כללי

חיים בפנטזיה: איראן, ארה"ב ואירופה בשיחות וינה

 

מאת: א. סביון וי. כרמון

 

הקדמה:

לאחר חידוש הסבב השביעי של שיחות הגרעין בוינה הולך ומתברר כי כל הצדדים המעורבים חיים בפנטסיה שהולכת ונחשפת. לכל הצדדים הולך ומתברר שתקוותיהם וציפיותיהם לא היו אלא אשליות. הצהרותיהם בימים האחרונים מעידות כי עמדותיהם מנותקות מן המציאות.

 

להלן בחינת העמדות של שני הצדדים:

 

הצד האמריקאי/אירופי:

·        איננו מבין שאין אפשרות לחזור להסכם 2015 – ההסכם רוקן מתוכן ע"י איראן וקיים רק כמסגרת

למרות שההסכם קיים רק במסגרתו הפורמלית ותוכנו רוקן לחלוטין ע"י איראן שהפרה אותו בכל מימדיו פועל הצד האמריקאי/אירופי כאילו ניתן להחזיר את איראן לאחור ולהגביל את תכניתה הגרעינית להסכם 2015.[1]  לפי דוח סבא"א מה-17 בנובמבר 2021 איראן מעשירה אורניום מעבר לרמה המותרת לה: 3.67% מול 60% בפועל; מחזיקה מלאי של אורניום מועשר בכמות חריגה מעבר ל-300 ק"ג שהותרו לה – 2489 ק"ג אורניום מועשר ברמות שונות בהן: 113.8 ק"ג אורניום מועשר ל-20%, 17.7 ק"ג אורניום מועשר ל-60%, 1622 ק"ג מועשר לרמה של 2-5% ו-59 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 2%; איראן משתמשת במערכי צנטריפוגות מדורות 4-IR ו-6-IR המתקדמים בהרבה מהדור הראשון בלבד שאושר לה; אינה משתפת פעולה עם הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) בניגוד למחוייבותה ולא מאפשרת פיקוח באתריה המוכרזים (ומסרבת לאפשר פיקוח או אף לענות על שאלות לגבי אתרים לא מוכרזים שנחשפו) ואינה משתפת פעולה עם סבא"א לגבי כור הפלוטוניום באראכ.

 

יודגש כי בשום הצהרה של בכירים איראניים אין התחייבות מצד איראן לחזור להסכם 2015 כלשונו גם אם ארה"ב תבטל את כל הסנקציות.

 

·        הממשל האמריקאי השלים עם סחיטת כספים כתנאי לקיום מגעים עם איראן

כחודש לפני תחילת המו"מ דרש שר החוץ אמיר חוסין עבד אללהיאן מממשל ביידן לשחרר לפחות 10 מיליארד דולר מן הכספים המוקפאים של איראן, כדי להוכיח את רצינות כוונתם.[2]

 

שר החוץ האיראני אמיר חוסין עבד אללהיאן [3] 

 

הממשל האמריקאי ששחרר כמחווה של רצון טוב 3.5 מיליארד דולר למשטר האיראני קיווה שהצעד יתקבל כאות לרצינות כוונותיו.[4] בנוסף, כמה ימים לפני תחילת השיחות האריך ממשל ביידן את הפטור מסנקציות לעיראק על הנפט האיראני (מסלול שמאפשר לאיראן למכור נפט דרך עיראק), דבר שהתקבל אף הוא במערב כמחווה אמריקאית עבור המשטר האיראני.[5]

 

שופר המשטר כיהאן ניסה להבהיר שלא מדובר בתנאי מקדים אלא כי "מעתה והלאה התשלום שעל הצד האמריקאי לשלם הוא 10 מיליארד דולר עבור פגישותיו" עם הצד האיראני "וזאת על מנת לבחון את כנות כוונתם."[6]

 

·        גם לאחר שנים של מו"מ הממשל האמרקאי איננו מבין את יסודות התרבות הפוליטית והאידיאולוגיה של המשטר האיראני ביחסו לארה"ב: אמריקה היא "השטן הגדול", איראן אינה מכירה בה ואינה מוכנה לנהל איתה קשר פומבי ואינה מוכנה להחזרתה למו"מ בטרם תענש

ארה"ב נאלצה להסכים לדיון מקדמי בעצם התנאים לקבלתה מחדש למו"מ ולהסכם. ב-12.12.21 הבהיר שר החוץ האיראני עלי באקרי-כני כי "אחד הנושאים המרכזיים במשא ומתן זה הוא לקבוע את התנאים הדרושים ל[חזרת] אמריקה שפרשה מההסכם ורוצה להיכנס אליו מחדש. לפיכך, איננו יכולים להתעלם מההסכם הזה [ה-JCPOA שעליו מבוססות דרישות איראן בטיוטות] ואני חושב שהשקפתנו לא היתה ואינה מקסימלית כלל."[7]

 

זאת ועוד, ממשל ביידן ראה בהתעקשות האיראנית לסילוקם מחדר המו"מ גחמה וכעניין חסר משמעות מתוך חשיבה שהדברים האמיתיים ייקבעו במו"מ עצמו. הנציג המיוחד של הממשל האמריקאי לאיראן, רוברט מאלי, אף חזר שוב בריאיון לאל-ג'זירה ב-9.12.21 על הצעת הממשל האמריקאי לאיראן לקיים מו"מ ישיר "בכל זמן ובכל מקום." הוא אמר:

 

“We’re prepared to meet with them face-to-face... We think it’s far superior to indirect negotiations.” [8]

הנציג המיוחד של הממשל האמריקאי לאיראן, רוברט מאלי [9]

 

בדבריו, חשף מאלי, את אי ההבנה הבסיסית של הממשל האמריקאי לגבו מעמד ארה"ב בעיני איראן. "השטן הגדול" אינו ביטוי תעמולתי גרידא אלא עמדה עקרונית ביחס לארה"ב ותשתית אידיאולוגית המתבטאת בכך שממשלת ראיסי (כקודמתה, ממשלת רוחאני) עומדת על אי קיום כל קשר פומבי עם אמריקה.

 

אחת הדוגמאות מהימים האחרונים להתייחסות כזו מצד בכירי המשטר האיראני לארה"ב ניתן למצוא בדברי דובר הכוחות המזויינים, אבו אל-פזל שכארצ'י, מה-27.11.21: "האמאם [איתאללה רוחאללה ח'ומיני] היטיב לכנות את אמריקה "השטן הגדול." "השטן הגדול" הוא דבר [אחד] ויש גם שטנים קטנים יותר כגון אנגליה וצרפת... מדי פעם הן מובילות בשטניות שלהן את אמריקה עצמה לאובדנה. במקרים רבים אנגליה הייתה הבסיס לנפילתה של אמריקה מפני שהבכירים באמריקה טיפשים ביותר. השטנים שבאנגליה ... הם עופות דורסים... [אולם] אין הבדל בין אנגליה, צרפת ואמריקה."[10]

 

עתה מתברר לאמריקאים שעבור האיראנים אי שיתופם במו"מ הוא עניין עקרוני ומהותי אשר מבטא את העובדה שארה"ב היא האשמה במצב שנוצר ושלפיכך היא חייבת לנקוט את הצעד הראשון – ביטול כל הסנקציות ווידוא ביטולן בשטח – תהליך שדורש זמן ורק לאחר מכן ינקטו האיראנים בצעד כלשהו.

 

·        ארה"ב אינה מבינה שאיראן אינה מוכנה להתפשר על עמדותיה

עם חידוש השלב השני בסבב השיחות השביעי ב-7.12.21 התברר לאמריקאים שהמשטר האיראני מתייחס לנייר העמדה שהגיש כעמדה סופית שאותה צריך לקבל, ושהיא צריכה להיות התוצאה הסופית של המו"מ. האמריקאים גם ציפו שהסבב השביעי יתחיל באותה נקודה בה הסתיים הסבב השישי ולא תהיה נסיגה ממה שהוסכם ע"י שני הצדדים בששת הסבבים הקודמים. עתה מתברר להם שהצד האיראני מתכחש לסיכומים הללו ומתחיל את המו"מ בנקודה אחרת, וטוען שנייר העמדה האיראני מתבסס על הסכם 2015 ולכן יש לקבלו במלואו.

נציג איראן לסבא"א, מוחמד רזא ר'איבי, הסביר בישיבת מועצת הנגידים של סבא"א ב-25.11.21 את עמדת המשטר האיראני לפיה, "איראן מאמינה כי המשא ומתן צריך להיות מוכוון תוצאה. חשוב, אפוא, שתוצאת המאמצים הללו תהיה להבטיח שכל הסנקציות יוסרו בצורה יעילה וניתנת לאימות [ע"י איראן]."[11]

 

הצד האמריקאי/אירופי קיווה שלאחר סיבוב מו"מ ראשון עם ממשלת ראיסי האיראנים פחות או יותר יוותרו על תביעותיהם המכסימליות כפי שהוגשו בכתב בראשית הסבב השביעי ויציגו עמדות ריאליסטיות לפתיחת מו"מ "רציני". אולם בתדרוך הבית הלבן ב-7.12.2021 הביע היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, את תסכולו לנוכח העמדה האיראנית הבלתי מתפשרת:

 

“The more Iran demonstrates a lack of seriousness at the negotiating table, the more unity there is among the P5+1 and the more they will be exposed as the isolated party in this negotiation. So really, the ball is in Iran’s court as to whether it wants to show up and demonstrate that it’s going to be serious or not.”[12]

 

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן  [13]

 

ממשל ביידן אינו מבין שעמדותיו החיוביות כלפי איראן אינן זוכות לשום הערכה אצל ההנהגה האיראנית אלא נתפסות כחולשה ובסיס לסחיטה נוספת.

 

נוכח עמדה בלתי מתפשרת זו נאלצים עתה האמריקנים לאיים באופציות חליפיות, אף על פי שהם מדגישים כי העדיפות הראשונה שלהם היא מו"מ, ובוחנים שיתוף פעולה עם מדינות אחרות – שלוש האירופאיות: בריטניה, צרפת וגרמניה וגם עם ישראל.

 

·        ארה"ב אינה מבינה את הסירוב האיראני להתייחס במו"מ לנושאים אסטרטגיים נוספים

העמדה האמריקאית כללה דרישה לדון גם בנושא הטילים הבליסטיים של איראן לטווח שמעבר ל-2000 ק"מ בהנחה שגם האיראנים מבינים שנושא זה חייב להיות חלק מן המו"מ. כעת מתברר להם שהעמדה האיראנית השוללת דיון בנושא הטילים היא עמדה עקרונית שהם אינם מוכנים להתפשר עליה.

הצד האיראני:

·        אינו מבין שעמדותיו אינן ריאליסטיות והמערב לא יוכל לקבלן והוא סבור שיש ביכולתו לכפות אותן

ממשלת איראן החדשה בראשות הנשיא אבראהים ראיסי מאמינה שיש ביכולתה, אם תתעקש על עמדתה, לכפות על המערב ביטול כל הסנקציות האמריקאיות ווידוא ביטולן בטרם תנקוט איראן צעד כלשהו מצידה. יודגש כי הדרישה האיראנית לביטול כל הסנקציות היא הרחבה למעשה של מסגרת ה- JCPOA – שכן בהסכם סוכם להסיר את הסנקציות הגרעיניות בלבד, והסנקציות על איראן בשל הפרת זכויות אדם וקידום טרור שעליהן החליט הקונגרס האמריקאי נותרות בתוקף. זאת משום שאיראן סירבה לכלול במסגרת המו"מ שניהלה עם ממשל אובמה את הסוגיות האלה כמו גם את סוגיות הגבלת טווח הטילים הבליסטיים וההתפשטות האזורית שלה.

 

המשטר האיראני סבור שטענתו שאיראן מילאה את כל התחייבויותיה עשויה להתקבל – למרות שלמעשה רוקנה מתוכן את ההסכם החל מאוקטובר 2019 במהלך סדור ויזום. לפי עמדתו היתה זו ארה"ב שלא מילאה את התחייבויותיה ולכן עליה מוטלת החובה לחזור בה ולנקוט את הצעדים הראשונים – קרי ביטול כל הסנקציות, וידוא הסרתן ע"י איראן ותשלום פיצוי לאיראן על הסבל שגרמה לה החלטת הנשיא טראמפ לצאת מן ההסכם.

 

דברי סגן שר החוץ וראש המשלחת האיראנית בשיחות לוינה, עלי באקרי-כני, ממחישים עמדה זו. ב-9.12.21 אמר באקרי-כני כי "[פתרון] המחלוקות הללו על [הסרת] הסנקציות [תלוי] ברצון רציני ומוכנות מעשית מצידם [מצד ארה"ב]. כאשר הרצון הרציני הזה יוגשם נוכל לנקוט צעדים להסרת הסנקציות. הסרת הסנקציות יוצרת פתח רציני לקידום השיחות במיוחד ביחס לפעולה הגרעינית [מצדה של איראן לגבי חזרה להתחייבויתיה]."[14]

 

סגן שר החוץ וראש המשלחת האיראנית בשיחות לוינה, עלי באקרי-כני [15]

 

שר החוץ האיראני, אמיר חוסין עבד-אללהיאן, כתב במאמר לעיתון "קומרסנט" הרוסי ב-7.12.21 כי "במהלך ששת הסבבים הקודמים של השיחות התברר לצד האיראני היטב שאמריקה לא שמה לב שאין דרך להחיות את ה-JCPOA ללא ביטול כל הסנקציות הבלתי-חוקיות... אני רוצה להדגיש שהחלון הנוכחי של השיחות לא יישאר פתוח לנצח. אמריקה ושלוש המדינות האירופאיות צריכות להבין זאת היטב."[16]

 

האיראנים מאמינים שהם מוכיחים את רצינותם במו"מ ע"י דבקות בעניינים פרוצדורליים: עצם הגעתם לשיחות, השארותם בוינה גם כשהצד השני עוזב להתייעצויות ובעיקר הגשת מסמכי עמדה שהם מצפים שהתביעות הכלולות בהם יתקבלו כלשונן נוכח "רצינות" זו, כביכול. הם גם הודיעו כי הם עומדים להגיש מסמך נוסף בדבר הפיצוי שארה"ב צריכה לשלם לאיראן על פגיעתה בה.

 

הנשיא אבראהים ראיסי אמר בכנס לשגרירי איראן במדינות השכנות ב-11.12.21 כי "בהצגת נוסח ההצעה של איראן במשא ומתן הוכח לצדדים במשא ומתן שאנו נמצאים במו"מ רציני ואם הצד השני נחוש להסיר את הסנקציות, הדרך להגיע להסכם היא חלקה."[17]

 

הנשיא אבראהים ראיסי  [18]

 

שר הפנים, אחמד וחידי, אמר ערב חידוש השיחות ב- 6.12.21 כי "ממשלת ראיסי הודיעה על כוונתה לנהל משא ומתן על ידי מתן שתי תוכניות לאירופים. הכדור נמצא במגרש של אירופה והתוצאה חייבת להיות הסרת הסנקציות באופן מוחלט וזו הדרישה הרצינית של ממשלת [ראיסי]. הצדדים המערביים חזרו למדינותיהם כדי לנהל [התייעצויות]. הדרישה שלנו ברורה ומדינות אירופה חייבות לפצות על חוסר המעש שלהן נוכח הפרת ההסכמים מצד האירופים. אנו צריכים לבחון עד כמה הם רציניים לגבי ההתחייבויות שלהם ואנו מוכנים לעבוד איתם אם [יסירו את הסנקציות]. המחויבות שלהם חייבת להיות הסרת כל הסנקציות."[19] אולם, עתה מתברר לאיראנים כי לא ארה"ב ולא אירופה מוכנים לשקול את עמדתם אפילו כעמדת פתיחה במו"מ. 

 

·        המשטר האיראני אינו מבין את כוונותיו החיוביות של ממשל ביידן

הרצון האיראני להשפיל את ארה"ב פומבית מונע מן המשטר האיראני להבין שממשל ביידן מנסה בכל דרך, מתוך רצון אמתי, להגיע להבנה איתם על המשך קיום ההסכם באופן שישרת את איראן.

 

·        המשטר האיראני שוגה באשליות לגבי עוצמתו הצבאית מול ארה"ב

הצד האיראני משלה את עצמו שיש בכוחו להרתיע את ארה"ב, באיומים ובפעולות צבאיות. זאת ועוד, הצד האיראני מאמין באמת כי ארה"ב נמצאת בתהליך הדרדרות מאז הופעת המהפכה האסלאמית ב-1979 ושהנסיגה מאפגניסטן היא ביטוי נוסף לחולשתה.[20] לאחרונה אף ביים המשטר האיראני תקרית במפרץ הפרסי בין כוחות משמרות המהפכה (משה"מ) לצי האמריקאי על תפיסה כביכול של מיכלית נפט בה ניצחו לוחמי משה"מ. למותר לצין כי הפנטגון חזר והכחיש קיומו של עימות כזה – ראו השתקפות עמדה זו בדברי ד"ר חסן עבאסי, תיאוריטיקן ואסטרטג משה"מ, בסרטון ממרי מה- :2.12.2021       

 

 יצוין עוד כי המשטר האיראני טוען שהצליח להכות קשות בצבא האמריקאי בתגובה לחיסול מפקד כוח קודס והאחראי על ההתפשטות האזורית של איראן, קאסם סולימאני, ע”י הפצצת בסיס עין אל-אסד בעיראק בטילים מאיראן, למרות שמתקפה זו תואמה מראש עם האמריקאים כדי שלא לגרום לאמריקאים אבידות בנפש – ראו דוח ממרי מה-10.11.2021 (באנגלית)

The Iran-U.S. Crisis, Part III: Iran's January 2020 Strikes On U.S. Ayn Al-Asad Airbase – The Roars Of A Fearful Paper Tiger

 

הערכה:

נראה כי לאור הפערים העמוקים בין עמדות הצדדים ואי הנכונות של המשטר האיראני להתנהל ישירות מול ארה"ב ימשיך המשטר באיראן לדרוש מארה"ב תשלום כספי עבור המשך המגעים איתו בסבבי השיחות הבאים על מנת לקיים את כלכלתו הרעועה, זאת תוך שהוא ממשיך לאיים ולדרוש במפגיע הסרת כל הסנקציות האמריקאיות – כולל אלה של הקונגרס, סנקציות שממשל ביידן אינו מוסמך ואינו יכול להסירן. 

 

יש לציין כי ההגבלה היחידה שממשל ביידן הדגיש ביחס לאיראן היא ההתחייבות שאיראן לא תשיג נשק גרעיני לעולם. דרישה כזו תואמת לכאורה את עמדת המשטר האיראני המתהדר בפתווא הגרעינית (כביכול) של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בדבר האיסור הכולל על נשק גרעיני.[21]

 

על יסוד עמדות אלה צריכים היו הצדדים למצוא בסיס משותף להבנות עתידיות – בהנחה שהמשטר האיראני באמת אינו מעוניין בנשק גרעיני. הקרבה בין שתי עמדות אלה צריכה היתה להוביל את הצדדים לבסיס משותף להבנות ולהסכם. אולם העובדה היא ששני הצדדים אינם מסוגלים להגיע אפילו למו"מ אמתי וזאת משתי סיבות:

 

א.     ההנחה שאיראן אינה שואפת לנשק גרעיני היא מוטעית

ב.      העוינות האידיאולוגית הממוסדת של משטר המהפכה האסלאמית של איראן כלפי ארה"ב, בה הוא רואה מנהיגת סדר עולמי שצריכה לרדת ממעמדה זה, לא מתירה לראשיו להגיע להסכם עמה אלא אם תסכים ארה"ב לכניעה מלאה לדרישות המשטר האיראני.