המשטר האיראני מתמודד עם סימנים ראשונים לקריסה כלכלית

מאת: א. סביון וי. כרמון

עוד בטרם נקט הנשיא טראמפ צעדים אקטיביים נגד איראן, כבר ניכרים סימני התמוטטות כלכלית ופוליטית של המשטר שהציג עצמו משך כארבעים שנותיו כמשטר עוצמתי הנהנה מתמיכת העם, מכלכלה משגשגת למרות הסנקציות, מיכולות לאומיות כוללות בתחום הכלכלי והטכנולוגי-מדעי ומעוצמות צבאיות ללא תקדים.

ואולם, די היה בהודעת הנשיא טראמפ במאי 2018 על הצעדים המעשיים שבכוונתו לנקוט בעתיד כדי לערער את כלכלת איראן, מה שהביא לחידוש גל ההפגנות ב-25.6.2018 נגד המשטר בהיקף משמעותי ובלב טהראן.

להערכתנו גם אם יפחתו ההפגנות ואף ידוכאו לזמן מה ע"י המשטר, הן יתחדשו כעבור זמן ובהחרפה יתרה משום שבידי המשטר האיראני אין פתרון כלכלי להתמודדות עם קשייה של איראן, אלא בשינוי מדיניותה האזורית והגרעינית, לאמור: הפניית משאבי המדינה לטובת העם האיראני ולא החוצה.

מה היו צעדי הנשיא טראמפ עד כה:

ראשית, הודיע טראמפ על נטישת הסכם הגרעין ה- JCPOA – נייר "תכנית העבודה המשותפת הכוללת," ב-8 במאי 2018. המדובר "בהסכם" שאינו הסכם כלל בשל עמדת איראן שהתנגדה לכך שיהיה חתום ע"י הצדדים ועמדה על כך שיתקבל כהחלטת מועבי"ט (2231), שכמותה הופרו רבות בתולדות פעילותה.

אולם, להבדיל מאותן החלטות מועבי"ט שהופרו, במקרה זה נשיא ארה"ב הודיע על כוונתו להפעיל מחדש את סנקציות הגרעין שהוסרו בעקבות אישור החלטת 2231 לצד הטלת סנקציות כלכליות נוספות חסרות תקדים.

אלא שהסנקציות המחודשות, ובכללן הסנקציות על הנפט ועל הבנקים, צפויות להיכנס לתוקף רק ב-4.11.18, מועד בו לא יוכלו יותר חברות זרות לסחור עם איראן בלי להיקנס ע"י ארה"ב. ולכן לא היתה סיבה כלכלית אובייקטיבית להתמוטטות המידית של המטבע האיראני ארבעה חודשים קודם למועד זה ובוודאי לא בשעה שהאיחוד האירופי מתנגד לכוונת טראמפ באופן פעיל ושוקל צעדי נגד שיאפשרו למשטר האיראני המשך השימוש ביתרונות הכלכליים שהנשיא אובמה העניק לאיראן. אמנם, כמה חברות בינ"ל הודיעו בשבועות האחרונים על כוונתן לצאת מאיראן, אולם היא עדיין מורשית להשתמש במערכת הסוויפט הבינ"ל, שהיא צינור הנשימה הפיננסי לעסקים בינ"ל. 

גם בכירי המשטר טוענים שלא היתה הצדקה לקריסת המטבע האיראני בשלב זה ויש בכך מן האמת. שכן, קריסת המטבע האיראני נובעת מחששות הציבור ולא מנסיבות אובייקטיביות. לטענתם, הגורם לאובדן אמון הציבור ולהפגנות הוא מזימה אמריקאית-ציונית ותוצאה של לוחמה פסיכולוגית מצדם בשל חוסר יכולתם  להתמודד עם איראן צבאית.

קריאות המפגינים בהפגנות אכן חושפות את אובדן האמון של חלק ניכר מן הציבור האיראני במשטר. הן מעידות על התנגדות למדיניות ההתפשטות של המשטר במזה"ת ותמיכתו בתנועות חתרניות במדינות השונות באזור, על ההוצאות העצומות הכרוכות בכך ומביעות אי אמון ביכולתו ונכונותו לשנות את סדר העדיפויות שלו ואת יעדיו. כך יש להבין את קריאות הציבור בהפגנות: "מוות לפלסטין", "לא עזה, לא לבנון, חיי למען איראן," "מוות לדיקטטור" וכו'.

ראו קליפ ממרי:

צעדי התגובה של המשטר האיראני

צעדי הנגד של המשטר מחזקים פרשנות זו. ראשית, צמרת ההנהגה מאשימה גורמי חוץ, אמריקאים וציונים הן בקריסת המטבע והן בהפגנות. כך למשל טענו בכירי משטר אחדים כי סגירת הבאזאר בטהראן נגרמה בשל איומים מצד רעולי פנים - שפעלו בשליחות אמריקאית - על הסוחרים לסגור את החנויות ומשסורבו, פנו לוונדליזם.[1] דוברי המשטר מדגישים כי יש בידי המשטר מספיק מטבע חוץ ומוצרי יסוד בסיסיים כמו שמן וסוכר ומפצירים בציבור לא להיכנס לפאניקה. הם גם מעבירים את האחריות לציבור בתביעתם ממנו לסייע לממשלה להתגבר על קריסת המטבע. כמו כן הם הבטיחו להקים שווקי סחורות ומטבע זר מפוקחים ע"י הממשלה, שבהם יוכלו אזרחים לקנות במחיר בלתי מופקע.

לצד הבטחות המשטר למנוע את המשך הקריסה הכלכלית, מאיימים בכיריו בדיכוי ביד קשה של ההפגנות קרי הוצאות להורג, מאסר עשרים שנה והחרמת הרכוש למפגינים ועונשים כבדים ביותר על "מפרי סדר כלכליים."[2]

כך, הורה המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, לבכירי הרשות השופטת ב-27.6.18 בעת שביקר אצלם כי מערכת המשפט "חייבת להתעמת עם מפרי הביטחון הכלכלי."[3]

ראש הרשות השופטת, איתאללה אמולי לאריג'אני, הזהיר ב-26.6, כי "המשטר לא יתפשר בשום פנים ואופן עם מפרי הסדר [הכלכליים] ... וכי יצירת אי סדר [כלכלי] תגרור עונשים חמורים ... כמו הוצאה להורג או מאסר של עד עשרים שנה והחרמת הרכוש. על כוחות הביטחון לזהותם בהקדם ולהסגירם לרשות השופטת."[4]

בכנס הרשות השופטת ב-26.6.2018 אמר נשיא איראן רוחאני: "האם אמריקה תצליח לנצח במלחמה הפסיכולוגית, הכלכלית והמדינית נגד העם האיראני? ... לא! כי העם האיראני לא יוותר על המהפכה שלו ועל ערכיו... בראש ובראשונה האמריקאים, או אויבי המשטר, רוצים לשבור את אמון העם ואת תקוותו. אם לעם תהיה תקווה ואמון, ניתן לפתור כל בעיה... האם חסרים מוצרים בשוק? האם יש ירידה בהכנסות המט"ח או ריאל שלנו? ... לא! אין לנו שום מחסור מוחשי בעניין מוצרים, המט"ח או הריאל. אז למה יש אינפלציה? ... אגיד לכם בשפה פשוטה, שזה הפחד מן העתיד... את רוב מוצרי היסוד כגון חיטה, שמן וסוכר, מייצרים כאן באיראן בכמות מספקת, או שיש לנו די מאגרים ואין לנו שום דאגה. אם יהיה צורך במוצר מסוים בוודאי שנייבא אותו במהירות... מחיר המט"ח [האמיתי, המפוקח] הוא לא מה שנמכר בסמטאות. על העם להיות בטוח שיש מספיק מט"ח רשמי לצורכיו... אם נשמור על תקווה ואמון העם, אמריקה לא תצליח להביס את איראן."[5]

​יועץ המנהיג ומפקד משה"מ לשעבר, יחיא רחים צפוי, אמר: "המשולש השטני המורכב מאמריקה, המשטר הציוני ואאל סעוד רוצה להחליש את עוצמתה של איראן, ליצור חוסר שביעות רצון בקרב העם ולגרום לייאושו. לפי הנחיית המנהיג, ראשי שלוש הרשויות מקיימים ישיבות ונאבקים במלחמה הכלכלית של אמריקה נגד איראן. על כל המנגנונים וכן על העם לשתף פעולה עם הממשלה כדי שנעבור את המצב הכפוי הזה בראש מורם."[6]​

הערכה

היות שהמשטר האיראני דבק בגישתו האידיאולוגית, לא מוכן לשנות את מדיניות הפניית משאבי המדינה להתפשטות אזורית ולחיזוק עוצמתו הצבאית, ואף דחה קריאות מצד דמויות רפורמיסטיות לחדש את הדיאלוג עם ארה"ב כדי לפתור את הבעיות (למשל קריאות בתו של האשמי רפסנג'אני, פאיזה, וכמה רפורמיסטים שפרסמו מכתב בעד הדברות עם ארה"ב), יש להניח שהמשבר הכלכלי יחמיר והציבור יפנה את ביקורתו נגד בכירי המשטר בהצהרות ובהפגנות חזקות יותר. צפוי שהמשבר הכלכלי יתחזק ובמהלך השנה הקרובה מגמת הקריסה הפנימית – הכלכלית ביסודה תגבר ותתרחב למישור הפוליטי.