המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איראן דוחה את ההצעה האירופית לספק לה דלק גרעיני
25/10/2004

איראן דוחה את ההצעה האירופית לספק לה דלק גרעיני – טיעונים עיקריים

 

ב-18 לספטמבר, נקראה איראן בהחלטה של מועצת הנגידים של הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) להתחייב להפסקת פעילותה להעשרת אורניום לאלתר ולתמיד. איראן סירבה לדרישה וגרסה כי פעילותה הגרעינית, בכלל זה הפעילות להעשרת אורניום לצורך השגת מעגל דלק גרעיני, מעוגנת במסגרת האמנות והתקנות הבינ"ל.[1]

 

לאחרונה יזמו שלוש המדינות האירופיות – צרפת, גרמניה ובריטניה - )במסגרת המגעים שמנהל האיחוד האירופי עם איראן מזה שנתיים( הצעה חדשה לפיה דלק גרעיני למטרות שלום יסופק לאיראן על ידי מדינות אירופה כחלק מחבילת הצעות. איראן סירבה עקרונית להצעה. בימים הקרובים אמורים שלושת שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה להגיע לטהראן לצורך שיחות והצגת ההצעה.

 

איראן גורסת כי פעילות העשרת האורניום שלה נועדה לצורך הפעלת כורי הגרעין שלה למטרות אזרחיות אולם יכולת ייצור עצמאית של מעגל דלק גרעיני מאפשרת גם לייצר פצצות גרעין.

 

האמנות והתקנות הבינ"ל בתחום מניעת תפוצה גרעינית מאפשרות למדינות להעשיר אורניום ברמה נמוכה (LEU) לצורך פעילות אזרחית בלבד. רמת ההעשרה המותרת לצורך זה עומדת על 3%-7%, תחת פיקוח סבא"א ולאחר הודעה מראש לסוכנות. לעומת זאת, העשרה ברמה גבוהה (HEU) הנדרשת לשימושים צבאיים עומדת על רמה שבין 20% ל- 90%.

 

שלוש האירופאיות, בגיבוי ה- 8G, מציעות לאיראן לקבל דלק גרעיני לצורך הפעלת הכור הגרעיני שלה בבושהר, תוך התחייבות להפסיק לאלתר כל פעילות עצמאית להעשרת אורניום. משמעות ההצעה היא שאם אמנם איראן רוצה דלק גרעיני למטרות אזרחיות – הרי שהחומר שתקבל מן האירופיות ברמת העשרה של 3%-7% יענה על צרכיה.  אולם היא לא תוכל  להשתמש בחומר זה לצרכים צבאיים אלא רק לייעוד אזרחי וגם זאת בפיקוח הדוק של הגורמים הבינ"ל על השימוש האיראני בדלק.

 

על הצעה זו השיב דובר משרד החוץ האיראני, חמיד רזא אצפי בשלילה. הוא אמר כי [זוהי שאלה של] שימור זכותנו [לעסוק בפעילות העשרת אורניום] שאינה ניתנת לערעור ... האירופים יצטרכו לקבל את זה שהם אינם יכולים להכריח את איראן לעשות [מה שהם רוצים]".[2] איראן גורסת כי היא נחושה להשיג יכולת עצמאית של מעגל דלק גרעיני וכי לא ניתן להניא אותה מזכות זאת.[3]

 

כדי להגן על יכולתה להעשיר אורניום מעבר לנדרש למטרות אזרחיות מעלה איראן כמה טיעונים:

 

  1. העשרת אורניום היא זכות לגיטימית השמורה לכל מדינה חברה ב- NPT.
  2. מניעת זכותה של איראן  על-ידי הקהילה הבינ"ל או ויתור איראני על זכות זו מהווה פגיעה באינטרסים הלאומיים של איראן.
  3. איראן שיתפה פעולה באורח מלא ושקוף עם סבא"א.[4]
  4. מניעת איראן מהעשרת אורניום היא חלק מתוכנית אנטי-איראנית של ארה"ב וגרורותיה.
  5. אירופה לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי איראן לספק לה טכנולוגיה גרעינית מתקדמת ולסגור את התיק החקירה נגד איראן בנושא הגרעין בסבא"א בתמורה להפסקה וולונטרית וזמנית של איראן להקפיא את פעילות ההעשרה שלה כפי שהושגו ב'הבנות טהראן ובריסל'.[5]
  6. מדינות המערב משמרות מונופול על הטכנולוגיה הגרעינית ורואות באיראן שוק לייצוא דלק גרעיני, ולכן הן מנסות לכפות עליה לרכוש אותו אצלן.
  7. יותר זול לאיראן לייצר דלק גרעיני מאשר לייבא אותו מהמערב.


 


[1]  ראה דו"ח ממר"י מס' 189 "IRAN’S NUCLEAR POLICY CRISIS" מה-21.9.2004:

http://www.memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=IA18904

[2]  אפתאב-י יזד, 19.10.2004

[3]  ראה הצהרות בכירים איראניים בעניין זה: נשיא איראן ח'אתמי, אירנא, 13.2.03; אפתאב-י יזד (איראן) 6.9.04, 29.8.04; הצהרות חסן רוחאני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, כיהאן, 8.9.04, 19.6.04 וכן דברי חוסין מוסויאן, אפתאב-י יזד, סיאסת-י רוז, 18.10.04

[4]  דו"חות סבא"א סותרים טענה זו.

[5]  איראן ומדינות אירופה הגיעו להבנות חשאיות בנוגע לפעילות הגרעינית של איראן בשורת מפגשים בשנתיים האחרונות.

כתוצאה משיחות אלה הודיעה איראן, באוקטובר 2003, במפתיע על נכונותה לחתום על 'הפרוטוקול הנוסף' ועל הקפאת פעילותה בתחום העשרת אורניום כמחווה של רצון טוב, במה שנודע כ'הצהרת טהראן'. בפברואר 2004, הסכימה איראן להקפיא את ייצור והרכבת חלקי הצנטריפוגות, במה שנודע בדיעבד כ'הבנות בריסל'. ראה דו"ח ממר"י מס' 189 "IRAN’S NUCLEAR POLICY CRISIS" מה-21.9.04:

http://www.memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=IA18904