כללי

יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס:

זכותם של הפליטים לשוב לבתיהם; גם אני פליט וזכותי לחזור

 

לאחרונה ערך יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, ביקור בונצואלה, שם השתתף בפסגה של ארגון המדינות הבלתי מזדהות. במהלך ביקורו נפגש עבאס, ב-17 בספטמבר 2016, עם נציגים מהפזורה הפלסטינית ועם סטודנטים פלסטינים ודיבר עמם אודות המצב באזור.

 

בדבריו התייחס עבאס לבעיית הפליטים וציין כי גם הוא פליט, שרמאללה בה הוא חי איננה עירו, וכי זכותו לדרוש את חזרתו. למחרת, צייץ עבאס בחשבון הטוויטר שלו, כי זכותם של הפליטים "לשוב לבתיהם".  במהלך המפגש התייחס עבאס גם לצורך בפיוס עם החמאס והודה כי יש ילדים פלסטינים שאיבדו תקווה ומחזיקים בסכינים כדי לבצע פעולות דקירה. להלן קטעים מדברי עבאס בוונצואלה:

 

עבאס בוונצואלה[1]

 

"אני פליט ויש לי זכות לחזור"

בפגישתו עם נציגים מהפזורה הפלסטינית ועם סטודנטים פלסטינים ב-17 בספטמבר 2016, אמר עבאס אודות המו"מ עם ישראל, כי ערוצי המו"מ הפוליטי נעולים וכי "למרות זאת ידינו מושטת לשלום על בסיס פתרון שתי המדינות בגבולות 1967, כשהבירה [של המדינה הפלסטינית] היא ירושלים המזרחית, ופתרון הבעיות התלויות ועומדות ובכלל זה בעית הפליטים."

 

הוא הוסיף: "יש 6 מליון פליטים ואני אחד מהם. אני פליט. נכון שאני חי ברמאללה אבל העיר שלי איננה רמאללה. אני לא חזרתי ויש לי זכות לדרוש את זכותי [לחזור], מפני שאני פליט שאיבד את אדמתו ומולדתו. יש צורך לפתור את הבעיה הזו במסגרת הנושאים שיש לדון עליהם עם ישראל[2].

למחרת היום הופיע ציוץ בחשבון הטויטר של עבאס באותו עניין, בזו הלשון:  "הנשיא מחמוד עבאס: יש שישה מליון פליטים פלסטינים המחכים שיתנו להם את המגיע להם ויאפשרו להם לחזור לבתיהם, בהתאם להחלטת האו"ם 194."[3] 

 

עבאס בטויטר: "יש לאפשר לפליטים לחזור לבתיהם"[4] 

על פיגועי הדקירות: ילדים פלסטינים מחזיקים סכינים מרצונם

עבאס אמר גם כי "המצב בפלסטין מתאפיין בקשיים רבים אך גם בהישגים כל יום. כל יום יש שהידים וילדים שמחזיקים סכינים. ילדים שמחזיקים סכינים מרצונם, ואל תאמינו למי שאומר שיש גורמים שדוחפים אותם ומסיתים אותם. מדובר בילדים שאיבדו תקווה ומחזיקים בסכינים כדי לבצע פעולות דקירה.^[5]."  

 

יש להתפייס עם חמאס

לגבי חמאס אמר: "יש להגיע לפיוס לאומי. זאת מפני שללא עזה אין מולדת והמולדת היא עזה, הגדה וירושלים." עוד אמר: "יש לנו מחלוקת עם חמאס אולם [חמאס] היא חלק מהעם הפלסטיני. יש לנו חילוקי דעות, אולם אנו חיים יחד. יש לנו מחלוקות בנוגע לפוליטיקה ולאידיאולוגיות, אבל אנו נמצאים במדינה אחת ורוצים לחיות בדו קיום במדינה הזו. הדמוקרטיה והבחירות הן שיכריעו ביננו." [6]