כללי

זעם ברשות הפלסטינית על קטר, בעקבות הכספים שהעבירה לשלטון חמאס: קטר מבססת את הפילוג הפלסטיני ומשרתת את ארה"ב וישראל

 

ב- 8.11.18 נכנס לרצועת עזה מוחמד אל-עמאדי, שליח קטר לרשות הפלסטינית, כשבידו שלוש מזוודות ובהן 15 מיליון דולר שנמסרו לאנשי חמאס, במסגרת הסדר עם ישראל בו מעורבים גם האו"ם ומצרים. הכסף הקטרי, שהועבר לרצועת עזה בהסכמת ישראל, מהווה את אחד הנדבכים בתוכנית שמקדמת מצרים במטרה להביא לרגיעה בין חמאס לבין ישראל, ובהמשך גם לפיוס בין חמאס לבין הרש"פ.[1] בהתאם לתכנית זו, במשך חצי שנה יועברו מקטר לחמאס 15 מיליון דולר בחודש, כלומר 90 מיליון דולר בסה"כ, והם ישמשו לכיסוי שכרם של פקידי חמאס.[2] ב-9.11.18, למחרת הכנסת הכסף הקטרי לרצועת עזה, הודיעו משרדי הממשלה של חמאס ברצועת עזה על חלוקת כספי התרומה הקטרית עבור השלמת שכרם של פקידי חמאס וביצוע מיזמי העסקה זמנית למובטלים.[3]

 

המזוודות עם הכסף הקטרי עבור חמאס[4]

מדיווחים שונים עולה כי בעקבות פגישה שהתקיימה בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי, לבין יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, הרש"פ נתנה את הסכמתה לתוכנית המצרית, ובתנאי שהסכם הרגיעה הרשמי ייחתם בין הרש"פ לבין ישראל, ולא בין חמאס לבין ישראל, ולאחר שהובטח לעבאס שהתכנית המצרים תכלול גם את המשך מאמצי הפיוס, במטרה להשיב את שלטון הרש"פ לרצועת עזה.[5] אולם, העברת הכספים הקטריים לידי שלטון חמאס ברצועת עזה עוררה את זעמם של בכירי הרש"פ ותנועת פת"ח, אשר ראו בכך חיזוק של שלטון חמאס ברצועה והפרה של התחייבויות קודמות שקיבלו מקטר, לפיהן כל סיוע לרצועת עזה יעבור דרך מוסדות הרש"פ.[6] בכירי הרש"פ האשימו את קטר כי בעצם העברת הכספים לרצועת עזה היא מחזקת את שלטון חמאס ומעמיקה את הפילוג הפנים-פלסטיני, עד כדי פיצול אפשרי של רצועת עזה מהגדה המערבית, באופן שישרת את האינטרסים של ישראל וארה"ב ואת "עסקת המאה". חלקם אפילו שיבחו את רגימת מכוניתו של השליח הקטרי מוחמד אל-עמאדי באבנים על ידי תושבי עזה.[7] ביקורת דומה על קטר הופיעה גם במאמרים שפורסמו בעיתונות הפלסטינית.

 

דוח זה סוקר את הביקורת שנמתחה ברש"פ ובעיתוניה על קטר:

 

בכירים פלסטינים: הכסף הקטרי משרת את עסקת המאה ומחסל את הפרויקט הלאומי

כאמור, בכירי הרש"פ והפת"ח זעמו על העברת הכספים הקטריים לידי חמאס. הם חזרו וטענו כי העברת הכספים הקטריים לחמאס אינה חלק מהתכנית המצרית, אלא מהסכם נפרד בין ישראל לחמאס וקטר, שמצרים והרש"פ מתנגדות לו, משום שהדבר מחזק את שלטון חמאס בעזה ומשרת את פיצולה של עזה מהגדה, ובכך גם את עסקת המאה. ב-11.11.18 דיווח היומון הסעודי אל-חיאת מפי בכירים פלסטינים, כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס פנה לבכירים קטרים והדגיש כי הנהגת אש"פ והרש"פ אינה מקבלת את העברת הסיוע הכספי הישיר לשלטונות חמאס ברצועת עזה, משום שצעד זה פוגע בפיוס הפנים-פלסטיני, מעודד את פיצולה של רצועת עזה לישות נפרדת ומיישם את עסקת המאה של ארה"ב.[8]

 

בכיר פת"ח וחבר הוועד הפועל של אש"פ, עזאם אל-אחמד, אמר בריאיון לרדיו הפלסטיני כי "נושא העברת הכספים לעזה במטרה לשלם משכורות ולספק דלק [לתחנת הכוח] היא עניין פלסטיני פנימי... מי שרוצה לסייע לעמנו צריך לעשות זאת דרך השלטון הלגיטימי שלו [כלומר, ממשלת הרש"פ] ודרך אש"פ, ולא באמצעות יצירת קרע בעמדה הפלסטינית".[9] אל-אחמד אף טען כי הסיוע הקטרי הישיר אינו מהווה חלק מהתוכנית המצרית וכי קטר והאו"ם פועלים על דעת עצמם.[10] בהתבטאות נוספת וחריפה יותר כמה ימים לאחר מכן, אמר אל-אחמד כי קטר "טיפחה את הפילוג [הפלסטיני] והשתתפה בתכנונו בטרם התרחש [בשנת 2007]".[11]

 

אחמד מג'דלאני, אף הוא חבר בוועה"פ של אש"פ, הדגיש כי מהלכיה של קטר לא קיבלו את הסכמת הרש"פ וכי קטר מעודדת את חמאס להקים ישות נפרדת ברצועת עזה: "כל הטענות שכמה אמצעי תקשורת ניסו להפיץ, לפיהן הדבר [קרי, העברת הכספים הקטריים לחמאס] נעשה בהסכמת הנשיא מחמוד עבאס, הן שקר וכזב. לו הרש"פ הייתה מסכימה לכך, הכספים לא היו נכנסים בדרך זו – במזוודות – בשיטה של מבריחים ואנשי מאפיה, אלא היא הייתה עושה זאת באמצעות הבנקים הפלסטיניים והערביים הפועלים בעזה באופן רשמי, ולא הייתה [עושה זאת] בדרך המבישה הזו... זהו הסכם בין חמאס וישראל במימון קטרי, והמטרה הראשית שלו היא לחזק את יכולותיה של חמאס ולעודד אותה לעבור ממצב של פילוג להתנתקות [מהגדה המערבית] ולשיבוש מאמצי [הפיוס] המצריים... אנו סבורים כי התנהלות זו, הן על ידי קטר והן על ידי ישראל, מעודדת את תנועת חמאס לדחות את כל צורות הפיוס, להמשיך את שלטונה על רצועת עזה ולהקים ישות מדינית [נפרדת], כהכנה להצטרפותה לעסקת המאה."[12] ליומון הסעודי אל-חיאת אמר מג'דלאני: "כאשר חמאס מקבלת מימון קטרי ישיר וגם מימון מהרש"פ, אשר משלמת כספים עבור השירותים הממשלתיים השונים ברצועה, מה יגרום לה [לחמאס] להסכים להעברת השלטון בעזה לידי הממשלה הרשמית [של הרש"פ]?"[13]

 

דובר פת"ח, אוסאמה אל-קואסמי, טען כי הכנסת הכספים הקטריים לרצועת עזה הייתה "בהנחיית ארה"ב ובהסכמת ישראל, [במטרה] ליישם את עסקת המאה להרס המיזם הלאומי [הפלסטיני]".[14] בדומה לכך, גם מזכיר המועצה המהפכנית של פת"ח מאג'ד אל-פתיאני הזהיר כי הכנסת הכספים הקטריים לעזה משרתת את האינטרס של הכיבוש הישראלי וכי פניה האמתיות של חמאס נחשפו כאשר הסכימה לקבל "חופן דולרים" בתמורה לדם השהידים.[15]

 

כמה מבכירי הפת"ח אף שיבחו את תושבי עזה שרגמו באבנים את מכוניתו של השליח הקטרי מוחמד אל-עמאדי ב-10.11, וכן את הפלגים הפלסטיניים בעזה, ביניהם החזית העממית והחזית הדמוקרטית, שסירבו לשלוח נציגים לפגישה עמו במחאה על כך שקטר "ממלאת תפקיד מרכזי בנורמליזציה עם הכיבוש הישראלי", ובדרישה לקדם את הפיוס הפלסטיני ולהתרחק מהקמת מדינה פלסטינית בעזה בלבד. דובר פת"ח, עאטף אבו סיף, שיבח את עמדת הפלגים וקרא לקטר לשנות את מדיניותה, באומרו: "אם מטרותיך מצטלבות עם [מטרות] האויב [קרי, ארה"ב וישראל] – עליך לבדוק את עצמך".[16]

 

סגן יו"ר פת"ח, מחמוד אל-עאלול, קשר גם הוא את הכנסת הסיוע הקטרי לרצועת עזה עם הניסיונות לפצלה מן המולדת הפלסטינית, בהדגישו כי צעדים אלה של קטר נתמכים בידי ארה"ב. אל-עאלול אף שיבח את תושבי עזה שרגמו את מכוניתו של השליח הקטרי אל-עמאדי באומרו: "כל הכבוד לאנשינו, לילדי ולצעירי עזה, אשר רגמו את מכוניתו של אל-עמאדי, שהכניס באמצעותה את הכספים לרצועה".[17]

 

כותבים פלסטינים: קטר מנציחה את הפילוג הפלסטיני ותוביל לחיסול העניין הפלסטיני

ביקורת על קטר נמתחה גם במאמרים שפורסמו בעיתונות הפלסטינית אשר האשימו אותה בניסיון לבסס את שלטון חמאס בעזה, להנציח את פיצול עזה מהגדה בשירות עסקת המאה ואף בסיוע לחיסול העניין הפלסטיני.

 

בעל טור: קטר מעודדת את הפיצול; שליחה מתנהג כמושל עזה ומשרת את עסקת המאה

רג'ב אבו סריה, בעל טור ביומון הפלסטיני אל-איאם, טען במאמרו כי קטר מיישמת תכנית של ארה"ב וישראל לביצוע הפיכות נגד המשטרים הלגיטימיים של מדינות ערב באמצעות ארגונים המקורבים לאחים המוסלמים, ובמקרה הפלסטיני – קידום ההפיכה של חמאס נגד ממשלת הרש"פ, הנצחת הפילוג הפלסטיני וביסוס רצועת עזה כישות מדינית נפרדת תחת שלטון חמאס. הוא כתב: "איש אינו זוכר שקטר מילאה תפקיד כלשהו בנושא הפלסטיני לפני 2007. לא מאז שפרצה ההתקוממות הפלסטינית המזוינת ולא קודם לכן, כשהוקם אש"פ... איש אינו זוכר גם תפקיד מיוחד שמילאה קטר בתמיכה ברש"פ כאשר נוסדה ב-1994, לא כספית ולא מדינית, עד אשר הופיעה תנועת החמאס כיריבה של תנועת הפת"ח ופילסה את דרכה... באמצעות שימוש בנשק וביצוע הפיכה צבאית מגונה בשנת 2007...

 

לאחר שנת 2011, התחזקה והתבססה ההתעניינות של קטר בחמאס בעזה... קטר הימרה על הברית שלה עם ארגוני האחים המוסלמים [להלן, האח"ס] ביותר ממדינה ערבית אחת, כדי לחולל הפיכות נגד משטריהן ולבצע את התכנית הבינלאומית הראשונה [בחשיבותה] שאותה מנהלת ארה"ב ושלישראל יש אינטרס בה... [כמו כן] היא משתוקקת להפוך [עצמה מ]אמירות בעלת שטח קטן ומספר תושבים מוגבל למדינה אזורית...  

 

למרות שהליגה הערבית בחרה את מצרים לייצגה במתן חסות לנושא הפיוס [הפלסטיני] הפנימי, הרי שההתערבות הקטרית [בנושא] החלה כבר לפני שנים אחדות... ולאחר שמהפכת ה-30 ביוני [במצרים] הפילה את המשטר של ארגון האחים המוסלמים שהיה בעל בריתה... [ההתערבות בנושא הפלסטיני] הפכה להיות מטרה בפני עצמה, גם כדי לחבל בתפקידה ובמעמדה האזורי של מצרים. בעוד שמטרתה של מצרים במתן החסות לנושא [הפיוס הפלסטיני] היא לשים קץ למחלוקת הפלסטינית, הרי שמטרת קטר היא להנציחה ולדחוף את עזה לפיצול [מהגדה המערבית], כל עוד נבצר מחמאס להשתלט על כל הרשות [הפלסטינית] ועל הגדמ"ע.

 

מוחמד אל-עמאדי [שליח קטר לעזה] המשיך להיכנס [אליה] ולצאת ממנה דרך המעבר הישראלי, כאילו היה מיופה כוח של עזה או מושלה מאחורי הקלעים, שמשימתו היא למנוע מחמאס להיכנע להתחייבות לשים קץ לפילוג. כל אימת שהלחץ העממי והלאומי גרמו לחמאס להתקרב לכך, מיהרה קטר להשפיע על הארגון ככל יכולתה להתנגד למהלך ולהתמיד בסירובה לאפשר לרש"פ לשלוט ברצועת עזה. מנגד, ממהרת קטר - באמצעות נציגה אל-עמאדי - להרגיע כל מתיחות שהופיעה בין חמאס לבין ישראל...

 

למרות זאת, הרש"פ התייחסה לקטר, בהיותה מדינה ערבית, באיפוק רב, שכן היא לא רצתה להסיט את המצפן שלה מהאויב הישראלי. אדרבא, היא [הרש"פ] התייחסה לחמאס עצמה באיפוק עילאי. כאשר הופיעו בחמאס אנשים מתונים קמעה, מילאה קטר תפקיד מתחת לשולחן כדי לחזק את ידם של קיצוני חמאס...  

 

לאחר שהעם הפלסטיני הכשיל את יוזמת [המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון] ניקולאי מלאדנוב שנועדה לדחוף את [שלטון] עזה [להגיע להסכם עם ישראל על ידי] עקיפת השלטון המרכזי [של הרש"פ], השלימה קטר - מתחת לשולחן - את עסקת הסולר, שגם אותה הכשיל עמנו,[18] אלא שבעלת היוזמה [קרי, קטר] לא חדלה לנסות והיא ממשיכה לעשות זאת, באמצעות חידוש מדיניות מזוודות הכסף, שבזמן הכאוס של [שלטון] האח"ס במצרים היו מוכנסות [לרצועת עזה] דרך המנהרות, ואילו כעת הדבר נעשה באמצעות הערוץ הישראלי. לאחר שארה"ב לא הצליחה לפתוח צוהר להעברת עסקת [המאה] של טראמפ באמצעות מלאדנוב, שואף מוחמד אל-עמאדי לעשות זאת באמצעות מזוודות ה-15 מיליון דולר, שאותן הכניס לרצועת עזה ביום חמישי האחרון [8.11.18]...

 

אין ספק שקטר משחקת מתחת לשולחן ונשענת על אגף מסוים בחמאס... כל זה כדי להוציא את נותן החסות המצרי ממגרש המשחקים של הפיוס הפלסטיני וכדי שתוצאת הפיוס תהיה סלילת דרך לפילוג..."[19]   

בעל טור נוסף: ההסדר בין ישראל לחמאס במימון קטר יביא לחיסול העניין הפלסטיני

מוהנד עבד אל-חמיד, בעל טור נוסף ביומון אל-איאם, טען ברוח דומה כי העברת הכספים הקטריים לרצועת עזה מסייעת לישראל ליישם מדיניות של "שלום כלכלי" המבטל את הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ומקדם את פיצולה של רצועת עזה מהגדה המערבית – פעולה שלא תאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית. הוא כתב: "אחת הידיעות [שפורסמו לאחרונה]: 'נתניהו אומר שהכנסת הכספים של קטר לעזה היא צעד נכון והכרחי לחידוש הרגיעה בדרום'. ידיעה נוספת: 'מקור ישראלי אומר שהכספים הקטריים הוכנסו לעזה בהסכמת כל הצדדים לצורך תשלום משכורותיהם של אנשי חמאס'... הידיעות לעיל עולות בקנה אחד זו עם זו... והן מדברות על הבנות שהן מעבר לרגיעה ויש להן משמעות מדינית רבה. מדובר בהבנות פוליטיות הנוגעות לעניין הלאומי [שלנו], והן מכונות 'השלום הכלכלי' שאודותיו דיבר נתניהו בעבר ואליו חתר מזה זמן רב...

 

[מדובר] במו"מ [עקיף בין ישראל לחמאס] ששותפות לו מדינות מהאזור ומהעולם ואשר זוכה לתמיכת ממשל טראמפ. משמעות הדבר היא שההבנות הנוכחיות קשורות למה שמכונה 'עסקת המאה' אשר דוחפת במרץ לפירוק ולחיסול העניין הלאומי [הפלסטיני]. [תכנית זו] התמקדה בתקופה האחרונה ברצועת עזה כחוליה חלשה, כשהיא מנצלת את מצוקת החיים החמורה שם ואת רצונה של תנועת חמאס לשרוד בשלטון בכל מחיר...

 

הדבר החשוב ביותר הוא שפעולה זו מבטיחה ניתוק של עזה מהגדמ"ע ומכל גורמי העניין הפלסטיני ומרכיבי העם הפלסטיני... משמעות הדבר היא ביטול וודאי של הזכויות הלאומיות [הפלסטיניות] ושל זכות ההגדרה העצמית וזכויות האדם, ובמצב כזה הרי שההיבט הכלכלי אשר ממריץ את המדיניות [הזו] לא יביא רווחה כלכלית לרוב האנשים..."[20]