פוליטיקאי סודאני בראיון ליומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט: הסודאנים תומכים בנורמליזציה עם ישראל; מדיניות הסירוב של הערבים רק הסבה להם נזקים
בראיון ליומון הסעודי היוצא לאור בלונדון, אל-שרק אל-אוסט, שפורסם ב-9.2.20, הביע מובארכ אל-פאדל אל-מהדי, סגן ראש ממשלת סודאן לשעבר, וכיום יו"ר מפלגת האומה, הרפורמה והחידוש, תמיכה מובהקת בפגישה שהתקיימה לאחרונה בין מנהיג סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ובנרמול היחסים בין המדינות. בתגובה למתנגדי הפגישה אמר אל-מהדי, כי הפלסטינים עצמם נרמלו את יחסיהם עם ישראל ומקיימים עימה קשרים כלכליים מאז הסכם אוסלו, וכמוהם גם מדינות ערביות רבות, בראשן מצרים.
אל-מהדי אמר כי מדיניות הסירוב בה נקטו הערבים במשך שנים רבות, במסגרתה דחו את כל ההצעות שהוגשו להם בנוגע לסוגיה הפלסטינית, היתה לא מציאותית והזיקה להם והוסיף כי הדיבורים על המשך החרם על ישראל איבדו ממשמעותם לאור המציאות ומאזן הכוחות הקיימים. אל-מהדי קרא לערבים ללמוד מטעויות העבר ולצעוד לעבר נורמליזציה עם ישראל וטען כי הסודאנים, למעט כמה קיצונים, תומכים בכך כיום. לדבריו, נרמול היחסים עם ישראל יועיל לסודאן הזקוקה נואשות לטכנולוגיה הישראלית המתקדמת, יסייע לה לנקות את שמה ולהסירה מרשימת המדינות התומכות בטרור ואולי גם יוביל להסרת הסנקציות המוטלות עליה.
אל-מהדי, הידוע בתמיכתו בנורמליזציה עם ישראל מזה שנים, השמיע הצהרות דומות גם בזמן שכיהן כשר ההשקעות וסגן ראש הממשלה, בשנת 2017 ועורר עליו ביקורת מצד הממסד הפוליטי והדתי במדינה.[1]
יצוין כי בימים האחרונים ישנם דיווחים כי ישראל, ארה"ב מצרים וסעודיה, דנות בכינוס פסגה בקהיר, בהשתתפות ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו וכמה ממנהיגי ובכירי מדינות ערב, בהם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי וכן מנהיגי איחוד האמירויות, בחריין, עומאן וסודאן. אם יש ממש בדיווחים אלה, יתכן כי פגישתם של מנהיג סודאן אל-בורהאן ור"מ ישראל נתניהו, היתה "בלון ניסוי" לקראת פסגה כזו וכי פרסום הריאיון עם אל-מהדי ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, הוא ניסיון סעודי לקדם תמיכה בנורמליזציה עם ישראל בדעת הקהל הערבית. זאת בדומה למאמר שפרסם הכותב הבכיר ביומון עבד אל-רחמן אל-ראשד שקרא להבין את מניעיה של סודאן בהתקרבותה לישראל.[2]
הריאיון עם מובארכ אל-מהדי באל-שרק אל-אוסט[3]
להלן תרגום עיקרי של הריאיון כפי שפורסם באל-שרק אל-אוסט:
הפלסטינים עצמם מקיימים נורמליזציה עם ישראל, וכן רבות ממדינות ערב
אל-מהדי ייחס את תחילת תהליך הנורמליזציה להסכם קמפ-דיויד [קרי הסכם השלום בין ישראל למצרים] - שאותו הגדיר 'קץ הפתרון הצבאי' [לסכסוך] - שכן מצרים הבינה [אז] שאין לה את המשאבים הדרושים כדי לאפשר לה להיכנס למרוץ מתמשך של חימוש ומאבק. הוא הוסיף: 'לאחר שמצרים השיבה לעצמה את כבודה במלחמת 1973, היא השיבה גם את אדמותיה על ידי חתימה על [הסכם] קמפ דיוויד , נרמלה את היחסים [עם ישראל] והניפה את הדגל הישראלי בקהיר. בעקבותיה הלכו רבות ממדינות ערב – ירדן, עומאן, קטר, והחלו [להופיע] בהן נציגויות שלה [של ישראל].
אל-מהדי, אשר מזה שנים קורא בפומבי לנורמליזציה [עם ישראל], אמר כי במישור הערבי הציבורי לא התרחשה נורמליזציה משום שהוא עדיין נתון לתעמולה תקשורתית המתנהלת בגישה הישנה שלא עודכנה עם השתנות המציאות. הוא הוסיף: 'ואז בא הסכם אוסלו שחיזק את ההכרה בכך שמי שאין לו את הכוח הדרוש, אינו יכול להמשיך את הסכסוך וכולם הבינו שהפתרון הדרוש כעת הוא מדיני, באמצעות הידברות'...
החרם על ישראל חסר משמעות; מדיניות הסירוב הערבי, הניבה תוצאות שליליות
אשר לשיח אודות המשך החרם [על ישראל] אמר אל-מהדי, כי הוא 'הפך לחסר משמעות' שכן העולם ומאזן הכוחות משתנים. יש כיום בישראל 13 חברי כנסת ערבים והסכסוך הפך להיות מדיני, תרבותי וחינוכי [והוא מנוהל] בדרכי שלום, ולא סכסוך של עימות וחרמות. הוא הטיל את האחריות לנסיגה שחלה בהישגי הערבים על מדיניות 'הסירוב הערבי' באומרו: 'מדיניות הסירוב הערבי הניבה תוצאות הפוכות, שכן הם [קרי, הערבים] סרבו ל[הצעת] החלוקה של 1948, אחר כך סירובו לגבולות 1967 וכעת הם דורשים מדינה בעלת שטח קטן בהרבה... מדיניות הסירוב האמוציונלית התעלמה ממאזן הכוחות ומהמצב העולמי והאזורי ולא התחשבה באפשרי ובבלתי אפשרי'. הוא קרא ללמוד לקח מניסיון העבר ולהסתמך עליו בהתמודדות עם המציאות המובילה למדיניות של נורמליזציה ובניית אמון...
סודאן שילמה מחיר כבד על מדיניות הסירוב; נורמליזציה עם ישראל תטהר את שמה ותסייע לכלכלתה
אל-מהדי סבור כי נרמול היחסים עם ישראל וחידוש בניית האמון עמה יצרו לישראל אינטרסים כלכליים גדולים עם העולם הערבי, בשל היותו שוק גדול שהטכנולוגיה הישראלית המתקדמת זקוקה לו. הוא אמר: 'סודאן והעולם הערבי זקוקים לטכנולוגיה הישראלית המתקדמת. כשישראל תגלה את האינטרסים שלה אצל הערבים המוטיבציה שלה לעשות ויתורים נוספים לפלסטינים תגבר, כדי שהם יהפכו לחלק מהמדינה [הישראלית]. היא גם תטפל בבעיית הפליטים וב'בעיית ירושלים' שאינה סוגיה פלסטינית כפי שהיא סוגיה אסלאמית שהייתה בעבר תחת ניהול ירדני'.
אשר לנורמליזציה בין סודאן לבין ישראל, אמר אל-מהדי כי הכלכלה הסודאנית בכלל, והסקטור החקלאי שלה בפרט, שרויים במצב של פיגור חריף ביותר... וכי סודאן זקוקה לאנרגיה, לתשתיות ולטכנולוגיה חקלאית. הוא ציין כי 'ברוב האדמות אין מים, אין חשמל ואין כבישים, לפיכך אנו זקוקים נואשות לטכנולוגיה הישראלית'.
אל-מהדי הבהיר כי אחדותה הלאומית של סודאן לא הושלמה בגלל משטר אל-בשיר והאחים המוסלמים, שהחזיר את סודאן ל'[עידן] השבטיות והקבוצות האתניות'... הוא סבור כי הברית שכרת [משטר זה] עם איראן ותמיכתו בארגוני הטרור ובתנועות המאבק המזויין הפלסטיני, התנגדותו להסכם אוסלו ומעורבותו יחד עם ארגון חמאס והג'יהאד [הפלסטיני] וארגונים שונים, בהברחת נשק מאיראן וסוריה לפלסטין – כל הדברים הללו קוממו את הלובי הנוצרי ואת הלובי היהודי [בארה"ב] נגד משטר אל-בשיר והובילו את ישראל לבצע שלוש התקפות אוויריות נגד סודאן, שהייתה במצב של עימות עם ישראל... ועל סודאן הושתו סנקציות שונות משום שהיא בחרה בדרך העימות... הוא הוסיף: 'שילמנו מחיר כבד בשל עמדות הסירוב, שהיו ברובן עמדות אמוציונליות, ולא תקחנו בחשבון את האינטרסים שלנו' אל-מהדי ציין כי הנורמליזציה בין סודאן לישראל נמצאת בשלב הראשון שלה וייתכן שהיא תספק לסודאן 'תעודת יושר המזכה אותה מאשמת הטרור' והוסיף: 'ישראל היא מדינה חשובה בהנפקת תעודה כזו, משום שפעלנו לצד איראן נגדה וביצענו פעילות ממשית ביותר נגד ביטחונה, לרבות הברחת נשק, אימון [פעילים] ושת"פ משמעותי מאוד עם איראן, סוריה וגורמים נוספים'.
אל-מהדי הבהיר כי הלובי היהודי הוא הגורם
המשמעותי ביותר שפועל נגד סודאן ויחד אתו פועל הלובי הנוצרי שמלחמת הדת בדרום
סודאן קוממה אותו [נגד סודאן]. הוא הוסיף: 'הקואליציה של הלובי היהודי והלובי
הנוצרי היא נגדנו [בשל] התמיכה [של סודאן] בטרור, רדיפת הנוצרים ומלחמת הדת [שהיתה
בדרום סודאן], לכן אנו זקוקים לתעודת [יושר] זו מישראל, ושהיא [ישראל] תעיד
לטובתנו אצל ארה"ב שהשלב הזה מאחורינו... נמתין ונראה מה הם [האמריקאים] יעשו
לגבינו בכל הנוגע להסרת הסנקציות, שהרי ארה"ב היא זו שארגנה את הפגישה [בין
בורהאן לבין נתניהו], ולפיכך היא מודעת לכך שהסדרנו את העניין הזה'. הוא המשיך:
'זה הצעד הראשון, אם נעבור אותו ושמה של סודאן יוסר מרשימת המדינות הנותנות חסות
לטרור, אז תעמודנה לפנינו כל האפשרויות שנורמליזציה מזמנת בכל הנוגע לשת"פ
טכנולוגי וכלכלי...
הסודאנים תומכים היום בנורמליזציה עם ישראל, בשל רצונם לבנות את עתידם
אל-מהדי המשיך: 'התועלת שתפיק ישראל מ[יחסים עם] סודאן גדולה מאוד, משום שאפריקה היא השוק היחיד שנותר [פתוח לתחרות] והעולם מתחרה עליו, וסודאן היא הפתח [לשוק זה]. הייצוא של סודאן לישראל בשנות החמישים של המאה הקודמת הוערך במיליוני [דולרים]. חברות סודאניות רבות ייצאו לישראל והיתה קהילה יהודית גדולה שפעלה בתחום הייצוא לישראל.'
בתגובה לדיווחים בעיתונים ישראליים כי אל-מהדי ושר החוץ [הסודאני] לשעבר אבראהים ר'נדור נפגשו בחשאי עם בכירים ישראלים, אמר אל-מהדי: 'זה לא נכון, לא נפגשתי עם אף ישראלי ולא הייתי חלק מהנושאים האלה. הוא המשיך: 'בדרך כלל הנושאים האלה לא הועברו לאחריותנו, שכן נחשבנו ליריבים [של השלטון], אלא הם ניתנו למקורבי אל-בשיר... הם טופלו רק על בידי הנשיא אל-בשיר ומנגנון הביטחון, אפילו שר החוץ אבראהים ר'נדור לא היה שותף בעניין. רק לאחר שהתהדק המצור על המשטר, הוא [ר'נדור] הוביל את המו"מ עם הישראלים. עד כמה שידוע לי, אל-בשיר עצמו רצה להיפגש עם הבכירים הישראלים אך מישהו ייעץ לנתניהו לא להיפגש אתו, משום שהוא מואשם בפשעי מלחמה וברצח עם.' אל-מהדי אמר כי המו"מ שניהל ר'נדור עם הישראלים היה סביב הפסקת התמיכה [של סודאן] בתנועות החמושות בעזה והפסקת חימושן, וכי המשטר הבהיר שהוא לא מתנגד לכך בתמורה להסרת הסנקציות [מעליו].
הבכיר לשעבר מבהיר כי הנורמליזציה [עם ישראל] אינה נתקלת בהתנגדות משמעותית בסודאן, 'למעט כמה קיצונים שחוזרים על סיסמאות נבובות לגבי ירושלים, אך אם תגיד להם לכו והילחמו, הם לא ילכו'. הוא הוסיף: '... כעת, הסודאנים תומכים בנורמליזציה [עם ישראל] משום שהם רוצים להניח יסודות לעתידם. אידיאולוגיות כבר לא מעניינות אותם כמו בעבר. נשיא [מצרים לשעבר] גמאל עבד אל-נאצר פרט על מיתר הסוגייה הפלסטינית ובתקופתו הערבים הפסידו הרבה. זאת, עד אשר הגיע אל-סאדאת שהבין את גודל הטעות [של קודמו] ולכן נרמל את היחסים עם ישראל, ושילם את המחיר [על כך לאחר מכן].'"[4]
