המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
דו-קיום במצרים: ארוחה לשבירת צום הרמדאן בבית כנסת בקהיר
30/7/2014

 

למען דו-קיום במצרים: ארוחה לשבירת צום הרמדאן בבית כנסת בקהיר בהשתתפות מיעוטים מצריים

 

ב- 9 ביולי 2014 התקיים אירוע נדיר בבית כנסת בקהיר: ארוחה לשבירת צום הרמדאן בהשתתפות בני מיעוטים מצריים - דתיים ואתניים. בטקס, שנערך לראשונה בבית הכנסת בקהיר תחת אבטחה כבדה, השתתפו בהאים, נוצרים, יהודים, אמזיגים (ברברים), נוביים ועוד. באירוע השתתף גם חכם דת מאל-אזהר, השיח' מוחמד עבדאללה נסר, המכונה "הדרשן של כיכר אל-תחריר" ומתאם תנועת "אנשי אל-אזהר למען המדינה האזרחית".[1] דווח על כוונה להפוך טקס זה למסורת שנתית, כשבכל שנה יארחו מיעוט אחר.

 

נציגת האמזיגים: הטקס מסמל את השינוי שחל בחברה המצרית

הגוף שעמד מאחורי ארגון הטקס נקרא: "ברית המיעוטים המצרית." גוף זה נוסד ב-2012, לאחר עלייתה של תנועת האחים המוסלמים לשלטון במחאה על החוקה שאושרה בתקופתם, ואשר לא ייצגה את כלל המצרים, כדברי מינא ת'אבת, אחד ממייסדי הברית.[2] לדברי ת'אבת, סמוך לכתיבת החוקה, הוא הגיש לוועדה שהייתה אחראית על כתיבת החוקה המצרית החדשה מסמך בן שלושים סעיפים, הנוגע לזכויות ולחירויות המצריות, והיא בתורה אישרה חמישה סעיפים  מתוכו, כאשר "סעיף האמונה" בחוקה החדשה, עדיין נתון במאבק.[3]

 

היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון סיקר את אירוע הארוחה לשבירת הצום בהרחבה ותוך אהדה לשלטון המצרי. בסיקור צוין כי משתתפי האירוע "הביעו דבקות ב[זהותם] המצרית" ושמחה על "יכולתם לבטא את תרבותם המיוחדת, לראשונה מזה כשישים שנה, הודות לחוקה החדשה שאישרו המצרים בתחילת 2014." אמאני אל- ושאחי, יועצת נשיא ארגון הקונגרס העולמי האמזיגי לענייני האמזיגים במצרים, אמרה כי קיום הטקס מעיד על השינוי שעברה מצרים ו"לו העלנו רעיון זה לפני שלוש או ארבע שנים, היינו נבלמים." היא שיבחה את הסובלנות שיש במדינה כלפי מיעוטים באמרה: "במצרים יש מיעוטים השונים זה מזה מבחינה תרבותית, דתית ואתנית, ועל כן מטרת המפגש היא להדגיש את "ערך [החיים] בדו- קיום בדרכי שלום, סובלנות וקבלת האחר."[4]

 

מאגדה הארון, מנהיגת הקהילה היהודית במצרים[5]


 

המיעוט היהודי הוא הקטן ביותר במצרים

בראיון ליומון אל-שרק אל-אוסט  ציינה אל-ושאחי כי הוחלט לקיים את הטקס לראשונה בבית כנסת בקהיר, משום שהמיעוט היהודי הוא הקטן ביותר במצרים: "התחלנו במיעוט היהודי, משום שהוא המיעוט הקטן ביותר במצרים. מספרו אינו עולה על 19... והוא במגמת ירידה. גילו של היהודי הצעיר ביותר הוא מעל 60 ופירוש הדבר כי בעוד עשור או שניים, לא ייוותרו יהודים במצרים. אנו כמעט נפרדים היום מאחד המיעוטים הוותיקים ביותר במדינה."

 

הסתייגות בתקשורת במצרית מהאירוע על רקע העימות בין ישראל לחמאס בעזה

הטקס שסוקר בתקשורת המצרית המקומית, על רקע העימות בעזה בין ישראל לחמאס שהחל יום קודם לכן, עורר סערה וביקורת בקרב חוגים ציבוריים במצרים. מנהיגת הקהילה היהודית במצרים, עו"ד מאגדה הארון, אמרה  בהקשר זה ליומון אל-שרק אל-אוסט, כי הטקס אינו קשור כלל לאירועים בעזה, משום שהרעיון לקיימו נולד זמן רב קודם לכן. לדבריה, מטרת ההתכנסות הייתה "להראות לעולם שאנו בני מולדת אחת, ולומר שהמחלוקת הכיתתית או הדתית שלנו אינה קשורה לשום דבר אחר. זוהי הפעם הראשונה שהתכנסות מעין זו מתבטאת בטקס הפסקת הצום בבית כנסת יהודי".

 

הארון הביעה צער על כך שאנשים אחדים שהסתייגו מעריכת הטקס בבית כנסת, וסירבו לפיכך לקחת בו חלק, תוך שהיא מדגישה את זהותה המצרית: "הצטערתי על כך, משום שבית הכנסת איננו התנחלות, אלא הוא חלק מרחוב 'עדלי', חלק ממצרים הקיים פה מזה למעלה ממאה שנה, ומי שבנה אותו היו המצרים... אינני חשה כלל שאני מיעוט. אני בביתי – מצרים, והמפגש אינו מפנה את תשומת הלב למיעוטים משום סיבה אחרת, יותר מהיותו התוודעות האנשים זה לזה ושכל אדם יכבד איש את רעהו, משום שהרבגוניות היא ביטוי לעושר המורשת המצרית בשפה, תרבות, אומנות וכו'."[6]

 



[1] ב-2013 קמה בתוך אל-אזהר תנועה בשם "אנשי אל-אזהר למען המדינה האזרחית", מיסודו של שיח' מחמד עבדאללה נצר. גוף זה התנגד לשלטון האח"ס ואף הפגין נגדו, אך הוא אינו מייצג את המוסד הרשמי של אל-אזהר.

[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.7.2014

[3] בחוקה החדשה שאושרה בינואר 2014, הובטח חופש אמונה מוחלט, בדומה לכתוב בחוקת 1923. משמע, אדם זכאי לבחור את אמונתו (גם דת לא מונותיאיסטית) או להיות אתאיסט. חופש הפולחן, לעומת זאת, עודו מוגבל לבני דתות מונותיאיסטיות. על החוקה החדשה במצרים ראו דוח ממרי

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.7.2014

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.7.2014

[6] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.7.2014

 

תגיות