המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
העיתונות המצרית במתקפה נגד השגריר האמריקאי
30/10/2003

 

העיתונות המצרית במתקפה נגד השגריר האמריקאי, דיוויד וולץ'

 

השגריר האמריקאי בקהיר, דיוויד וולץ' מתח בעבר כמה פעמים ביקורת על העיתונות המצרית. במלאת שנה לפיגועי ה-11 בספטמבר, הוא פרסם מאמר ב"אל-אהראם" שכותרתו "להעמיד דברים על דיוקם", ובו מתח ביקורת חריפה על תיאוריות הקונספירציה הממלאות את עיתוני מצרים.[1] לאחרונה, נפגש השגריר וולץ' עם העורך הראשי של היומון "אל-אח'באר", גלאל דוידאר והתלונן על הקו הקיצוני בו נוקט עיתונו. כעת, נקלע השגריר וולץ' לעימות עם העיתונות המצרית, ובעיקר עם היומון הממסדי, "אל-גומהוריה", לאחר שמתח ביקורת על התמיכה שהובעה בעיתון לפיגוע במסעדת 'מקסים' בחיפה וזאת בהרצאה שנשא באוניברסיטה האמריקאית בקהיר.[2]

 

האיגודים המקצועיים של העיתונאים ושל עורכי הדין, מיהרו לגנות את דברי השגריר ומאמרים בנושא התפרסמו כמעט בכל העיתונים.

 

ב"אל-גומהוריה", כתב בעל הטור, גמאל בדוי: "...מצרים איננה אחת ממדינות ארה"ב הנשלטת על ידי הפנטגון והיא אינה נתונה להשפעת הכנופיה הציונית השולטת בבית הלבן. במקום לפקוד את בתי הקפה והמועדונים, היה על השגריר האמריקאי לשקוד על ניתוח התכנים של העיתונים המצריים, משום שהם משמשים מראה נאמנה לרתיחה ולזעם כלפי המדיניות האמריקאית המתרחשים בכור ההיתוך העממי. היה עליו להעביר [את המסר] לממשלת ארצו... אולי הוא חשב לעצמו שהוא ימלא במצרים את התפקיד שממלא ברמר בעיראק או שהוא יפעל בדרכו של קרומר, הנציב הבריטי שנהג בענייניה של מצרים כאילו היתה חווה אנגלית..."[3]

 

בעל טור אחר, ג'מאל פהמי, כתב בשבועון האופוזיציה הנאצריסטי, "אל-ערבי" תחת הכותרת "שגריר גיהינום בקהיר": "השגריר האמריקאי בקהיר, דיוויד וולץ', ראוי לעונש של היותו שגריר הכנופיה שברחה ממוזיאון הזבל של הקולוניאליזם הישן והתנחלה בבית הלבן. ה'אח' וולץ' ניחן ביהירות ובחוצפה שבאמת מתאימים לשגריר המייצג את הכסיל ההוא מוושינגטון, ג'ורג' דבליו בוש. אחרון המעשים הנקלים של כבוד השגריר היה התקפתו המשוקצת נגד העיתונות המצרית, ובעיקר נגד "אל-גומהוריה", משום שעיתון זה תאר את פעולות מות הקדושים האחרונה בחיפה כפעולה פידאאית ולא כפעולת טרור, כפי שהיה רוצה נשיאו הבור על פי ההנחיות שקיבל מהנאצי שופך הדמים, אריאל שרון.

 

למרות שלשגריר החצוף, בניגוד לנשיאו, לא חסרה התבונה הנחוצה כדי להבין את ההבדל בין דיבורים והתנהגות של שגריר מכובד לבין כאלה של סוהר בכלא גואנטאנמו, ולמרות שאין ספק שהוא יודע שמעשה החוצפה שלו נגד העיתונות המצרית לא יועיל ולא יגרום לה לצאת נגד רגשותיו של העם המצרי ולתאר את התנגדות הגבורה האמיצה של העם הפלסטיני כטרור – למרות כל זאת, כבוד השגריר אינו רוצה לחדול מהטרור שלו ומשפלותו, מתוך תקווה שהוא ישביע את רצונו של שופך הדמים שרון ויקודם מתפקיד שגריר לתפקיד שומר ציוני האחראי על קשירתנו וסתימת פיותינו כדי שלא נקלל את הנאצים החדשים בוושינגטון או בתל אביב."[4]

 

תחת הכותרת "שני שגרירים לישראל בקהיר", כתב עדלי ברסום ב"אל-גומהוריה": "לעתים הולכים שגרירים אל ממשלת המדינה שבה הם עובדים כדי להכריז מלחמה כשעל שפתיהם חיוך. יתכן שזהו חיוך קר, יבש ושותק, אבל בכל זאת, חיוך... מר וולץ' חושב שחלק מתפקידו הוא להרביץ לעיתונאים המצריים על ידיהם וללמדם משמעת...

 

האדון השגריר האמריקאי יודע בדיוק כמונו שהעיתונות האמריקאית, למרות השמות הנוצצים וגודל המימון והתפוצה, היא עיתונות המוכתבת בדיוק רב מלמעלה. לעומת זאת, העיתונות המצרית מכוונת רק על ידי המצפון הלאומי וכאשר היא קובעת שפעולות מות הקדושים [הכוונה לפיגועי ההתאבדות] למען שחרור האדמות הפלסטיניות הן פעולות גבורה – זוהי עדות להיסטוריה... 'אל-גומהוריה' אינו מתיימר להיות העיתון היחידי שמדבר על האומץ של פעולות מות הקדושים הפלסטיניות; זוהי עמדת העיתונות המצרית כולה, משום שהיא מבטאת בנאמנות את רגשותיו של העם המצרי..."[5]

 

ב"עקידתי", שבועון הדת של "אל-גומהוריה", כתב בעל הטור, בסיוני חלואני: "...המוזר הוא שארה"ב, 'הספונסורית של הדמוקרטיה בעולם' רוצה שהעולם, ובעיקר עולמנו הערבי ישבח את פשעיה בעיראק... ושאמצעי התקשורת יציגו את הפעולות הפדאאיות המכובדות האלה נגד הכובשים הפושעים כפעולות טרור שיש לגנותן... זה השקר שארה"ב רוצה מאמצעי התקשורת הערביים, אבל היא לא תקבל את זה במצרים... שהדם רותח בעורקי בניה הצופים מדי יום בתוקפנות בעיראק ובפלסטין בפשעי הנשק האמריקאי שבידי לוחמי הפרא ['עלוג' – הביטוי שטבע שר ההסברה העראקי, מחמד סעיד אל-סחאף, ביחס לאמריקאים] שעל אדמת עיראק ובידי החזירים הציוניים על אדמת פלסטין."[6]

 

בעל הטור לוטפי נאסף הוסיף על כך ב"אל-גומהוריה": "...מה שעושה דיוויד וולץ' תואם את המדיניות התקשורתית האמריקאית החדשה שהופיעה בברור אחרי אירועי ה-11 בספטמבר, 2001. מאותו יום, התקשורת האמריקאית קיבלה כיוון חדש שאין בינו לבין האובייקטיביות והנייטרליות דבר. היא התמקדה בתמיכה במטרה האסטרטגית האמריקאית להשתלט ולהטיל הגמוניה על העולם והיא מעוותת את תדמית יתר העמים, ובעיקר העמים הערביים והאסלאמיים, המשמשים כזירת הפעולה האמריקאית בכל הקשור להגמוניה ולהתפשטות... דבריו של השגריר בנוגע לעורך 'אל-גומהוריה' הם אות כבוד ל[עורך העיתון] סמיר רגב... למרות חילוקי הדעות בנושאים רבים בישיבת מועצת העורכים של 'אל-גומהוריה', היה קונצנזוס, ואפילו הובעה הערצה למאמריו של סמיר רגב שעסקו בעיראק ובפלסטין ושמטרתם לחשוף את המזימות האמריקאיות נגד הערבים ונגד המוסלמים באופן כללי..."[7]

 



[1] אל-אהראם (מצרים), 20.9.2002.

[2]  לדברי השגריר וולץ', ראו http://www.usembassy.egnet.net/ambassador/sp102...

[3] אל-גומהוריה (מצרים), 30.10.2003

[4] אל-ערבי (מצרים), 26.10.2003.

[5] אל-גומהוריה (מצרים), 26.10.2003.

[6] עקידתי (מצרים), 26.10.2003.

[7]  אל-גומהוריה (מצרים), 25.10.2003.