המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המדיניות הסעודית כלפי המשבר באפגניסטן
7/4/2010

 

המדיניות הסעודית כלפי המשבר באפגניסטן

 

המעורבות הסעודית באפגניסטן עלתה לאחרונה לכותרות, וזאת לאחר שנשיא אפגניסטן, חמיד קרזאי, פנה מעל בימת וועידת לונדון לנושא אפגניסטן אל מלך סעודיה, עבדאללה, בבקשה שיתווך בין ממשלתו לבין מורדי הטאליבאן. מסמך זה יסקור את שורשי מעורבותה של סעודיה באפגניסטן ואת מדיניותה הנוכחית כלפי זירה זו שעיקרה: התנגדות להסלמת המלחמה המערבית נגד הטאליבאן, וניסיון להכשיר את הקרקע למו"מ עימו.

 

הקדמה

ההתעניינות הסעודית בנעשה באפגניסטן היא ארוכת שנים ומרכיביה שלושה: הדאגה לפקיסטן, התחרות עם איראן, ושיקולי יוקרה מדינית.

 

א.    פקיסטן – העורף הסוני האסטרטגי של סעודיה

פקיסטן משמשת מזה עשורים רבים עורף סוני אסטרטגי של סעודיה בעולם המוסלמי, וזו חרדה שהמלחמה המתמשכת באפגניסטן מאיימת על פקיסטן, שיציבותה חשובה מאוד לסעודיה. עורך היומון אל-וטן, ג'מאל ח'שוקג'י כתב כי "לסעודיה עניין אמיתי בהבאת שלום לאפגניסטן, כאמצעי לייצוב המצב בפקיסטן, בת בריתה האסטרטגית של הממלכה. לצורך זה יכולה [סעודיה] להשתמש בקשריה עם מנהיגים דתיים אפגניים".[1] היומון אל-ג'זירה ביטא את הדאגה הסעודית לפקיסטן, במאמר מערכת שנכתב לאחר סדרת פיגועים בערי פקיסטן: "התפתחות ארגוני טאליבאן הטרוריסטיים והתפשטותם אל האזורים החשובים בתך פקיסטן היא התפתחות שלילית לא רק לגבי פקיסטן ואפגניסטן, אלא לביטחון תת-היבשת ההודית [כולה]... המשבר הביטחוני באפגניסטן, שאתו מתמודדת כעת פקיסטן, הוא אתגר ממשי לשתי מדינות אלה לארה"ב ולברית נאט"ו כולה"[2]

 

ב.     התחרות בין סעודיה לבין איראן

הזירה הסעודית באפגניסטן מהווה חלק מן התחרות רבת השנים וההיבטים בין סעודיה לבין איראן, אשר לה זיקה בת מאות שנים לאפגניסטן. השושלות הקג'ארית והצפוית שלטו במשך תקופה לא-מבוטלת על אזור הראת שבמערב אפגניסטן וטענו לבעלות עליו. באפגניסטן אוכלוסיה שיעית ניכרת (המוערכת ב-20% מן האוכלוסיה) וקבוצות הדוברות שפות איראניות. בימינו איראן רואה באפגניסטן אזור השפעה פוליטית, אסטרטגית, כלכלית ותרבותית שלה, והיא משקיעה בה משאבים רבים. סעודיה מתנגדת לשימוש שעושה איראן באפגניסטן להעצמת מעמדה האזורי. תחרות זו החריפה באופן מיוחד עם המהפכה האסלאמית (1979), והביאה את סעודיה להתמודדות עם איראן משך שלושה עשורים. התחום המיידי היה השתתפות נרחבת ומעמיקה בג'האד האפגני נגד ברה"מ והתחום האחר היה מאמץ גלובאלי להפיץ את האסלאם (הוהאבי, שלה) בכל העולם בתרומות כספיות ובכח אדם חינוכי.  

 

היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח מפי מקורות אפגניים כי איראן מודאגת משיחות הפיוס בין ממשלת אפגניסטן לבין הטאליבאן.[3] מאמר מערכת ביומון טען כי "כאב הראש האמריקאי אינו נובע כרגע מן המזרח התיכון [קרי, מהערבים] או מקשרי איראן עם המפרץ, אלא משלושה מקורות: עיראק, אפגניסטן ופקיסטן. טהראן יודעת מתי להסכים על שביתת נשק ומתי להתנגד [קרי, לפעול בהתאם לעיקרון ההתנגדות]. לפיכך ... אפגניסטן, פקיסטן ועיראק נותרו כאב הראש של וושינגטון ביחסיה עם טהראן. שתי דרכים קיימות לחיסולו של מקור סכנה זה. האחת - נסיגת הכוחות האמריקאיים מעיראק ומאפגניסטן ואילוף הטאליבאן בפקיסטן - דבר שאינו עומד על הפרק כעת. השנייה -  השכנת שלום בתוך המדינות הללו, עניין שקלפיו נתונים בידיה של איראן."[4]

 

ג.  מעמדה ויוקרתה של סעודיה בעולם האסלאמי

לבסוף, סעודיה רואה עצמה כמנהיגת העולם האסלאמי ומובילת הפיוס בין המדינות הערביות והאסלאמיות לבין עצמן. התיווך באפגניסטן הוא אמצעי לביסוס יוקרתה ומעמדה האסלאמי והבינלאומי.

 

הפעילות הסעודית במישור המדיני

מאז בחירתו של אובמה לנשיא ארה"ב, והחלטת ממשלו לבחון מחדש את המדיניות האמריקאית באפגניסטן ופקיסטן, מנסה סעודיה להשפיע על עיצוב המדיניות ועל השיח התקשורתי – הבינ"ל ובמיוחד האמריקאי -  ביחס לעתיד אפגניסטן. ואכן עניין אפגניסטן עמד במרכז פגישותיה של ההנהגה הסעודית עם בכירים אמריקאים[5] ובפרט במפגש הפסגה בין הנשיא אובמה למלך עבדאללה[6].

 

אף כי ארה"ב מנהלת את המלחמה באפגניסטן בניגוד לדעתה של סעודיה, כפי שיוסבר להלן, יש לפעילות הסעודית השפעה רבה על ההתנהלות האמריקאית בנושא זה, דבר שבא לביטוי בתמיכה שהביע שליחו של הנשיא אובמה לאפגניסטן ופקיסטן, השגריר ריצ'רד הולברוק, בכל ניסיון תיווך סעודי בין הטאליבאן לממשלת קרזאי[7]; ובדיווחו של היומון אל-וטן, לאחר פגישת שר החוץ סעוד אל-פיצל ומזכירת המדינה הילרי קלינטון, לפיו "סעודיה וארה"ב רואות עין בעין את התמיכה... באפגניסטן"[8]. 

 

במהלך השנה וחצי האחרונות התקיימו מגעים חשאיים בין ממשלת קרזאי לבין הטאליבאן בתיווך סעודי ובתמיכה פעילה של בריטניה, שעמדה בקשר הדוק עם ההנהגה הסעודית בעניין זה.[9]  ממשל אובמה – בניגוד לממשל בוש – ראה מגעים אלה בחיוב ועודדם. לאחרונה עלה התיווך הסעודי באפגניסטן לפסים גלויים, וזאת כאשר הנשיא חמיד קרזאי ביקש בנאומו בפני ועידת לונדון בנושא אפגניסטן ב-28.1.10 מעבדאללה מלך סעודיה, למלא תפקיד פעיל בתהליך הפיוס באפגניסטן ולתווך בין הממשלה לבין מורדי הטאליבאן. "למען הצלחת תכנית (השלום) שלנו אנו מקווים שהמלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז יואיל בחסדו למלא תפקיד בהכוונת התהליך הזה ובתמיכה בו". בהמשך לפנייה זו הגיע הנשיא קרזאי לריאד והציג למלך עבדאללה את בקשתו באופן רשמי. סעוד אל-פיצל, שר החוץ הסעודי, התנה את היענותה של סעודיה לבקשה בכך שטאליבאן ינתק את קשריו עם ארגון אל-קאעדה.[10]

 

יצוין כי הסעודים מכחישים כל קשר בינם לבין הטאליבאן ושר החוץ אל-פיצל אמר כי "הקשר בין שני הצדדים בוטל משום שהטאליבאן העניקו מקלט לאל-קאעדה, ומאז ועד עתה לא היה כל קשר בינינו לבינם...".[11] ואמנם סעודיה התנתקה מהזרם בטאליבאן המובל בידי המולא עומר, אך נותרו לה קשרים עם פלגים אחרים.  

 

הפעילות במישור התקשורתי

על רקע הדיון הציבורי בארה"ב סביב המשך המלחמה בטרור באפגניסטן – במסגרתו הועלו גם הצעות לשנות את המדיניות האמריקנית כלפי הטאליבאן, קרי להפסיק להילחם בהם ולהילחם רק בארגון אל-קאעדה, החליט הנסיך תורכי אל-פיצל לתמוך בגישה זו ואף הכריז על כך במאמר שפרסם בוושינגטון פוסט[12] , בו קרא למעצבי המדיניות האמריקניים להתמקד בבן לאדן ולא בטאליבאן. הוא טען כי הטאליבאן האפגני אינו מפלגה בעלת מבנה היררכי מסודר, אלא גוף חלש המורכב מאוסף של אפגנים המתנגדים לממשלה הנוכחית ורמז כי ניתן לשאת ולתת עם חלק מהם ולכן אף המליץ לחדול מלקרוא להם "טרוריסטים" ובמקום זאת לנהל עמם מו"מ משמעותי תוך הושטת יד למנהיגים השבטיים.[13]

 

העיתונות הסעודית ייחסה חשיבות רבה לעצותיו של הנסיך אל-פיצל – היומון אל-וטן ציטט אותן בשלושה מאמרי מערכת -  והגיבה בכעס על דחייתן בידי הממשל האמריקאי. אל-וטן קרא "לתת את הדעת לעצות של המומחים בתחום הזה, ובפרט למדינות שלהן היסטוריה ארוכה של מומחיות בטיפול בתיק האפגני והכרה בפסיכולוגיה של האפגנים ואופן פעילותם הפוליטית. במאמרו בוושינגטון פוסט הגיש הנסיך תורכי אל-פיצל עצות ישירות למקבלי ההחלטות האמריקאים בעניין המדיניות שחובה לנקוט בה באפגניסטן..."[14].

העיתונות הסעודית על הבקשה מסעודיה לתווך באפגניסטן

א. עורך אל-וטן: סעודיה מבינה את האפגנים טוב מהאחרים

עורך היומון אל-וטן ג'מאל ח'אשוקג'י התייחס במאמרו לפנייתו של קרזאי למלך עבדאללה והביע עמדה דו משמעית לגבי סיכויי ההצלחה של הדיפלומטיה הסעודית באפגניסטן, כיוון שמול יתרונה בקשריה עם האפגנים ואהדתם אליה, ניצבים אנשי הטאליבאן הקיצוניים שעימם יש לסעודיה ניסיון מר. לדבריו, "סעודיה יכולה לנצל את הזיכרון הטוב שיש לעם האפגני מזמן הכיבוש הרוסי והג'יהאד [נגדו] – בו היא סייעה [לאפגנים] צבאית, מדינית וכלכלית, כדי לקדם עתה את  יוזמת הפיוס באפגניסטן... [עם זאת], אין מקום לאופטימיים רבה מדי, משום שהניסיון עם טאליבאן הוא ניסיון מר, באשר הם – או לפחות הנהגתם – מחזיקים בגישה של 'הכל או לא כלום'...

 

ההבנה הטובה של סעודיה את המצב האפגני, הודות לפעילותה וניסיונה שם, היא הגורם החשוב מאחורי בקשת קרזאי לתיווך סעודי. סעודיה מבינה את הרב גוניות של אפגניסטן... קבלת הטאליבאן כחלק מן המרקם הזה תהיה בגדר הישג, שהרי [תנועה זו] אינה עשויה מקשה אחת... ההישג האסטרטגי שסעודיה והאזור כולו ירוויחו ממנו יהיה בידודו של ארגון  אל-קאעדה, אשר הפך, עם  עליית תנועת טאליבאן הפקיסטנית לאיום ביטחוני מסוכן על פקיסטן, בעלת הברית האסטרטגית של סעודיה במזרח. סעודיה חייבת לעשות זאת. חיסול אל-קאעדה, השקפתו ותורתו, מלבד [ניצחון] פוליטי, מהווה בראש ובראשונה ניצחון לאסלאם. זו דרך ארוכה, [ויש לזכור] שהמלחמה אינה צבאית, אלא מלחמת רעיונות ואמונות."[15]

 

ב. ביקורת סעודית על אופן ניהול המלחמה באפגניסטן

הכרזתו של אובמה על החלטתו לתגבר את הכוחות האמריקאיים באפגניסטן[16], לוותה בגל ביקורת בעיתונות הסעודית שביטאה את מורת רוחם של הסעודים מכך שארה"ב בחרה, בניגוד להמלצותיהם, להסלים את הפעילות הצבאית באפגניסטן.[17] עם פתיחת המתקפה של כוחות נאט"ו וצבא אפגניסטן על מעוזי טאליבאן בדרום המדינה, הביעה העיתונות הסעודית שוב את מורת רוחה מהמשך המלחמה. אל-וטן טען כי מתקפת נאט"ו תגרום להידרדרות בזירת אפגניסטן-פקיסטן ותשבש את מהלכי התיווך של סעודיה בעודם באבם. היומון שב והביע אכזבה מכך שארה"ב דחתה את עצותיו של תורכי אל-פיצל, וקבע שסעודיה תתערב במצב רק בתנאים שלה: "המצב המידרדר בציר פקיסטן-אפגניסטן אינו מבשר טובות. רוב הניתוחים מובילים לסברה שהעניינים ילכו מדחי אל דחי... הפתרון וההכרעה הצבאית נותרו חלופה שניצבת במקביל לחלופת ההידברות. ניתוח זה מתאים גם למצב האפגני, שם, לאחר כעשר שנים מאז כניסת כוחות הקואליציה, נותר ארגון אל-קאעדה פעיל... הראיה הבולטת לכישלון המדיניות הבינלאומית בטיפול במצב כולו הוא הפנייה של הנשיא האפגני לסעודיה לאחרונה, כדי שתתערב ותמלא תפקיד של מתווך בפיתרון המשבר הזה.

 

יש להכיר בשתיקה בכך שאזור השבטים שבדרום אפגניסטן וצפון פקיסטן הפך לנסיכות בפני עצמה, או לאזור אוטונומי. זוהי המציאות בשטח... מכאן נובעת דרכה של סעודיה הקוראת לעיון מחדש ב[קווי] המדיניות הננקטים ובראשם [החתירה ל]הכרעה צבאית, דבר שמגביר את שיעורי האלימות ההדדית ... חזרה לכמה מרעיונותיו של הנסיך תורכי אל-פיצל שפורסמו בנוגע לעניין הזה, מייצגים את המגמה הנכונה ביותר לטיפול בציר אפגניסטן-פקיסטן ההולך ומידרדר.

 

סעודיה שימשה כמתווך בשירות האסלאם, מבלי שיהיו לה אינטרסים משל עצמה, וביכולתה לעשות זאת שוב, אולם בהסתמך על מגמותיה והשקפתה. המתקפה האחרונה של כוחות נאט"ו בהלמנד, שהיא הפעולה הצבאית הגדולה ביותר מאז כניסת הקואליציה לאפגניסטן לא משרתת רבות את המאמצים להכניס את סעודיה לתיווך."[18]

 

ג. בעלי טורים תוקפים בחריפות את מדיניות ארה"ב

מורת הרוח הסעודית ממדיניות ארה"ב באפגניסטן בלטה עוד יותר במאמרים של בעלי טורים סעודים. סעיד מחמד חביב, בעל טור ביומון אל-מדינה, האשים את ארה"ב בביצוע פשעי מלחמה באפגניסטן, והריע ללוחמים האפגנים שלאורך הדורות הביסו את כל הפולשים: "[ישנם כעת] סימנים מוקדמים לתבוסה צבאית גדולה ומהדהדת שתונחל לצבא האמריקאי ושאר בני בריתו מנאט"ו באפגניסטן, אותה ארץ אסלאמית כבירה ...שעמדה במריה [בכל התקופות] נגד כל אימפריאליסט... 

ההבדל הגדול בין אז לעכשיו מבחינת טכנולוגיות המלחמה, כאשר הפצצות ה'חכמות' והטילים הקטלניים שהמטוסים האמריקאיים משגרים קוצרים בהרף עין את חייהם של עשרות ואף מאות אנשים באפגניסטן ופקיסטן... רובם אזרחים חסרי מגן... על-אף כל זאת, אחרית המלחמה על אפגניסטן הולכת, בעזרת אללה, לקראת כישלון ותבוסה מובהקים [של ארה"ב ונאט"ו]... ועידת לונדון המחישה את גודל המצוקה של הקהילה הבינלאומית בעניין המלחמה האמריקאית על אפגניסטן... עם כל המשאבים המוקצים למלחמה 'הטובה' של אובמה על השליטה באפגניסטן, זאת מלחמה אבודה, [גם] לפי מפקדי הצבא האמריקאי... ארה"ב לא תוכל להמשיך לבצע פשעי מלחמה באפגניסטן, פקיסטן וזולתן ולנהוג בצביעות מדינית ובסטנדרט כפול, מתועב, ובה בעת לזכות באהדת האנשים. המדיניות המושחתת שלה היא זו שמסבה לה תבוסות. העם האפגני הגדול יוכיח את נאמנותו לאסלאם, לא לדולר... היוקרה של אמריקה ונאט"ו תתפזר על פני אדמת אפגניסטן, עד שארה"ב תיסוג ותתכנס בתוך עצמה. היום עבר התפקיד ההיסטורי לזולתה. העולם מכיר בעמדה הסינית, המתרה בארה"ב, המחמשת את טייוואן..."[19]

 



[1] רויטרס, 2.2.2010.

[2] אל-ג'זירה (סעודיה), 9.12.2009. יצוין שחשיבותה של פקיסטן לסעודיה בלטה במיוחד כאשר העיתונות הסעודית יצאה מגדרה כדי לגונן על פקיסטן לאחר הפיגועים במומבאי בנובמבר 2008. ראו דוח ממרי

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.3.2010

[4] אל-וטן (סעודיה), 25.5.2009.

[5] המלך עבדאללה דן בנושא אפגניסטן בפגישותיו עם דניס רוס וריצ'רד הולברוק. הנושא עלה גם במפגש בין שר החוץ סעוד אל-פיצל  ומזכירת המדינה קלינטון. אל-ריאד (סעודיה), 27.4.2009; אל-ריאד (סעודיה), 18.5.2009; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.12.2009.

[6] אל-ג'זירה (סעודיה), 4.6.2009.

[7] אל-חיאת (לונדון), 25.11.2009.

[8] אל-וטן (סעודיה), 16.2.2010.

[9] אובזרבר (בריטניה), 28.9.2008; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 17.11.2009. הגארדיאן דיווח כי מזה ארבע שנים פועלים ערבים שלחמו באפגניסטן ומשפטנים סעודים להכשרת הקרקע לשיחות בין ממשלת קרזאי לטאליבאן, תחת חסות שהעניקה בחשאי, משפחת המלוכה הסעודית לפעילות זו החל ב-2008. גארדיאן (בריטניה), 10.3.2010.

[10] אל-חיאת (לונדון), 3.2.2010.

[11] טיימס אוף אינדיה (הודו), 1.3.2010

[12]וושינגטון פוסט (ארה"ב), 8.10.2009. http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/ar...

[13] אל-פיצל הציע בהקשר זה גם לתקן את קו הגבול בין פקיסטן לאפניסטן, ולהקים מערך מודיעין משותף לפקיסטן, אפגניסטן, סין, רוסיה וסעודיה, כדי להביא לחיסול הנהגת אל-קאעדה.

[14] אל-וטן (סעודיה), 25.11.2009.

[15] אל-וטן (סעודיה), 3.2.2010.

[18] אל-וטן (סעודיה), 14.2.2010.

[19] אל-מדינה (סעודיה), 6.2.2010.

תגיות