המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
English
 
מאמרים- פתוא בדבר הנקה למבוגרים מחוללת סערה במצרים
תאריך  28/5/2007

 

סערה במצרים: פתוא מציעה הנקה למבוגרים כדי לאפשר שהיית אשה וגבר בחדר אחד

לאחרונה מתחוללת סערה במצרים בעקבות פתוא (פסק הלכה) שהוציא ד"ר עזת עטיה, ראש המחלקה לחדית' באוניברסיטת אל-אזהר. הפתוא מתירה לאישה להיניק את הגבר שבמחיצתו עליה לשהות במקום העבודה, כפתרון לבעיית ההתייחדות האסורה על פי ההלכה המוסלמית. זאת משום שההנקה הופכת אותם על-פי אותה הלכה לבני משפחה.

דבריו של עטיה עוררו התנגדות עזה בזירה הציבורית המצרית בכלל ובממסד הדתי בפרט. ביקורת קשה נמתחה על הפתוא מצד חברי פרלמנט מתנועת האחים המוסלמים שהעלו את הנושא לדיון בפרלמנט וכן מצד אינטלקטואלים ובעלי טורים. אוניברסיטת אל-אזהר הקימה ועדה לחקירת המקרה ובהמלצתה הושעה עטיה מתפקידו. שר ההסברה המצרי אף הורה להוריד מן המדף את גיליון שבועון מפלגת השלטון "אל-וטני אל-יום", בו פורסם דבר הפתוא.

בעקבות הסערה שחולל, חזר בו עטיה מן הפתוא ואמר כי מדובר בפסק הלכה הנוגע למקרה פרטי ולא לכלל הציבור אולם באל-אזהר דחו את התנצלותו.

"הנקת מבוגר מציעה פתרון לבעיית ההתייחחדות"

בראיון לשבועון של מפלגת השלטון המצרית, "המפלגה הלאומית הדמוקרטית", הבהיר ד"ר עזת עטיה, ראש המחלקה לחדית' באוניברסיטת אל-אזהר, את פרטי פסק ההלכה המתיר הנקת מבוגרים על מנת לאפשר לגבר ואישה לשהות ביחד בחדר אחד. עטיה אמר לשבועון המפל"ד אל-וטני אל-יום: "הפסיקה ההלכתית המופיעה בסונה של הנביא מאשרת כי הנקתו של מבוגר מתירה לגבר ולאישה שאין ביניהם קרבה משפחתית או קשר של הנקה מגיל ינקות לפני הגמילה להיכנס ולהתייחד [באותו חדר], ובתנאי שהתייחדות זו נעשית לצורך [כלשהו], דתי או חילוני...

 

התייחדות פירושה סגירת דלת החדר [שבו נמצאים] הגבר והאישה כך שאיש אינו יכול לראות את מי שנמצא בתוך החדר בשום דרך... התייחדות בין גבר לאישה שאין ביניהם קירבה [משפחתית] אסורה משום שהיא מעוררת חשד וספק. ההתייחדות [אמנם] אינה מחייבת מגע מיני, אך קיימת אפשרות כזו, ולכן הנקת מבוגר מציעה פתרון לבעיה זו... כמו כן אני דורש לתעד את ההנקה בכתב באופן רשמי... כך שייכתב בחוזה כי פלונית היניקה את אלמוני... [במקרה כזה] יכולה האישה להוריד את החג'אב בפני [הגבר] ולחשוף בפניו את שערה...

הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה בין הגבר לאישה [הנמצאים ביחידות בחדר אחד] קשר של הנקה, [ייתכן גם בצורה כזו] שאימו תיניק אותה, שאימה תיניק אותו, שאחותה תיניק אותו או שאחותו תיניק אותה, משום שתוצאת ההנקה היא [הפיכתם] לאחים מתוקף ההנקה... ההיגיון שמאחורי הנקת המבוגר הוא הפיכת הקשר הבהמי של [בני] האדם לקשר דתי המבוסס על החובות [הדתיות]... מאחר שההנקה נעשית בשלב מבוגר, מותר לגבר לשאת את האישה [שעימה יש לו קשר של הנקה], בניגוד ליחסי הנקה בגיל ינקות האוסרים נישואים..."

עוד אמר: "הנקת המבוגר צריכה להיעשות ישירות מהשד... [על פי חדית' המיוחס לעאאשה אשת הנביא מחמד] המספר על סאלם [בנו המאומץ של אבו חד'יפה] שינק מאשתו של אבו חד'יפה בהיותו מבוגר ובעל זקן, על פי מצוות הנביא... באשר לשיטות [בלתי ישירות] כמו [העברת] החלב למיכל, זה דבר משני... [אפשרות ההנקה באמצעות משאבה]... המגבירה את פעילותן של בלוטות החלב היא עניינם של הרופאים או של חכמי הדת הצריכים לקבוע האם זהו חלב אמיתי, כלומר האם הרכבו זהה להרכבו של החלב המקורי, ואם זה אכן כך, אז ניתן להשתמש בדרך זו..."[1]

עטיה הוסיף: "העובדה שהשכל אינו מסוגל להבין את החדית' של הנקת גבר מבוגר איננה שוללת את תקפות החדית' הזה שכן זהו חדית' מהימן והתנגדות לו כמוה כהתנגדות לשליח אללה והטלת ספק במסורת הנביא."

אל-אזהר משעה את עטיה

בעקבות הסערה שעוררו דבריו של עטיה, הקימה אוניברסיטת אל-אזהר ועדה בהשתתפות כמה מומחים לחדית', כדי לבחון את הפתוא. מקור בכיר באוניברסיטת אל-אזהר מסר כי נשיא האוניברסיטה עמד על כך שעטיה יתנצל, והלה אכן התנצל וחזר בו מן הפתוא.[2]  עטיה הסביר: "בנושא הנקת המבוגר, הצהרותיי מבוססות על האימאמים אבן חזם, אבן תימיה, אבן אל-קים,

אל-שוכאני ואמין ח'טאב, ועל מסקנותיי מדבריו של אבן חג'ר [אל-עסכלאני]. עם זאת, דעתי היא שרק הנקה בגיל צעיר היא שיוצרת את הקשר המשפחתי [האוסר נישואים ומתיר התייחדות], כפי שאמרו ארבעת האימאמים, ואילו הנקת מבוגר הייתה מקרה פרטי שנעשה לצורך [ספציפי], ופסק ההלכה שהוצאתי היה רק מתוך פרשנות אישית שלי. בהסתמך על מה שלמדתי עם אחיי חכמי הדת, אני מתנצל על [דבריי] קודם לכן ואני חוזר בי מדעתי העומדת בסתירה [לדעה המקובלת] בציבור."[3]

עם זאת, דעתי היא כי הנקה בגיל צעיר היא שיוצרת את איסור [המגע המיני בין קרובי המשפחה], כפי שאמרו ארבעת האימאמים, ואילו הנקת מבוגר הייתה מקרה פרטי שנעשה לצורך [ספציפי], ופסק ההלכה שהוצאתי היה רק פרשנותי האישית.

ואולם המועצה העליונה של אל-אזהר בראשות שיח' אל-אזהר, ד"ר מחמד סיד טנטאוי, דחתה את התנצלותו של עטיה בטענה כי "לא ניתן לנהוג בוותרנות בעניין הדת, במיוחד כאשר מדובר בפתוא המשפיעה באופן רציני על חיי האנשים, מגמותיהם ועמדותיהם, משום שהיא פונה לרגשותיהם הטבעיים הנוטים לנהוג על פי המותר ולהימנע מדבר אסור." בעניין זה אמר טנטאוי: "החברה אינה יכולה לשאת דבר שמערער את יציבותה הדתית. די בכך שהיא סובלת מכאוס של פתוות [המתפרסמות] בכמה ערוצי לווין שאין עליהן פיקוח. לעולם לא נאפשר שכאוס זה יחדור גם לחלק כלשהו מהמוסד הדתי ומאל-אזהר." על פי המלצת מועצת אל-אזהר, החליטה אוניברסיטת אל-אזהר להשעות את עטיה מתפקידו ולהעבירו לחקירה.[4]

שר ההקדשים המצרי, ד"ר מחמד חמדי זקזוק, מתח גם הוא ביקורת על הפתוא של עטיה: "פתוות כאלו פוגעות באסלאם, משרתות את אויביו ודוחפות את הציבור לעבר פיגור ובורות."[5]

 

סערה ציבורית בעקבות התבטאויותיו של עטיה

צירי האחים המוסלמים: זוהי פסיקה שגויה

הויכוח בדבר הנקת מבוגרים הובא לדיון בפרלמנט. צברי ח'לף אללה, חבר מועצת העם מן הסיעה הידועה כסיעת "האחים המוסלמים", סיפר לאתר האינטרנט של ערוץ 'אל-ערביה' כי כ-50 חברי פרלמנט בחנו את הנושא והביעו דאגה מכך שהפתוא הגיעה לתקשורת, אולם נמנעו מלהגיש שאילתות לפרלמנט כדי שלא לעורר סערה גדולה מדיי.

חבר האקדמיה למחקרים אסלאמיים לשעבר וציר מטעם האחים המוסלמים בפרלמנט, ד"ר סייד עסכר, אמר כי אמנם החדית' המתיר הנקת מבוגרים מהימן ולא ניתן להכחישו. אולם, הדעה הרווחת בקרב חכמי הדת היא כי זהו חדית' העוסק במקרה פרטי שלא ניתן להקיש ממנו למקרים אחרים, ולכן התרת הנקת המבוגרים היא פסיקה שגויה החורגת מהקונצנזוס. לדבריו, "אין זה הגיוני לדבר על הנקת מבוגרים בחברתנו המודרנית."[6]

 

אינטלקטואלים במצרים: הקוראן אוסר הנקת מבוגרים

חוקר המורשת האסלאמית, ד"ר עבד אל-פתאח עסאכר, טען כי החדית' עליו מבוססת הפסיקה המתירה הנקת מבוגרים הוא הבל הבלים. עסאכר מחה על פרסום ספר של ד"ר עבד אל-מהדי עבד אל-קאדר, מרצה באוניברסיטת אל-אזהר, שאישר את מהימנותו של החדית' העוסק בהנקת מבוגר.[7] בראיון לעיתון המפל"ד, "אל-וטני אל-יום", אמר עסאכר: "האם יסכים ד"ר עבד אל-מהדי שאשתו, בתו, אחותו או אפילו אמו ייניקו גבר מבוגר זר או קרוב? האם חכמי הדת המוסלמים יסכימו שכמה [אנשים] יספרו כי נשותיהם מיניקות כל גבר שרוצה לבוא אליהן?"

לדברי עסאכר, החדית'ים המופיעים בספרי המורשת - גם אם הם מופיעים [בקובצי החדית' המהימנים] אל-בוח'ארי ומוסלם – בטלים, משום שהם סותרים את הקוראן הפוסק כי "אימהות ייניקו את ילדיהן שנתיים תמימות, אם יחפצו לקיים במלואה את תקופת ההנקה." [סורת אל-בקרה, פסוק 233]. בתום תקופת הנקה זו, הסביר עסאכר, ההנקה אסורה. עסאכר טען עוד כי החדית' אודות סאלם הוא אגדה פרי דמיונם של אויבי האסלאם, וכי הטענות המתירות הנקת מבוגרים הן ניסיון להטיל דופי בעאאשה [שסיפרה את החדית']. עסאכר הוסיף: "אין זה מתקבל על הדעת שהאסלאם שציווה על המאמינים והמאמינות להשפיל את מבטם [לשם הצניעות], יכלול בהלכה שלו היתר לאדם זר לשים את פיו על שדיה של אשת איש [אחר] ולינוק מהם."[8]

גם הוגה הדעות המוסלמי הליבראל, גמאל אל-בנא, יצא נגד פסק ההלכה המתיר הנקת מבוגרים. לדבריו, הנקת מבוגרים לא הייתה סוגיה רגישה בתקופת האבות הקדמונים, אך כעת ההבנה השתנתה עם השתנות הזמן והמקום. עוד אמר: "אנו קוראים תמיד [להבחין] בתוך המורשת האסלאמית [בין] חדית'ים שפורסמו בנסיבות שכבר השתנו [לבין חדית'ים שעדיין בתוקף]..."[9]

 

בעל טור מצרי: הפתוא מעידה על קיפאון מחשבתי

אל-סיד עבד אל-ראוף, העורך לשעבר של השבועון המצרי הממסדי בענייני דת, "עקידתי", כתב בטורו השבועי: "הפתוות המוזרות והתמוהות [כגון זו של עטיה]...  נובעות לעיתים מרצון לזכות בפרסום בדרך יוצאת דופן החורגת מהקונצנזוס, ולעיתים מחוסר הבנה של המציאות של האומה האסלאמית. המציאות של העולם המודרני על כל המאבקים, השינויים והתמורות שבו, מחייבת השקפות חדשות המכירות במורשת ההלכתית האסלאמית ושומרות על עקרונותיה, [אך בה בעת] מתמודדות עם השינויים החלים בה על פי העיקרון שיש לשנות את הפתוא עם השתנות הזמן והמקום.

פתוות כגון אלה מעידות בחלק מן המקרים גם על קיפאון בהשקפה, התאבנות הראייה והתעקשות להשליך מקרה שקרה בתנאים מסוימים לאנשים מסוימים על מציאות שונה ולהפיץ את הדין לגביה [בציבור]... חלק מחכמי הדת גוררים את האומה לאחור או מפיצים דעות המעוררות סכסוכים ומאבקים. חלקם עושים זאת לעיתים בין אם כדי להשביע את רצון השלטון, בין אם במסגרת רדיפה אחר שליטה, פרסום וכסף ובין אם מתוך אמונה בדעות עתיקות מבלי להפעיל את השכל..."[10]

סערה ביומון המפל"ד על רקע פרסום דבר הפתוא

הראיון שערך שבועון המפל"ד,  "אל-וטני אל-יום", עם עטיה על הפתוא עורר מחאה בקרב חברי המפלגה ושר ההסברה המצרי הורה להוריד מן המדף את העתקיו של הגיליון בו פורסם הראיון.[11] חבר המזכירות הכללית של המפל"ד, ד"ר עלי אל-דין הלאל, אמר: "'אל-וטני אל-יום' הוא ביטאון המפלגה המבטא את רעיונותיה ודעותיה." הלאל גינה את פרסום דעותיו של עטיה ואמר כי "הן פוגעות בכולנו, במיוחד מאחר שאנו לוקחים אותן לבתינו, וילדינו קוראים אותן." רבים מחברי המפלגה שלחו פקסים למזכירות המפלגה והביעו בהם את התנגדותם לפרסומים ב"אל-וטני אל-יום" אודות הפתוא. הם טענו כי יש בפרסומים כדי לפגוע בעיתון ובחברי המפלגה, במיוחד בתקופת מערכת הבחירות כאשר גובר מספרם של אלו המחפשים אחר טעויותיה של המפלגה.[12]

בתגובה, התפרסמה ב"אל-וטני אל-יום" הבהרה: "אנו מדגישים כי אנו מתנגדים לפתוא זו [של עטיה]. כאשר פרסמנו אותה על דפי 'אל-וטני אל-יום' מטרתנו הייתה להפנות את תשומת הלב לקיומם של רעיונות כאלה באל-אזהר אשר עתידים להילמד באל-אזהר בשנת [הלימודים] הבאה... אנו מדגישים כי מטרתנו בפרסום [הראיון עם עטיה בדבר הפתוא] לא הייתה לאמץ את הפתוא, אלא היה זה ניסיון להביאה לידיעת חכמי הדת והבכירים של אל-אזהר כדי [שאלו] יבחנו את בעליה של הפתוא, במיוחד בהיותו ראש המחלקה לחדית' בפקולטה לעיקרי הדת, שבוגריה הם אלפי דרשנים העומדים על בימות המסגדים ומפיצים לציבור במצרים ובעולם את מה שלמדו. קיווינו כי אל-אזהר יתערב במהרה ויבהיר את האמת לציבור...

מאחר שד"ר עטיה הביע דעות נועזות מאוד בערוץ התרבות המצרי המשודר בכל בית מצרי ללא צורך באישור [כלשהו] שכן הוא שייך למשרד ההסברה המצרי, ומאחר שרעיונותיו גירו אותנו, ראינו חובה ללכת אליו ולדון עימו בהם, ואכן הלכנו אליו ושוחחנו עימו על הכול... תיעדנו את תשובותיו על גבי שתי קלטות. בשל תעוזתן חששנו שמא יחזור בו, ולכן ביקשנו ממנו לכתוב אותן בכתב ידו, אך הוא לא חזר בו מדעותיו, וכתב לנו בכתב ידו את דעותיו הנועזות..."[13]



[1]  אל-וטני אל-יום (מצרים), 15.5.2007

[2]  אל-ערביה נט, 21.5.2007

[3]  אל-וטני אל-יום (מצרים), 22.5.2007

[4]  אל-אהראם (מצרים), 22.5.2007

[5]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 22.5.2007

[6]  אל-ערביה נט, 16.5.2007

[7]  אל-וטני אל-יום (מצרים), 8.5.2007

[8]  אל-וטני אל-יום (מצרים), 15.5.2007

[9]  אל-ערביה נט, 16.5.2007

[10]  עקידתי (מצרים), 22.5.2007

[11]  אל-ופד (מצרים), 21.5.2007

[12]  אל-מצריון (מצרים), 19.5.2007

[13]  אל-וטני אל-יום (מצרים), 22.5.2007



ממרי - להכיר את השכנים כדי לעשות שלום מופעל באמצעות מגוון אפקט