עורך יומון הרש"פ קורא לדמוקרטיזציה בתנועת הפת"ח

במאמר מערכת תחת הכותרת "הוועידה המעוברת"[1] התייחס עורך יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", חאפט' ברגותי, בציניות ובאירוניה למצבה של תנועת הפת"ח.

להלן תרגום המאמר:

"...בעודי עוקב אחר הידיעות על כינוסה של המועצה המהפכנית שאלתי את עצמי שוב ושוב: האם זהו  מצבה [האמיתי] של תנועת הפת"ח? אין כוונתי להמעיט [בערכם] של חברי המועצה המהפכנית, לא  בכינוס וגם לא בהחלטות[שקיבלו], אלא בתוצאה. הנסיבות בהן התכנסה המועצה דומות [יותר] לישיבה של [חברי] ארגון בתוך בית כלא, אלא, שלמרבה הצער, הישיבה לא דנה בתנאים [המתאימים] לבריחה מן הכלא ולעימות עם הסוהרים אלא התמקדה רק במצבם של הנוכחים.

ההישג הגדול ביותר של הכינוס, מעבר לכל הביטויים והקלישאות השגורים וחסרי המשמעות, הוא הקריאה לכנס את הוועידה השישית של התנועה. [בבואה לעשות זאת], אני סבור כי הוועדה המכוננת [של התנועה] תגלה, למשל, כי רשימות אנשי השטח של הפת"ח אינן בנמצא וכי חברות בפת"ח דומה לחברות באיגוד העיתונאים, כלומר, בשניהם נעדרים [מן הרשימות] רבים מהחברים.

 הדמוקרטיזציה בארגון [צריכה] להתחיל בבסיס ולטפס כלפי מעלה לפסגה, משום שאופנת המינויים אותה כפו עלינו נסיבות  השהייה מחוץ למולדת- כבר אינן קיימות. רוב חברי המועצה המהפכנית הם ממונים [לא נבחרים]. יש לשוב [לשיטת] ההקצאה [המבוססת] על עקרונות הארגון ולא [למנות לתפקידים] בהתאם למצב הרוח ולפתגם: 'אמור לי מה כוחך' [כלומר, כמה תומכים יש לך] [ואז תקבל מינוי]... כל דכפין הסתנן לתוך התנועה והונהג בה [עיקרון] 'החירות להיות בלתי יעיל' ו[עקרון] 'החירות להשתייך [לתנועה]' ללא תנאים והגבלות.

קיים נתק בין חברי המועצה המהפכנית לבין חברי הוועדה המרכזית ובין חברי המועצה המהפכנית לבין אנשי השטח של הפת"ח ואת הסוגייה של גדודי חללי אל-אקצא לא העז איש להעלות... אולי משום שהגדודים קמו ללא רשות של הנהגות אלה והם עדיין רחוקים מהישג ידן של ההנהגות. אין לגדודים הנהגה מרכזית, אין להם נציגות רצינית בתנועה, כך שאי אפשר להתייחס אליהם כאל זרוע של התנועה שאמות המידה של התנועה חלות עליהם.

מבנה התנועה זקוק לבחינה מחודשת כדי שלא יגידו שפת"ח מסלקת מתוכה כוחות [חיוביים] ומקדמת בברכה פגעים רעים וכדי שתהיה לתנועה אידיאולוגיה פוליטית, ויהיו לה תיאורטיקנים והוגי דעות המסוגלים לנהל דיונים ולערוך השוואות. מי שראה את שיירות המנהיגים חוצים את שער המוקאטעה חשב-לפי איכות המכוניות [בהן הגיעו]- שזהו כינוס של מועצת הנהלה של חברה ולא של תנועת שחרור.

ובחזרה לנושא מועד כינוסה של הוועידה השישית [שעפ"י החלטת המועצה המהפכנית נקבע] לעוד שנה: אני מטיל ספק בכך שמועד זה יכובד משום שאנו לא מכבדים מועדים.

[פרט לכך], יש סיבה פשוטה נוספת, [לאי כינוסה הצפוי של הוועידה במועד שנקבע]:  ה-29 בפברואר הוא תאריך שחל פעם בארבע שנים, כלומר- בשנה מעוברת.

אלא אם כן, ייצא גילוי דעת מטעם התנועה בו [יוחלט] להאריך את חודש פברואר ולקצר את חודש מרץ. על כן, אני צופה שהוועידה תכונס בתחילת אפריל כדי שתתוזמן עם 1 באפריל. השבח לאללה שהעניק לנו את חסד השכחה."