המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
משתתפים במשט: תומכים בג'יהאד ומוכנים למסירת הנפש
2/6/2010

 

התקשורת הערבית על משתתפים במשט:

תומכים בג'יהאד; כותבים צוואות, ומוכנים 'לשבור את המצור או למסור את נפשם'

 

להלן מידע מהתקשורת הערבית על כמה ממשתתפי המשט לעזה שרבים מהם משתייכים לתנועת האחים המוסלמים. קישורים של קליפים מהמשט ועל המשט ניתן לראות בדוח ממרי:  http://www.memri.org/report/en/0/0/0/0/0/0/4249.htm

 

ממצרים

המשלחת המצרית כללה שני חברי סיעת האחים המוסלמים בפרלמנט: מוחמד אל-בלתאג'י וחאזם פארוק. לאחרונה מביע מוחמד בדיע, המדריך הכללי החדש של תנועת האחים המוסלמים, בדרשותיו ובראיונות, תמיכה בתנועת החמאס ועמדות קיצוניות בשבח הג'יהאד והמאבק מזוין בפלסטין, עיראק ואפגניסטן[1]

 

מוחמד אל-בלתאג'י, המשמש עוזר מזכ"ל הסיעה הפרלמנטארית של האח"ס במצרים, אמר במהלך ועידה שנערכה במרץ השנה, כי "אומה שמיטיבה למות, אללה מעניק לה חיי כבוד וגן עדן נצחי". לדבריו, תנועתו "לעולם לא תכיר בישראל ולא תזנח את ההתנגדות ... וההתנגדות היא בבחינת מפת הדרכים היחידה שיכולה להציל את ירושלים, להשיב את הכבוד הערבי ולמנוע את הפיכתה של פלסטין לאנדלוסיה נוספת."[2]  


סמל תנועת האחים המוסלמים


מלבנון

המשלחת הלבנונית למשט כללה שישה משתתפים: ראש המשלחת הוא הד"ר האני סולימאן אשר השתתף במשט אחר לעזה, בפברואר 2009. סולימאן, עו"ד במקצועו, התנדב לשמש כסנגורו של הטרוריסט היפני קוזו אוקומוטו.[3] בשנת 2006, הוא חתם על גילוי דעת התומך בהתנגדות מזוינת בפלסטין, לבנון ועיראק.[4]

 

שלושה מחברי המשלחת הלבנונית הם עיתונאים בערוץ אל-ג'זירה[5]. הכתב עבאס נאצר (לבנוני במוצאו) היה בין השנים 1997 ל-2003 כתב בערוץ חזבאללה "אל-מנאר". הוא הסביר שהוא נהנה לעבוד בערוץ זה, בו חש בתוך המשפחה וכי הערוץ "חיבק" את נטיותיו הדתיות והפוליטיות. בשנת 2003 עבד בערוץ [האיראני] אל-עאלם.[6]

 

משתתף נוסף הוא חוסין שכר המכונה "אבו אל-שהאדאא". על פי המדווח הוא ביקש להיפגש עם "השהידים שלו" (בני משפחתו שנהרגו במלחמת לבנון 2006) והסביר שהמשט עבורו הוא הזדמנות לנקום את מותם.[7]

מירדן

המשלחת הירדנית כללה פעילים אסלאמיים כדוגמת ואאיל אכרם אסעד אל-סקא, חבר ותיק בתנועת האחים המוסלמים, שעמד בראש המשלחת[8] וסאלם יוסף אל-פלאחאת, לשעבר המפקח הכללי של האחים המוסלמים בירדן [2006-2008][9].  אל-פלאחאת  אמר בראיון לפני פחות משנה: "אנו, באחים המוסלמים בירדן, רואים בפלסטין חלק מהאדמה האסלאמית והערבית שאין לוותר עליה, אדרבא, ההגנה עליה היא חובה לאומית והלכתית... אנו רואים בתנועת החמאס בפלסטין כעומדת בראש פרויקט השחרור הערבי והאסאלמי לו קוראים האח"ס... האח"ס תומכים בחמאס ובכל תנועת התנגדות ערבית באזור שפועלת למען השחרור.[10]"

 

עם המשלחת נמנה גם הפובליציסט והעיתונאי הירדני מוחמד אבו ע'נימה, שכיהן בעבר כראש מחלקת ההסברה של האח"ס בירדן  וכחבר במחלקה המדינית של האח"ס במדינה זו. אבו ע'נימה מרבה לכתוב בשבח תנועת החמאס ובגנות הרשות הפלסטינית. באחד ממאמריו תקף בחריפות את נשיא מצרים, חוסני מובארכ, וקרא לאח"ס במצרים להפיל את משטרו של מובארכ, גם במחיר של אלפי שהידים[11].

 

העיתונאי סעוד סאלם אבו מחפוט', חבר במפלגת "חזית הפעולה האסלאמית" של תנועת האחים המוסלמים, משמש כמנכ"ל העיתון אל-סביל המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים. בנו, שהיה כתב בערוץ אל-אקצא של החמאס בירדן, נעצר במצרים ב-2008.[12]

 

מסוריה

בין ארבעת הנציגים הסורים היתה שד'א ברכאת, אשר נשלחה כנציגת "האגודה האזרחית להתנגדות לציונות ולסיוע לפלסטין", ארגון התומך בהתנגדות מזוינת בפלסטין ובעיראק. לדברי בעלה אימן, היא חיברה מחזה על השהיד אחמד יאסין, [מייסד ומנהיג תנועת החמאס לשעבר] ואמרה לו שכשהיא תגיע לעזה היא תבקר בביתו [של יאסין] ותנשום את ריח המקום בו גר השיח'.[13]


 לוגו  של  "האגודה האזרחית להתנגדות לציונות ולסיוע לפלסטין"

 


מתימן

פעילים בולטים מתימן היו שלושה חברי פרלמנט מהמלפלגה האסלאמיסטית "אל-אצלאח", המקורבת לתנועת האחים המוסלמים. אחד מהם, שיח' מוחמד אל-חזמי, צולם על סיפון ה"מרמרה" כאשר הוא מניף את פגיונו.[14]


 השיח' התימני אל-חזמי

   


 חבר פרלמנט אחר מתימן שהשתתף במשט, השיח' שהזאע אל-מסוורי, הביע בעבר עמדות אנטי-אמריקאיות חריפות. ב-2004 הוא הביע התנגדות לתוכנית הידברות עם אסירים מאל-קאעדה במטרה למתן את עמדותיהם, כשאמר: "איננו יכולים להגיד למיליטנטים: אל תנקטו בטרור נגד האמריקאים, או אל תפגעו באינטרסים שלהם. אלה אשר זורעים שנאה יקצרו שנאה."[15]  

 

 

תיאור המשט באתר תימני[16]

 

ממדינות המפרץ

פעילים בולטים מכווית היו חבר הפרלמנט הכוויתי מהזרם הסלפי, וליד אל-טבטבאי, התומך בהתנגדות מזוינת בפלסטין ובעיראק. הוא אמר: "אנו סבורים שההתנגדות המזוינת בעיראק היא לגיטימית. כל התנגדות נגד כובש לגיטימית ..." [17] אל-טבטבאי הביע תמיכה מפורשת בחמאס והתנגדות לשלטונו של מחמוד עבאס.[18]

 

פעיל בולט נוסף מכווית הוא ד"ר אסאמה אל-כנדרי, מרצה לחדית' בפקולטה לחינוך היסודי. הוא חתם בפברואר 2009 על גילוי דעת המביע תמיכה בחמאס ובג'יהאד בפלסטין נגד האויבים היהודים[19]. 

 

מבחרין הגיע השיח' ג'לאל אל-שרקי, ראש "אגודת מועצת חכמי הדת של השריעה" של מדינות המפרץ. אל-שרקי חתום על עצומה של חכמי דת הקוראת להכיר בלגיטימיות של החמאס המתחייבת מהשריעה ולא למנוע ממנה נשק. העצומה הצדיקה את עמדת "הלוחמים בעזה" הדבקים בג'יהאד "נגד היהודים" ובשהאדה.[20]

 

מערביי ישראל

מטעם ועדת המעקב של ערביי ישראל נשלחו ארבעה חברים ביניהם את השיח' ראיד צלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל. בהתבטאויותיו תומך צלאח בתנועת החמאס ויוצא נגד הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית. כמה שבועות לפני המשט אמר צלאח, בוועידת הפלסטינים של אירופה: "אנו שמחים שמחה גדולה על משט החירות שיתקיים... במטרה לשבור את המצור על עזה החופשית, עזה האצילה, עזה הגיבורה. אנו מדגישים בפני כל העולם שמשט החירות מבשר על משט נוסף שעומד לבוא. התדעו מהו? זהו משט השיבה של הפליטים הפלסטינים אל ארצנו, אל מישורינו, אל הים והיבשה שלנו, אל שדותינו ופרדסינו.[21]"

 

בישוף הילריון קפוצ'י

נוסע אחר ב"מרמרה" הוא הבישוף הילריון קפוצ'י (יליד סוריה), אשר הורשע בישראל בשנות ה-70 באשמת הברחת נשק מלבנון לאש"ף ונכלא, אך לאחר מכן הורשה לצאת מן הארץ לבקשת הוותיקן. לדברי חבריו האלג'יראים למשט, אמר הילריון שהוא "מצפה ליום בו יוכל לחזור לפלסטין ולשמוע את פעמוני הכנסיות לקול קריאות ה'אללה אכבר' של המואזין תחת שמי פלסטין חופשית."[22]


 בישוף קפוצ'י (משמאל)  וראש המשלחת האלג'יראית, ד"ר אל-רזאק מקרי


 

דוברי המשט: צפייה לעימות ונכונות למות

בדבריהם העלו המשתתפים את האפשרות כי ישראל תשתמש בכוח כדי למנוע את הגעת הספינה לחופי עזה והצהירו כי הדבר לא ימנע מהם לעשות כן. רבים ציינו כי ינסו לשבור את המצור, גם במחיר קיפוח חייהם.

מוחמד אל-בלתאג'י, עוזר מזכ"ל הסיעה הפרלמנטארית של האח"ס, אמר כי "למשתתפי המשט יש שתי מטרות: הגעה לעזה ושבירת המצור והוקעת ישראל אם תמנע את כניסת המשט לעזה, אפילו במחיר של מסירת נפש או מאסר."[23]

ראש המשלחת האלג'יראית, עבד אל-רזאק מקרי, אמר כי האלג'יראי שעל הספינה יישמע רק להוראות של מנהיגיו המעוניינים לשבור את המצור. [האפשרויות הן] או מסירת נפש או מאסר או שבירת [המצור]"[24].

  

מתאם המשלחת האלג'יראית, אחמד אברהימי, אמר כי "אלג'יריה ידועה בתמיכתה בעניין הפלסטיני, מאז ימי צלאח אל-דין אל-איובי. אבותינו נתנו דמם וחייהם להגנה על פלסטין... ואנחנו בנים לאבות אלו". לדבריו, המטרה היחידה של המשלחת היא להגיע לעזה, ושישראל לא תוכל למנוע זאת.[25]  אתר התנועה למען חברה של שלום, המפלגה האסלאמיסטית העיקרית באלג'יריה, כינה את גלריית הצילומים מן המשט "תמונות של המוג'אהידין."[26]

"תמונות לוחמי הג'יהאד האלג'יראים"


 

עו"ד פתחי נצאר מירדן אמר כי "לחברי משט החירות מלוא הנחישות להגיע לעזה או למסור את נפשם."[27]

רמי עבדו, נציג הקמפיין האירופי לשבירת המצור,  אמר כי רוב משתתפי המשט מוכנים להקריב את חייהם כדי להגיע לעזה והדגיש שהם לא ירשו לכוחות הכיבוש לגרור את הספינות לאשדוד[28].

 

בעלה של שד'א ברכאת, אימן, צפה כי אשתו עלולה להיפגע במהלך המשט מאחר ו"היא לא תעשה שביתת נשק עם הציונות". לדבריו, "היה לה חלום מאז ילדותה לתקוף ישראלי."[29]

 

במהלך מסיבת עיתונאים באנטליה ביקשו מארגני המשט מכל המשתתפים "לכתוב את צוואותיהם"[30] כהוכחה לנחישותם. היומון הכוויתי אל-ראי פרסם כי חבר הפרלמנט הכוויתי, וליד אל-טבטבאי, שהשתתף במשט בספינת מרמרה "לא היסס לכתוב את צוואתו כהתרסה נגד האיומים הישראליים".[31]


חבר הפרלמנט הכוויתי, וליד אל-טבטבאי

כתב צוואה טרם עלותו לספינה מרמרה 

 

אביו של הפעיל הכוויתי עבד אל-רחמן אל-פילכאוי,  אמר ליומון "אל-וטן" הכוויתי כי בנו דיווח שמשתתפי המשט נכונים "להקריב קורבנות למען אללה" וכי "בנו אמר לו לפני שנסע שיהיה שהיד למען אללה.". עוד אמר לו בנו, לדבריו, שמורל משתתפי המשט - גבוה.[32]

 

במסיבת עיתונאים בכווית, אמר האב: "בני, עבד אל-רחמן, בא אלי ואמר לי: 'בקש שכר מאללה עבור הקרבת [הנפש] שלי ואני ביקשתי עבורו'. הוא הלך לאימו והיא ביקשה שכר מאללה עבור הקרבתו. אם ימות שם [במשט] הרי שימות כשהיד [מתוך כוונה תחילה]."

 

בנו של הפעיל הכוויתי, עו"ד מובארכ אל-מטוע, אמר: "אבי, מאז שהיה קטן, קיווה למסור את נפשו למען אללה."[33]  אשתו של אל-מטוע סיפרה כי ביום נסיעתו כינס אל-מטוע את ילדיו כדי לספר להם על השהאדה ועל הג'יהאד וכי בדברי פרידתו אמר להם: "אם אמסור את נפשי במהלך נסיעתי אל תהיו עצובים. אהיה בגן עדן מפני שאלחם מלחמת ג'יהאד למען אללה."[34]  

 

כמו כן בפורומים השונים דווח כי אמו של אחד המשתתפים התורכים אמרה בראיון כי בנה נפרד ממנה באמירה שהוא הולך למסור את נפשו.[35]

 


הדיווח באתרים על ראיון עם אמו של אחד המשתתפים


 



[1] לדוח ממרי על התבטאויות אל-בדיע ראה: http://www.memri.org/report/en/0/0/0/0/0/0/4254.htm 

[3] ו[www.inbaa.com , 11.8.2008

[5] אל-אחבאר (לבנון), 1.6.2010; אל-ספיר (לבנון), 1.6.2010

[7] וwww.inbaa.com,  11.8.2008

[8] ו http://stocksexperts.net/archive/index.php?t-11429.html; וגם אל-סביל (ירדן), 31.5.2010;

[9] אל-סביל (ירדן), 31.5.2010

[10] אל-ראיה (קטר) 23.9.2009 

[12]ו www.aljazeera.net, 12.8.2009; www.assabeel.net, 9.1.2010

[13] אל-וטן (סוריה), 1.6.2010; http://alfikralarabi.net/vb  1.6.2010.

[14] וhttp://almethaq.net, 31.5.2010

[20]וislamonline.net , 16.2.2009; www.aqsatv.ps , 27.5.2010

[24] ו www.arab48.com,  25.5.2010

[27] אל-חקיקה אל-דוליה (ירדן), 27.5.2010.

[28] וhttp://paltimes.net/  27.5.2010

[29] אל-וטן (סוריה), 1.6.2010;   http://alfikralarabi.net/vb, 1.6.2010.

[31] אל-ראי (כווית), 30.5.2010.

[32] אל-וטן (כווית), 31.5.2010. 

[33] אל-ראי (כווית), 2.6.2010.

[34] אל-אנבאא (כווית), 2.6.2010.

[35]ו http://www.paldf.net,  31.5.2010