איראן צועדת בעקבות צפון-קוריאה: התגרענות ופיתוח טילים במקביל להסכם עם המעצמות; ה-3EU ומזכ"ל סבא"א נכנעו לממשל אובמה והסכימו ל- JCPOA ללא פיקוח אמתי וללא מענה לתכנית הטילים האיראנית; נשיא צרפת: "חיוני בהחלט להשלים” את ה- JCPOA
מאת: א. סביון וי. כרמון
הקדמה
אישים איראניים בכירים הצהירו בעבר שטהראן לומדת מהניסיון הצפון קוריאני, זאת, בתהליך מימוש שאיפותיה לעליונות אזורית ולמעמד של מעצמה גרעינית עולמית..
איראן השיגה זאת בחסות הסכם עם המעצמות שמקנה לה הגנה מפני מתקפה ומפני פיקוח, ומאפשר לה להמשיך לפתח באופן לגיטימי את יכולותיה הגרעיניות בסיוע המעצמות (כולל פיצוץ התקן גרעיני "לצורכי מחקר") והמשך פיתוח התכנית הטילית, בלי שההסכם יגביל אותה בכך בשום צורה.
איראן צועדת בעקבות צפון קוריאה
כמו צפון קוריאה, שהגיעה לכמה הסכמים עם ממשלים אמריקאים (קלינטון ואובמה) ועם מעצמות נוספות, והמשיכה בהתגרענותה הצבאית בלי להתיר פיקוח אמתי, וכן המשיכה בפיתוח הטילים ארוכי הטווח, גם טהראן עושה שימוש ב- JCPOA לפיתוח יכולותיה הגרעיניות, בלי להתיר פיקוח אמתי ותוך המשך פיתוח הטילים ארוכי הטווח וניסויים ללא מגבלה.
הנשיא אובמה הוא אשר לחץ על השותפות האירופאיות ועל סבא"א להסכים להעדר פיקוח אמתי ולניתוק נושא הטילים מה-JCPOA ויצר אפשרות שאיראן תוכל לפעול כפי שפעלה צפון קוריאה, ללא תגובה משמעותית מצד המערב. איראן שעקבה אחר תגובת המערב לפעולות צפון קוריאה, הסיקה כי גם ביכולתה לעשות זאת. הלקחים באו לידי ביטוי בהצהרות גורמים איראניים בכירים כדלקמן:
כך למשל הצהיר עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, בנאום בספטמבר 2005: "אני ממליץ פעם נוספת שתשימו לב להתנהלות של צפון קוריאה. לאחר שנתיים של דין ודברים עמה, מה השגתם? קיבלתם את הטכנולוגיה הגרעינית של צפון קוריאה בתחום העשרת האורניום. אז קבלו [גם] את שלנו כעת."[1]
תחת הכותרת "לקחים מצפון קוריאה" פרסם היומון כיהאן, המזוהה עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ב-12 לאוקטובר 2006, מאמר בנושא: "[צפון] קוריאה בנתה פצצה [אטומית] מול עיניהם של האמריקאים, למרות שהיתה נתונה ללחץ רב ולשנים של סנקציות בינ"ל חריפות, ואיש לא הצליח לעשות דבר [כנגדה]. משמעות הדבר בדיוק, היא שאם מדינה כלשהי כגון צפון קוריאה, תגיע מסיבות מדיניות או ביטחוניות למסקנה שהיא צריכה שיהיה ברשותה נשק גרעיני, היא תצליח בסופו של דבר להוציא לפועל את רצונה, גם אם כל העולם לא ירצה בכך. המעצמות אולי יצליחו להאט את מסלול [הפיכתה] לאטומית, או שהם יפעילו לחצים כלכליים ופסיכולוגיים עליה ועל אזרחיה, אולם לבסוף הרצון העולה מקרב העם הוא זה שיושב על כס [השלטון] וקובע את המדיניות."[2]
מאמר בשבועון משמרות המהפכה, צבח-י צאדק, טען ביוני 2008, כי החלטת צפון קוריאה להשמיד את מגדל הקירור בכור הגרעיני ביונגביון, היא "הונאה אסטרטגית" שנועדה להפחית את הלחץ מצד המעצמות המתנגדות לפעילותה הגרעינית וכי אפשר שהשמדת המתקן, היא צעד לקראת ניסוי גרעיני נוסף. לטענת המאמר, הרס המגדל, שפעילותו הוקפאה מוזמן, איננו מונע מצפון קוריאה יכולת לחדש את פעילותה הודות לידע שברשותה וכי במלאי הפלוטוניום שיש בידיה, היא יכולה לערוך עוד לפחות שמונה ניסויים גרעיניים.[3]
מכון המחקר האיראני, איראן דיפלומסי, המקורב למשה"ח, קרא באפריל 2009, ללמוד היטב את תגובתה של ארה"ב לשיגור הטיל ארוך הטווח ע"י צפון קוריאה וטען כי ניתן להכיל את המודל הצפון קוריאני על המזה"ת.[4]
היומון השמרני רסאלת, טען בעקבות שיגור הטיל ב-2009, כי ארה"ב חלשה ולא תוכל לכפות את עמדתה על צפון קוריאה הנהנית מתמיכתן של רוסיה וסין. לדברי היומון, ממשל אובמה ניצב בפני דילמה קשה: אם יאמץ את עמדתו הנוקשה של בוש – תיפגע תדמיתו הפייסנית של אובמה, אם יוותר לצפון קוריאה, יתחזק מעמדה של זו בדרום מזרח אסיה.[5]
איראן פעלה על בסיס ניסיונה של צפון קוריאה, אך בתחכום רב יותר כמתבטא בהיבטים הבאים:
א. במקום לסרב לכל פיקוח שהוא (כמו צפון קוריאה), טהראן יצרה מסגרת שבה ניתן לקיים פיקוח ורק בה (האתרים הגרעיניים המוצהרים), לצד מסגרת אחרת שבה לא ניתן לבצע פיקוח (אתרים צבאים ואחרים) והשיגה שיתוף פעולה מערבי מלא והטבות עצומות. המערב הסכים לתרגיל האיראני הזה ונשיא ארה"ב אף הסביר ביום ההודעה על ההסכם ב-14.7.2015 כי
“[…] The IAEA, will have access where necessary, when necessary”[6]
וכיום ארה"ב מחויבת לאשר כל רבעון שאיראן מקיימת את ההסכם למרות שהוא מוגבל רק לאתרים מסוימים.
ב. טהראן הוציאה את נושא הפיתוח הטילי הבליסטי לטווח ארוך ממסגרת המו"מ, ובהעדר אמנה בינ"ל שמסדירה את התחום הטילי ארוך הטווח, ממשל אובמה אפשר לאיראן להמשיך לפתח את יכולתה הטילית עד כדי היותה איום על המזה"ת ועל המערב. יצוין כי איראן מכנה את הטילים ארוכי הטווח שלה "טילים הגנתיים" בשעה שבכל קנה מידה מקובל מדובר בטילים התקפיים והיא אף מאיימת בהם על מדינות באזור.
צילום: פארס (איראן) 9.3.2016 ראו דוח ממרי
ג. ה- JCPOA נכתב כך שהוא מוגבל בזמן וגם ההגבלות והסייגים המסוימים שטהראן הסכימה להם הם בעלי תאריך תפוגה
ד. הממשל האמריקאי נכנע לדרישת טהראן לאחסן את יתרת המים הכבדים בעומאן, הסמוכה לאיראן, שהיא פרוקסי שלה, ובהישג ידה המידי.
ה. הממשל האמריקאי נכנע גם לדרישת איראן להתיר לה המשך פיתוח צנטריפוגות מדור מתקדם כך שלאחר תפוגת ההסכם היא תוכל לדלג על שלבים משמעותיים בתהליך התגרענותה.
לאיזה פיקוח הסכימו האירופאיות וסבא"א בלחץ ממשל אובמה
מזכ"ל סבא"א, יוקיה אמאנו, הצהיר לאחרונה שסבא"א יכול להיכנס לכל אתר באיראן במטרה לבצע פיקוח. דבריו מהווים הטעיה משום שה- JCPOA אינו מאפשר ביצוע פיקוח אמתי מחוץ למתקנים גרעיניים מוכרזים ע"י איראן.
למה הסכימו מזכ"ל סבא"א והשותפות האירופאיות ב- JCPOA[7]
1. ה- JCPOA יצר מסגרת פיקוח ייחודית לאיראן העוקפת את "הפרוטוקול הנוסף", שמאפשר פיקוח באתרים צבאיים ושאותו קיבלה איראן כצעד וולונטרי חד צדדי, והיא יכולה לפרוש ממנו בלא להפר את ההסכם.
2. ה- JCPOA העביר את ההכרעות המקצועיות המובהקות שהיו נתונות סטטוטוריות בסמכות סבא"א לידי פורום על פוליטי שסמכותו גוברת על סמכות סבא"א (וזאת בהסכמת מזכ"ל סבאא יוקיה אמאנו שוויתר על מעמדו בלחץ אובמה)
3. ה-JCPOA קבע סדרת הגבלות על עצם קיום הפיקוח. כל תביעה מצד סבא"א חייבת שלא להיות מונעת מכוונה לפגוע בפעילות צבאית או ביטחונית. ניסוח זה נותן בידי טהראן כלי למנוע כל בדיקה באתר בטחוני או אחר, בטענה שהיא מונעת מכוונה לפגוע בפעילותה הצבאית. ההליך תובע חשיפת המידע המחשיד בפני איראן ובפני רוסיה וסין, תביעה שאיננה אפשרית ונועדה למנוע מראש פתיחת הליכי בדיקה.
4. ה-JCPOA יצר תקדים פוליטי של הליך בדיקה בלתי אמין ע"י סגירת תיק ה- PMD (היבטים צבאיים אפשריים) של איראן, בהחלטה פוליטית שנתקבלה מראש, ותוך מו"מ עם איראן ולא באופן עצמאי ע"י סבא"א, במסגרתו פקחי סבא"א לא ביקרו בשטח והדוגמיות משם נלקחו ע"י האיראנים עצמם ומסרו אותן לפקחי סבא"א בלי ודאות שמה נלקח הוא מה שנמסר. מזכ"ל סבא"א, יוקיה אמאנו, נכנע ללחץ של ממשל אובמה להסכים לפרוצדורה לא מקצועית ולא אמינה זו, תוך מעילה באמון שניתן בו ובסבא"א כגוף מקצועי עצמאי בעל סמכות. זאת משום שהאיראנים התנו את קבלת ה- JCPOA בסגירת תיק ה- PMD בדרך זו, כדי לא לאפשר כניסה לאתרי צבא חשודים. בנוסף, הוא נכנע לסירוב האיראני לתשאל מדעני גרעין איראניים והסכים לא להזכיר את המונח PMD בדוח שעסק בנושא, כי איראן התנגדה לכך. בנוסף, דוח סבא"א בעניין ה- PMD קבע כי אכן התקיימה פעילות חשודה באיראן, אך נמנע מלקבוע כי המשטר האיראני הוא שאחראי לפעילות זו.
את הדברים הבהיר גם נציג איראן בסבא"א, רזא נג'פי, בריאיון לסו"י איסנא ב-21.9.2015 : "אני מכחיש את הדיווח ברויטרס, שהדוגמיות בפארצ'ין נלקחו בנוכחות פקחי סבא"א. אנו בעצמנו לקחנו את הדוגמיות. זה הקו האדום שלנו ושום פקח לא רשאי להיכנס לאתר צבאי ולערוך ביקורת. הביקור של אמאנו וסגנו היה ביקור כללי ולפרוטוקול בלבד, לא היה להם שום ציוד, אפילו לא טלפון נייד וביקורם לא ארך יותר מכמה דקות, רק כדי שיראו שאין שם שום דבר חשוד והטענות על [פארצ'ין] שגויות לגמרי".[8]
בנוסף ראו בעניין זה דוחות ממרי:
עפ"י סגן שה"ח האיראני עראקצ'י: דו"ח סבא"א בעניין ה-PMD לא נכתב עצמאית ע"י סבא"א אלא במו"מ עם איראן
סיכויי יישום הסכם הגרעין לאחר דוח מזכ"ל סבא"א
נשיא צרפת: יש להשלים את מסגרת ה-JCPOA בתחום הטילים הבליסטיים
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נשא נאום ב-29.8.2017 בפני שגרירי צרפת בפאריס, בו עמד על הצורך לחזק את ה- JCPOA, כחלק ממשטר אי ההפצה הבינ"ל, והציע להשלימו בעיקר בנושא "ההכרחי לחלוטין" של הטילים הבליסטיים, דבר שיוסדר לאחר 2025, מועד סיום תוקף ה- JCPOA:
“[…] this agreement [JCPOA] was improved thanks to the intervention of France. There is no alternative to the nonproliferation regime and we will be extremely strict as to its implementation.
The framework of this agreement is good. It can be supplemented by some work [on it] after 2025 – an absolutely necessary work as far as the use of ballistic missiles is concerned.[9]
נספח: מסמכי ממרי
משבר קוריאה הצפונית בעיניה של איראן (2013)
[1] דוח ממרי Iranian Nuclear Chief Ali Larijani: The West Should Learn the Lesson of North Korea, Sep 26, 2015
[2] כיהאן (איראן) 12.10.2006, ראו בנספח לדוח זה: היומון האיראני כיהאן על לקחי הגרעין של קוריאה (17.10.2006) http://
[3] צבח-י צאדק (איראן), 30.6.08
[4] איראן דיפלומסי (איראן), 6.4.09
[5] רסאלת (איראן), 6.4.09
[6] Statement by the President on Iran, July 14, 2015ttps://obamawhitehouse.archives.gov/the-press-office
[7] ראו נספח Q ל- JCPOA עמ' 42-43
Apps.washingtonpost.com/g/documents/world/full-text-of-the-iran-nuclear-deal/1651
[8] איסנא (איראן), 21.9.2015
