כללי

נוכח הצהרת טראמפ בנושא ירושלים: מתיחות קשה בין סעודיה לבין הפלסטינים וירדן

 

מאת נ. מוזס

בעקבות הכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ירושלים כבירת ישראל ב-6.12.17, נשמעה ברחוב הפלסטיני וברחוב הירדני ביקורת פומבית בוטה גם נגד סעודיה, שלפי הדלפות שונות פועלת לגיבוש "עסקת המאה" לפתרון הבעיה הפלסטינית, באופן הנוטה לטובת ישראל על חשבון הפלסטינים. לכן, נתפסה סעודיה כמשתפת פעולה עם מהלך זה של טראמפ. ביקורת זו קיבלה ביטוי בשריפת דגל סעודיה, לצד דגל ארה"ב, בהפגנה בעזה במחאה על הצהרת טראמפ וכן קריאות בגנות יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן במהלך הפגנות בירדן נגד הצהרת טראמפ.

 

גילויי ביקורת חסרי תקדים אלה נגד סעודיה ברחוב הפלסטיני והירדני, מתווספים לביטויים נוספים למתיחות השוררת לאחרונה בין סעודיה לבין הרשות הפלסטינית וירדן ולחוסר שביעות הרצון ברמאללה ובעמאן ממהלכיה האחרונים של סעודיה בכל הנוגע לתהליך השלום באזור.  

ניצנים למתיחות בין סעודיה לפלסטינים הופיעו בתחילה ברשתות החברתיות בוויכוחים סוערים בין גולשים סעודים לבין גולשים פלסטינים בעקבות התנגדות חמאס להודעת הליגה הערבית מה-19.11.17 שבה כונה חזבאללה ארגון טרור.[1]

 

עדות נוספת למתיחות בין הרש"פ לבין סעודיה, ניתן לראות בדיווח בניו יורק טיימס ב-3.12.17 מפי "בכירים פלסטינים, ערבים ואירופים, ששמעו את גרסתו של מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית [להלן, הרש"פ]  לשיחתו עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן" ב-8.11.17 ולפיה בו סלמאן הציג בפניו את תכנית השלום של ממשל טראמפ למזרח התיכון, הכוללת. על פי הדיווח, הקמת מדינה פלסטינית ללא רצף טריטוריאלי ובעלת ריבונות מוגבלת, שבירתה אבו דיס ולא מזרח ירושלים. לפלסטינים לא תינתן זכות השיבה וכן רב ההתנחלויות יישארו במקומן. עוד דווח כי בן סלמאן הבהיר לעבאס כי אם ידחה את ההצעה, הוא ייאלץ להתפטר ולפנות את מקומו לאדם שיקבלה. הן האמריקאים והן הסעודים הכחישו את הדיווח.[2] גם בכירים פלסטינים טענו כי הצעה כזו לא הוצעה לעבאס.[3] בין אם יש אמת בדיווח זה בין אם לא, נראה כי הוא מבטא חשש פלסטיני ממהלך סעודי שנרקם בניגוד לרצונם.   

 

ביטוי נוסף לחשש זה מצד הרש"פ ומצד ירדן ניתן למצוא גם בפניית הרש"פ ןירדן למדינות כמו תורכיה וקטר, הקוראות תיגר על מעמדה של סעודיה כמנהיגת העולם הסוני. ב-6.12, ערב הכרזת טראמפ, נפגש המלך עבדאללה עם רג'פ טייב ארדואן, נשיא תורכיה. המלך השתתף גם בוועידת הפסגה של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, שיזם ארדואן ב-14.12. גם מחמוד עבאס השתתף בוועידה, אליה בחרו סעודיה ומצרים לשלוח נציגים זוטרים בלבד. כמה ימים לאחר מכן נסע עבאס לקטר, אותה מחרימה סעודיה.[4]    

 

סעודיה זעמה על הביקורת כלפי התנהלותה ועל שריפת דגלה והפגיעה במנהיגיה ברחובות עזה ועמאן. בעיתונות הסעודית פורסמו בימים האחרונים מאמרים רבים המותחים ביקורת חריפה על הפלסטינים בשל כפיות הטובה שהם מגלים כלפי סעודיה, שתמכה בהם לאורך השנים במישור המדיני והכספי. עוד נטען במאמרים כי ההנהגה הפלסטינית היא שאשמה במצבם של הפלסטינים היום משום שהחמיצה כל הזדמנות להגיע להסכם שלום שיגשים את שאיפותיהם וחברה לגורמים, כמו איראן, סוריה וקטר שניצלו את העניין הפלסטיני כדי לשרת את מטרותיהם. שגריר סעודיה בירדן מחה גם הוא על הפגיעה במנהיגי ארצו ומתח ביקורת על חברי פרלמנט ירדנים שלדבריו נטלו חלק בתוקפנות על ארצו.

ברמה הפרקטית, סעודיה ממשיכה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות לרש"פ. ב-14.12 הודיע אחמד קטאן, נציג סעודיה בליגה הערבית, כי ארצו העבירה 30.8 מיליון דולר למשרד האוצר הפלסטיני – חלקה בתמיכת הרש"פ לחודשים אוגוסט-נובמבר, והדגיש כי ארצו "תמיד תתמוך בעניין הפלסטיני בכל המישורים המדיני, הכלכלי וההומניטארי."[5]  

   

עם זאת, ב-16.12 עצרה סעודיה את סביח אל-מצרי, איש עסקים ממוצא פלסטיני ויו"ר הבנק הערבי, המחזיק בנתח נכבד מהכלכלה הירדנית. אל-מצרי שוחרר לאחר כמה ימים אולם ייתכן כי מדובר באיתות להשלכות שעלולות להיות להמשך מורת רוחה של סעודיה מהתנהלות ירדן והרש"פ.     

 

דוח זה יסקור את ביטויי המתיחות בין סעודיה לבין הפלסטינים וירדן בעקבות הצהרת טראמפ:

מתיחות בין סעודיה לבין הרשות הפלסטינית:

שריפת דגל סעודיה בעזה; מאמרים בעיתוני סעודיה: הפלסטינים כפוי טובה ואשמים במצבם   

כאמור, הצהרת טראמפ ב-6.12 על ירושלים כבירת ישראל, עוררה זעם וביקורת ברחוב הפלסטיני גם נגד סעודיה, שנתפסה כשותפה למהלך. כמה שעות לאחר הצהרת טראמפ, דיווח אתר חדשות פלסטיני כי במהלך הפגנה בבית חנון, הציתו צעירים פלסטינים את דגל סעודיה, לצד דגל ארה"ב.[6] 

 

ב-8.12 דיווח האתר כי בניגוד לדרשות יום השישי ברחבי העולם האסלאמי שיוחדו לירושלים ולהתנגדות להכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל, הדרשות במכה ובמדינה לא עסקו בכך. על פי הדיווח הדרשן במכה התייחס בפתח דבריו לתפקידה של סעודיה בשמירה על המקומות הקדושים למוסלמים ואילו הדרשן במדינה כלל לא התייחס לנושא.^[7]

 

בכירים ברש"פ אומנם הכחישו את הדיווח בניו יורק טיימס לפיו יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הציג בפני נשיא הרש"פ מחמוד עבאס את תכנית השלום של טראמפ, ונזהרו שלא למתוח ביקורת ישירה על סעודיה, אולם טלאל עוכל, בעל טור ביומון הפלסטיני אל-איאם, רמז על התרעומת ברש"פ ועל הלחצים שמפעילה עליה סעודיה לקבל את תכנית השלום של טראמפ. עוכל כתב: "למען האמת, כמה מדינות ערביות החלו לנטוש [את הפלסטינים]. מדינות אלה הפריזו באשליותיהן כדי לשמור על משטריהן ועל ארצן גם אם הדבר נעשה על חשבון זכויות הפלסטינים והערבים. יש מי שהשלו את טראמפ שייתכן שהפלסטינים יקבלו את אבו דיס כבירה למדינה [הפלסטינית], כפי שרוצה נתניהו... כמה מהגורמים הערבים שותפים ללחץ המופעל על הפלסטינים, למרות כל ההצהרות והסיסמאות על געגועים לירושלים וגינוי הפגיעה האמריקנית בזכויות הערבים ובהחלטות האו"ם."^[8]

 

באתר חדשות פלסטיני: מפגינים בעזה נערכים להצתת דגלי סעודיה וארה"ב[9]

בתגובה לגילויי המחאה נגד סעודיה ברחוב הפלסטיני, פורסמו בעיתונות הסעודית הרשמית וזו היוצאת בלונדון, מאמרי ביקורת חריפים רבים על כפיות הטובה מצד הפלסטינים על התמיכה המדינית והכספית שהעניקה להם סעודיה לאורך השנים. כותבי המאמרים טענו כי הצהרת טראמפ היתה צפויה, זו לא החלטה אמריקאית חדשה, וקראו לפלסטינים לבחון מחדש את עמדות מנהיגיהם לאורך השנים, שלטענתם מנעו הגעה להסכם שלום שישיג את זכויותיהם וכן אפשרו לאיראן, סוריה וקטר לנצל את העניין הפלסטיני כדי לשרת את מטרותיהן.

 

בעל טור סעודי: האזרחים הסעודים לא יעברו בשתיקה על שריפת דגל סעודיה  

ג'אסר עבד אל-עזיז אל-ג'אסר, בעל טור ביומון הסעודי הממסדי אל-ג'זירה, התייחס לשריפת דגל סעודיה והזהיר כי האזרחים הסעודים לא ישתקו על פגיעה זו: "... בין ההפגנות והמחאות שהיו בעיר פלסטינית, הוטחו גם האשמות נגד מדינות ערב המתונות, עד כדי שריפת דגלים [של מדינות] ערב לצד הדגלים האמריקאי והישראלי. כאילו שהם רואים במדינות אחראיות לכרסום בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, למחלוקת ואף למאבק בין הפלגים הפלסטינים ולמלחמות מטעם שהם מנהלים זה נגד זה כדי לשרת את מנהיגי איראן, קטר ותורכיה. בהפגנה נשרפו דגלים של מדינות ערב, וביניהם דגל שכל ערבי ומוסלמי חייב לקדשו מאחר שהוא נושא את סיסמת יחוד האל [קרי, דגל סעודיה]... מה יכולה להיות עמדתנו, כשאנו רואים כי הסיוע הסעודי מוענק למי ששורף את דגלנו ואת דגל המוסלמים? מה יכולה להיות תגובתנו בראותנו את הסיוע הכספי שמעניקה ארצנו לממשלה הפלסטינית כדי לשלם את שכר הפקידים הפלסטינים שחלקם השתתפו בהפגנות בעזה? מה רוצים שכירי החרב האלה שמבצעים את ההנחיות לפגוע במדינות המתונות ובמיוחד בסעודיה? האם הם רוצים שנשלח כוחות שילחמו במקומם? לא מספיק שארצנו תומכת בעניין הפלסטיני מבחינה מדינית וכספית ועושה הכל כדי שהעניין הפלסטיני לא ישכח?... הפגיעות החוזרות ונשנות בסעודיה שחלקן פורסמו באמצעי התקשורת האלקטרוניים ועמדותיהם של כמה פלסטינים ואחרים שמקבלים שכר, מכעיסות מאוד את האזרחים הסעודים. למרות שההנהגה הנבונה [של סעודיה] שתמיד מציבה את העניין הפלסטיני בראש סדר העדיפויות שלה, לא תושפע ממעשי כמה 'גמדים שכירים', זה בוודאי יעורר את סלידתם וכעסם של כל האזרחים הסעודים."[10]

 

גם חוסיין שובכשי, עיתונאי סעודי בכיר, התייחס לשריפת דגל סעודיה וכתב כי החלטת טראמפ היתה צפויה בשל חולשתם של הפלסטינים הנובעת מבחירותיהם של מנהיגיהם לאורך השנים. הוא כתב: "אין בעולם כיום עניין ברור יותר מן העניין הפלסטיני, אולם הוא נחטף על ידי מנהיגים ערבים ולא ערבים בסיועם של כמה מנהיגים פלסטינים מקבוצות פוליטיות אופורטוניסטיות לחלוטין...  מדובר בשורה של החלטות שגויות של קבוצה לא מבוטלת של מנהיגים פלסטינים, החל מתמיכה בסדאם חוסיין בהחלטתו לבגוד בשכנתו כווית ולפלוש אליה, עבור בהחלטה לתמוך ב[נשיא] אסד ובאיראן במלחמותיהן נגד העולם הערבי וכלה בהתלכדות סביב קטר בתכניתה לפלג את העולם הערבי באמצעות האחים המוסלמים וחזבאללה.

 

אף בר דעת לא יכול להבין את  הרחוב הפלסטיני 'המונחה' להניף תמונות של מנהיגים שגרמו לאובדן ארצו ולהצית תמונות של מנהיגים שתמכו בו יומם וליל. המחזה העלוב הזה חוזר על עצמו. סעודיה ומצרים הן שתי מדינות שעשו רבות למען הבעיה הפלסטינית. למרות זאת, יש שיח עממי עוין ברור שמתגבר [נגדן], המונחה ומכוון כדי לרצות את משטר ההפיכה בקטר[11] וארגון האחים המוסלמים. 

 

הפלסטינים השתתפו בחלק מהמלחמות הפנימיות והפכו למכשיר רצח ומלחמת אחים, כפי שקרה בירדן, בלבנון, בכווית, בסוריה ובמצרים - כולן היו מלחמות אבודות שאת חשבונן שילם כל פלסטיני מכובד שמגן על הנושא הפלסטיני.. הבעיה היא הבחירות של המנהיגים הפלסטיניים והסכמתם להיות כלי שרת בידיים פושעות...  

על הפלסטינים במיוחד לבחון מחדש ברצינות את עמדותיהם ובחירותיהם הפוליטיות ולא לדבוק בהחלטות שהם שילמו עליהן מחיר יקר. הבעיה הפלסטינית היא בעיה של זכויות ולעולם לא תגווע, אולם היא זקוקה לגיבורים אחרים."[12]   

 

בעל טור סעודי: ההנהגה הפלסטינית ביצעה את הפשע הגדול ביותר נגד הפלסטינים

מוחמד אל-סאעד, בעל טור ביומון הסעודי עוכאט', כתב במאמר שכותרתו "הו הפלסטינים, האשימו [רק] את עצמכם": "הזמן: שנת 2000, שבועות אחדים לפני עזיבת הנשיא האמריקאי ביל קלינטון את הבית הלבן; המקום: מלון מרוחק בעיר המצרית טאבה במפרץ עקבה, שם התקיים אחד [הסבבים] החשובים ביותר במו"מ הערבי-ישראלי שהיווה המשך למו"מ בוושינגטון, בחסות סעודית-מצרית-אמריקאית. מו"מ זה נחשב למו"מ החשוב ביותר על השלום שירד לטמיון בגלל הערכה פלסטינית שגויה וניתן אף לומר שמדובר בפשע הגדול ביותר בהיסטוריה של הסוגיה הפלסטינית... קלינטון מצא בסעודים מתווך הגון שאין לו אג'נדה משלו ויש לו רצון כן לשים קץ לסבלם של בני העם הפלסטיני ולממש את חלומותיהם להקים את מדינתם העצמאית שבירתה ירושלים, אך מה קרה[?]

 

כל הצדדים הגיעו לנוסח הסכם היסטורי... צוות המו"מ הסעודי השקיע מאמצים בלתי נלאים כדי להגיע להסכם [זה] ולשכנע את כל הצדדים לקבלו, אלא שברגע האחרון יאסר ערפאת חזר בו [מהסכמתו] וסירב לקבל אותו. הסעודים המשיכו לנסות לשכנע את ערפאת לקבל את הנוסח הסופי מחשש שזה ירד לטמיון, אך ללא הועיל...

לפיכך, על הפלסטינים להאשים את מי שראוי לכך מקרב מנהיגיהם וחברי משלחת המו"מ שלהם, אשר הורידו לטמיון את חלום המדינה, ירושלים ושיבת הפליטים, כשהם חוזרים על אותם פשעים שבוצעו נגד העניין הפלסטיני מאז 1948 ועד היום. [מוטב שיעשו חשבון נפש] לפני שיהפכו לכלי משחק בידי החמאס, חזבאללה, איראן, האח"ס, ארגון אל-חמדין[13] [קרי, קטר] וערוצי חדשות שרוצים להגשים אג'נדות שלעולם לא יממשו עבורם ולו מינימום מחלומותיהם.[14]"

 

דברים דומים כתבה עזה אל-סביעי, בעלת טור ביומון הסעודי אל-וטן, בתגובה לציוץ של המיליארדר הפלסטיני האמריקאי מוחמד חדיד, שטען כי הערבים מכרו את ירושלים. היא כתבה: "למען האמת, אם הוא לא היה מטיל על אחרים את האחריות לאובדן ארצו הוא לא היה פלסטיני... מיליארדר זה הוא אחד מבין 25 האמריקאים ממוצא פלסטיני שלפי פורבס הם מבין האמריקאים העשירים ביותר. אין להם ארגון שמאחד אותם ועוסק בענייני פלסטין ובעיותיה ומשתמש בכוח הכסף [שברשותם] כדי ללחוץ על הפוליטיקאים בארה"ב. יתר על כן, הם לא הקימו ערוצי [טלוויזיה] ולא לוקחים חלק באירועים המזכירים לעולם את העושק של הפלסטינים. לא שמענו שמישהו מהם החליט לאמץ אוניברסיטה או אפילו בית של משפחת שהיד בעזה, או בית חולים המטפל בפצועים מקרב העם העשוק.

 

לבד מאיש זה יש [עוד] מיליוני פלסטינים שלרובם יש את היכולת לסייע לעמם ולעניינם בתוך ארה"ב, אך הם אינם עושים זאת. לא ניתן להשוותם ליהודים ולארגוניהם ולאמונתם שעליהם לסייע לענייני [היהודים] באמצעות כסף וידע ולהתעלם מהמחלוקות העמוקות ביניהם כדי להגן על הישות הציונית.

מה עשו הפלסטינים למען עניינם? בכל פעם שהושטה יד ערבית לפלסטין הם כרתו אותה, החל מירדן, לבנון, כווית, מצרים ועיראק. הם בגדו בעצמם וישבו לצד שולחן אחד עם [ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק] רבין... הפתרון הוא בידי הפלסטינים עצמם. עליהם להודות בכך שהם הסיבה למה שקורה והסיבה לאובדן [העניין הפלסטיני ולהכיר בכך] שהטלת האשמה על אחרים לא תועיל להם, אלא [רק] תעמיק את טעויותיהם ותמנע מהם את ההזדמנות לתקנן."[15]    

    

הרש"פ מנסה לפייס את סעודיה

בעקבות התגובה הסעודית החריפה על שריפת הדגל ועל הביקורת עליה, מיהרו ברשות הפלסטינית להדגיש את תמיכתה של סעודיה בפלסטינים. בהודעת משרד ההקדשים הפלסטיני נכתב, כי ישנם "כמה קולות חריגים המנסים לפגוע באחים בסעודיה ולפקפק בעמדותיה. המשרד מגנה זאת... ומדגיש כי ההנהגה הסעודית נקטה תמיד בעמדות מכובדות ותומכות."[16] תנועת פת"ח הדגישה את "עומק קשרי האחווה בין פלסטין לבין סעודיה ואת תמיכתה ההיסטורית הייחודית בעם הפלסטיני ובעניין הפלסטיני." כמו כן היא הזהירה מפני ניסיונות להסית את המחאה ואת מסלול המאבק העממי "לטובת אג'נדות אזוריות ופרטיות" ודרשה להפסיק מיד את "ההתנהגות הפוגעת".[17] מופק מטר, בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, גינה במאמרו את שריפת דגל סעודיה ותמונותיהם של מנהיגים סעודים והדגיש כי "אף פלסטיני לאומי ערבי לא מרוצה מכך."[18]

מתיחות בין סעודיה לירדן: קריאות נגד יורש העצר הסעודי בהפגנות בעמאן; ביקורת סעודית על ירדן

כאמור, גם בירדן הופיעו בתקופה האחרונה ביטויי אכזבה מהמהלכים שעל פי דיווחים שונים מבצעת סעודיה בנוגע לתהליך השלום. הממסד הירדני נמנע מלצאת פומבית נגד סעודיה, והסתפק במאמרים ספורים ביומון הממסדי אל-ראי בהם הובעה ביקורת מרומזת על מהלכיה של סעודיה.

 

כך, פאיז אל-פאיז, בעל טור ביומון הירדני הממסדי אל-ראי, תהה במאמרו "האם הערבים יוותרו על ירושלים?". במאמר שפורסם יום לפני הדיווח בניו יורק טיימס על תכנית השלום שהוצעה לעבאס, הוא כתב: "... מנהיגים ערבים רבים לא חושבים כעת על פתרון לבעיה הפלסטינית. המנהיגים בעלי המשקל חוששים כעת מהחדירה האיראנית לסביבה הערבית והם לא מודים בטעויות שנעשו לאורך ההיסטוריה. לכן הם מנסים להרגיע מחדש את המתיחות המדינית בין הפלסטינים לישראל מחשש שאיראן תנצל את המצב. אך מה שקורה בפועל הוא שאיראן תהיה המרוויחה היחידה אם הערבים יעשו וויתורים לישראל ויעניקו לה חבל הצלה. איראן תגייס לצידה את כל ההמונים הערבים שיכעסו [בעקבות ויתורים כאלה]... על בירות ערב להבין שאם יושגו הבנות מאחורי גבם של בעלי העניין ואם תהיה שתיקה נוכח הכרזה שירושלים היא בירת ישראל, ישראל תבלע אותם מבחינה ביטחונית ומדינית בעתיד."

אל-פאיז גם הזהיר שארצו עשויה לקבל החלטה חד צדדית "אם גורם כלשהו ינסה לפגוע בריבונותה על ירושלים, או לפגוע בזכות השיבה, או להגיע לעסקה כלשהי מאחורי גבה. לירדן יש ברירות שהן מעבר לגבולות הגיאוגרפיים והדיפלומטיים שלה. הסכמי אוסלו אילצו את ירדן לחתום על הסכם ואדי ערבה [הסכם השלום עם ישראל]. היום ירדן תאלץ לקבל החלטה שתגן על האינטרסים העליונים שלה בכל מקום."[19]     

 

גם בילאל חסן אל-תל, בעל טור ביומון הממסדי אל-ראי, התייחס לדיווח בניו יורק טיימס, ומתח ביקורת נוקבת על "פוליטיקאים טירונים [קרי, יורש העצר הסעודי בן סלמאן] שהחלו לדבר בשם האומה כולה - ובפרט בשמם של בני פלסטין - ולוותר על חלקים מאדמתה, לרבות ירושלים, ואף להציע בירה לפלסטין שאיננה ירושלים. הללו שכחו קודם כל שמולדת לא מוכרים ולא קונים, וחשוב מכך, הם שכחו את קדושת פלסטין, כל פלסטין, ושהיא אדמת וקף אסלאמי של כל האומה ושאין לאיש זכות לוותר על דבר מהווקף הזה..."[20]

 

לפני הכרזת טראמפ ואחריה החריף הטון נגד סעודיה ברחוב הירדני ובקרב נבחרי ציבור ירדנים. הנד אל-פאיז, חברת פרלמנט ירדנית לשעבר, אמרה: "ירושלים נמכרה עם אור ירוק סעודי ובחסות ערבית. הטרגדיה היא שכעת המכירה הזו היא פומבית ולא נעשית בחשאי כפי שקרה בעבר."[21]  

                                                                                                                                     

שיאם של ביטויי המחאה נגד מהלכי סעודיה היה בהפגנות שהתקיימו בעמאן במחאה על החלטת טראמפ. על פי חלק מהדיווחים, במהלך ההפגנות כונה יורש העצר הסעודי "סוכן של האמריקאים".[22]

עדות נוספת למתיחות בין סעודיה לירדן ניתן למצוא בחילופי דברים קשים בין שגריר סעודיה בירדן, האמיר ח'אלד בן פיצל בן תורכי, לבין חברי פרלמנט ירדנים שמחו נגד קריאת שגרירות סעודיה לאזרחיה השוהים בירדן, להימנע מלהגיע למקומות בהם מתקיימות הפגנות מחאה על החלטת טראמפ "מחשש לביטחונם".[23] השגריר הביע צער על המתקפה על ארצו ומנהיגיה אותה כינה 'חציית גבול' וטען כי גם חברי פרלמנט ירדנים לקחו בה חלק וקרא לחברי הפרלמנט ללמוד את החוק הירדני האוסר על אזרחים זרים לקחת חלק בהפגנות.[24] בתגובה אמר חבר הפרלמנט הירדני צאלח אל-ערמוטי: "מצער אותי לומר שהשגרירות האמריקאית הזהירה את אזרחיה לא להתקרב להפגנות בירדן, וכך גם שגרירות סעודיה. זו לא החלטה נבונה." לדבריו, החוק הירדני אינו אוסר על אזרחים ערבים לקחת חלק בהפגנה או במחאה בנושא הנוגע לכל האומה הערבית והאסלאמית, כמו ירושלים.[25]

 

נראה כי סעודיה נזהרה שלא להחריף בפומבי את הטון כלפי ירדן. בניגוד למאמרים הרבים שפורסמו בתגובה למחאה ברחוב הפלסטיני, פורסם רק מאמר אחד המרמז על חלקה של ירדן בפגיעה במעמד ירושלים. מדובר במאמרו של עלי סעד אל-מוסא, בעל טור ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן, שכותרתו "מי מכר את ירושלים". הוא כתב: "אם ננבור במסמכי הרש"פ, מאז ימי אש"פ ועד היום, [נגלה כי] סעודיה היא במקום הראשון ובהפרש גדול [מאחרים], במתן סיוע כספי לעם הפלסטיני. לפי הנתונים, סעודיה העניקה קרוב למחצית מהסיוע שהעניקו כל ממשלות ערב יחדיו, לאורך [ההיסטוריה של] העניין הפלסטיני. ייתכן שיש מי שאינם יודעים שארה"ב נמצאת במקום השני מבחינת סיוע לרש"פ בעשרים השנים האחרונות, והייתי רוצה שהאח הלוחם אבו מאזן [מחמוד עבאס, נשיא הרש"פ], ו[ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל] הניה, יזכירו לנו היכן נמצאת איראן ברשימה זו... מי שמכר את ירושלים הוא אותו אחד שטעה בצורה מבישה כשלא הכריז עליה כעל בירת פלסטין בתקופה שבין 1948 ו-1967 [קרי ירדן], שהיא תקופה היסטורית שאיש לא מזכיר... "[26]

ב-12.12.17 נפגש עבדאללה מלך ירדן עם סלמאן מלך סעודיה. לפי היומון הירדני אל-ר'ד "המלך עבדאללה השני דן עם אחיו שומר המקומות הקדושים המלך סלמאן" על ההתפתחויות בנוגע לירושלים ועל ההשלכות החמורות של החלטת ארה"ב להכיר בה כבירת ישראל. המלך עבדאללה קרא "לתאם את העמדה הערבית ולאחד את המאמצים" בנוגע לתהליך השלום ולירושלים. מלך סעודיה הדגיש כי "ביטחון ירדן הוא ביטחון סעודיה ומה שמעניין את ירדן מעניין גם את סעודיה ומה שפוגע בירדן, פוגע בסעודיה."[27]

 

למרות דברים אלה, בתום הביקור נסע המלך עבדאללה לתורכיה להשתתף בוועידה של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי שיזם נשיא תורכיה ארדואן, למורת רוחה של סעודיה ששלחה נציג בדרג נמוך - את שר המדינה לענייני אסלאם והטפה, צאלח בן עבד אל-עזיז בן מוחמד אאל אל-שיח'.[28]

 

החלטת סעודיה לשלוח נציג בדרג נמוך יחסית לפסגה באיסטנבול עוררה ביקורת בירדן. עיסאם קדמאני, בעל טור ביומון אל-ראי כתב: "ירדן נלחמת עם הפלסטינים לבד במערכה על ירושלים. זו האמת. בשעה שירדן הקדישה בעשור האחרון מאמצים למצב מחדש את נושא פלסטין כנושא [הראשון במעלה] של הערבים, היה מי שהוביל את העניין לכיוון הנגדי וניסה למצב אותו כסכסוך ישראלי עם תושבים פלסטינים... ניתן לראות בברור את העמדות... ירושלים הסירה את המסכות מעל מטרה אחת של מדינות ערביות ואסלאמיות – שלום בכל מחיר, כדי לסלול את הדרך למתן הכשר ליחסים הקיימים למעשה בין מדינות אלו לבין ישראל... על ההנהגה והעם הירדנים לדעת היום שהם ניצבים עם אחיהם הפלסטינים לבדם מול הכוונה לייהד את ירושלים... ירדן לא רוצה להישאר לבדה במערכה זו. היא ניסתה להעביר אותה מהסביבה הערבית אל העולם האסלאמי כולו והשתתפה בפסגה שהאכזבה ממנה היתה ברורה, לא בשל הודעת [הסיכום] אלא בשל דרג הייצוג [של חלק מהמדינות] ששיקף נסיגה במעמד ירושלים באגנ'דות של הערבים..."[29] 

דברים דומים כתב מוחמד אבו רמאן, בעל טור ביומון אל-ר'ד: "... העמדה האזורית הערבית שברירית מאוד ולא משכנעת, כפי שעלה בברור מהיקף ומדרג הייצוג בפסגה האחרונה באיסטנבול של [ארגון] שתוף הפעולה האסלאמי ולא ניתן להסתמך עליה בהתמודדות מול העמדה האמריקאית....

מה שמדאיג הוא ש'התרדמת המדינית' הערבית בנוגע לירושלים אינה מתבטאת רק בחוסר מעש אלא גם במחלוקת על ההערכות בנוגע לחשיבות העניין ובנוגע לסדרי העדיפויות של הערבים ועמדותיהם. ייתכן שזה מה שהדאיג את הרחוב הערבי לאחרונה..."[30]