המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
נאום ערפאת בכנס התאחדות העובדים הפלסטינים
30/10/2001

נאום ערפאת בכנס התאחדות העובדים הפלסטינים

 

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, נשא נאום (27.10.2001) במטה התאחדות העובדים הפלסטינים בעיר עזה. להלן קטעים מנאומו:

 

" הטנקים, המטוסים והטילים לעולם לא יכניעו את עמנו, היות והוא נמצא בחזית [המערכה] עד יום הדין... הוי הר, הרוח אינה יכולה לך, כך גם עמנו איש לא יוכל להכניעו...

 

אנו נמצאים  בתקופה זו בצומת דרכים, אבל אני אומר, כי השיירה הפלסטינית נמצאת בדרכה לכיוון התפילה הראשון [הכוונה לירושלים] ולמקום השלישי בקדושתו [הכוונה שוב, לירושלים] למקום עלייתו לשמיים של הנביא מחמד [לירושלים, אשר לפי פרשנות קוראנית הנביא המריא אליה במסע לילה], ומקום לידתו של ישו, לירושלים האצילה, בירתה של מדינת פלסטין, בין אם יסכים לכך [מישהו] ובין אם לאו [הכוונה לישראל]...

 

עמנו פונה לכיוון זה בגאווה רבה, בנחישות ובאומץ לב; וזאת למרות הניסיונות הממושכים מצד מי שחושב שיוכל להכניע את העם הפלסטיני באמצעות טנקיו,מטוסיו, טיליו והארטילריה שלו".

 

ערפאת ציטט מן החדית' [מסורת אסלאמית לפיה אמר הנביא מחמד]: 'עדיין ישנה קבוצת אנשים מבין אומתנו, אשר דבקה באמת, מנצחת את אויביה ומתנגדיה אינם יכולים לפגוע בה... שאלו אותו [את הנביא] היכן הם [אותם אנשים] והוא [הנביא] ענה: בירושלים ובסביבותיה והם נמצאים בחזית עד יום הדין [של המערכה]'...

  

"זהו חסד, שהעניק לנו אללה, שהרי אנחנו בחזית המערכה. ולכן, על כולם לדעת, שאנחנו, בחלוף 104 שנים מאז כינוס הועידה הציונית בבאזל [1897], בה נשמעה הטענה השקרית אודות  'אדמה ללא עם לעם ללא מולדת', אנחנו נמצאים כיום [לאחר 104 שנים], על אדמתנו, ואנו נלחמים, נאבקים ומתעמתים מתוך רצון איתן, כוח ואמונה, וברצוני להדגיש, שהעם הזה ינצח, והוא ינצח"...

 

"אחי, אתם מייצגים את העיקרון הזה ["אל-קאעדה"] ואת היסודות החזקים של העם הזה, שנאבק ונלחם מלחמת ג'האד; אני תולה בכם ובגיבוריכם תקוות גדולות, היות ואנו מאמינים, כי מצוי בנו העיקרון ["אל-קאעדה"] האיתן, המוצק המהימן והבטוח...

 

[עברנו] שלב גדול מתוכנית 'אורנים' [של צה"ל על פי טענת ערפאת], המכונה תוכנית גהינום ... אולם ההרג ההמוני הזה רק מגביר את עקשנותנו, אמונתנו והתמדתנו; אנחנו נתמיד, ברצון אללה, בדרך הזו עד אשר כל ילד מילדי פלסטין, כל נער מנערי פלסטין, וכל ילדה מבנות פלסטין יניפו את דגל פלסטין מעל חומות ירושלים, צריחי מסגדיה וכנסיותיה של ירושלים, בירתה של מדינת פלסטין ... זהו רצוננו ואלו הן שאיפותיה של אומתנו הערבית ושל כל בני החורין ואנשי הכבוד בעולם כולו, הם צופים אליכם ומייחלים שתגשימו למענם את החלום הזה" ...

 

"אני אומר את הדברים האלו על מנת שישמעו אותם כולם משרון עד נתניהו, ועד אחרון [המקשיבים] באמריקה, יפן, אינדונזיה, דרום אפריקה, רוסיה, בצפון הארץ ובדרומה: העם הפלסטיני יקבע את ניצחונו בין אם יסכים לכך [מישהו] ובין אם לאו [הכוונה לישראל]; 'הם רואים זאת כרחוק [מלהתממש], ואילו אנו רואים זאת כקרוב לבוא ואנו בעלי סבלנות' [פרפראזה על פסוק קוראני], והם יכנסו למסגד, כפי שנכנסו אליו בפעם הראשונה [קראן, סורת מסע הלילה, פס' 7], אללה לא יפר את הבטחתו, אללה לא יפר את הבטחתו... מתוך התחייבותנו לאללה, למולדת, ולמקומות הקדושים הנוצריים והמוסלמיים, אשר עליהם אנו מופקדים, אנו נשלים את הדרך, נשלים את הדרך, נשלים את הדרך..."[1]                                                                



[1]  אל-חיאת אל-ג'דידה, 28.10.2001.

תגיות