המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת במצרים על הגרסה ה'אסלאמית' של סינדרלה
17/7/2013

 

ביקורת במצרים על הגרסה ה'אסלאמית' של סינדרלה

 

תופעת האסלאמיזציה מצאה לאחרונה ביטוי גם בתחום ספרות הילדים עם הוצאתה לאור של מהדורה 'אסלאמית' של הסיפור סינדרלה שבה הגיבורה ושאר הנשים עוטות חיג'אב ובעלילה מוטבעים מוטיבים אסלאמיים. הספר, בהוצאת דאר אל-ינאביע נערך ע"י מסעוד צברי, חבר באיגוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים בראשות השיח' יוסף אל-קרדאוי, ואויר ע"י של ראפת מחיי אל-דין.

 

במצרים נמתחה ביקורת על התופעה: השבועון הקופטי 'וטני' פרסם בפברואר 2013 כתבה מאת רוביר אל-פארס, שכתב: "לא דמיינתי שאראה את סינדרלה מכוסה בחיג'אב. הסיפור האוניברסאלי סיפר על נערה יפה שסבלה מאשת אביה האכזרית וניצלה ע"י הפיות הטובות שקרבו אותה אל הנסיך. אין שום הצדקה לחיג'אב הזה או להופעתה באופן אסלאמי".[1] היומון המצרי רוז אל-יוסף פרסם ביוני 2013 כתבה דומה מאוד אשר תיארה את הגרסה החדשה.    

 

סינדרלה בגרסתה האסלאמית[2]

 

 

בגרסה זו מתוארת סינדרלה כנערה שנושאת בסבלנות את האסונות שפוקדים אותה ומבקשת מאללה שיסייע לה להמשיך לשאתם, היא לעולם אינה משמיעה מילה רעה על אמה החורגת או על בנותיה על אף אכזריותן כלפיה, ואת מקומן של הפיות שעזרו לסינדרלה המקורית תופסת בגרסה זאת זקנה עשירה.  

 

הגרסה האסלאמית של סינדרלה זכתה לתגובות מעורבות מצד סופרים במצרים. לצד ביקורת על כך שהגרסה החדשה מעוותת את הסיפור המקורי, היו מי שהצדיקו את שינוי הסיפור בשם חופש היצירה.

 

הכותבת האלה פהמי טענה כי היצירה במתכונתה זו היא עיוות של הספרות האוניברסאלית לילדים ואמרה: "אפשר להציג לילדים ספרות מאזנת מתוך המורשת המיוחדת שלנו, בין אם היא מורשת אסלאמית או נוצרית, מבלי לעשות יצירה כזו אשר מזלזלת במצפונם ובשכלם של הילדים". הסופר המצרי גאבר עספור, טען כי גרסה זו של סינדרלה מהווה אסלאמיזציה של הספרות האוניברסאלית ואמר: "זהו עיוות מכוון המעיד על יכולת יצירה דלה... הצגת הסיפור האוניברסאלי באופן זה לא תפחית מהדמות [של סינדרלה]... היצירה היא מעוותת אך אף אחד לא יוכל לעוות את סינדרלה המקורית"[3]

 

מנגד, הסופר מחמוד אבו עישה טען כי לכל תרבות יש את הזכות להשתמש בספרות האוניברסאלית על-פי רצונה: "סופרים רבים בעולם שאבו מהמורשת של [סיפורי] אלף לילה ולילה וכך גם מסיפורי הקוראן..." אבו עישה הביע תמיכה בשימוש בספרות האוניברסאלית אך טען שיש להציב לכך תנאים: "יש להצהיר באופן ברור שנעשה שימוש כזה [ביצירה] ולכתוב על העטיפה שהסיפור הזה הוא נקודת מבט אסלאמית לסינדרלה... התנאי השני הוא לשמור על רוח היצירה המקורית".

 

הסופר מוצטפא ביומי טען כי באופן עקרוני לכל כותב יש זכות לכתוב מחדש כל סיפור בהתאם להשקפתו האמנותית: "דמותה של סינדרלה לא שייכת לאף אחד... הצרה לא טמונה בהצגת סינדרלה באופן זה אלא טמונה בכל שלא ניתנת הזכות להציג את הסיפור מנקודות מבט אחרות".[4]

 

הגרסה המקורית של סינדרלה בהשוואה לגרסה האסלאמית  

  

 

כריכת הספר המקורית בהשוואה לכריכת הגרסה האסלאמית

 



[1] וטני (מצרים), 6.2.2013

[2] רוז אל-יוסף (מצרים), 8.6.2013

[3] וטני (מצרים), 6.2.2013

[4] וטני (מצרים), 6.2.2013

תגיות