כללי

המחנה הפרו איראני והמחנה הפרו סעודי בעולם הערבי מאשימים זה את זה בתכנון השתלטות דאעש בעיראק

 

הקדמה

השתלטות ארגון הטרור "המדינה האסלאמית בעיראק ובאל-שאם" [להלן דאעש] על חלקים נרחבים בעיראק הדהימה את העולם הערבי. מהלך זה של  דאעש הוגדר כ"אסון"[1]; כ"צונאמי" מעורר דאגה[2], ואף כ"סופם של הערבים".[3]

 

אופיו המפתיע של המהלך – קרי, השתלטותו המהירה של דאעש על חלקים נרחבים של עיראק ללא התנגדות משמעותית מצד צבא עיראק, העלו תהיות והאשמות הדדיות בין תומכי משטרו של אל-מאלכי לבין מתנגדיו הן בעיראק והן מחוצה לה. כל צד האשים את השני באחריות על השתלטות דאעש ובהפעלת הארגון למען האינטרסים שלו.

מקורבי אל-מאלכי ובעלי בריתו בעולם הערבי - משטר אסד וארגון חזבאללה – הביעו תמיכה במלחמתו של אל-מאלכי בטרור והאשימו את סעודיה ותורכיה בתמיכה בטרור ובחתירה להפלת משטרו של אל-מאלכי לאחר שנכשלו בנסיונן להפיל את משטר אסד. משה"ח הסורי גינה את פעולות הטרור של ארגון דאעש בעיראק והביע את תמיכתו בממשלה ובצבא העיראקי, במאבקם בארגוני הטרור, תוך הדגשה שהטרור שנגדו נלחמת עיראק, ושלו מסייעות מדינות שונות בכסף ובנשק, הוא אותו טרור שנגדו נלחמת סוריה.[4]

היומון אל-דעוה העיראקי, השייך למפלגת הדעוה השיעית, דיווח כי פעולות דאעש במוצול ובסמראא היו בפיקוח ישיר של המלך עבדאללה ובתיאום עם קטר הפועלים כדי לפצל את המחוזות הסונים מעיראק ולהפכם לאמירויות תכפיריות..[5]

היומון הלבנוני אל-ספיר, הידוע בתמיכתו בציר ההתנגדות, טען כי קטר וסעודיה, התומכות במורדים בסוריה, החליטו "לדקור את סהר ההתנגדות בליבו העיראקי, בחוליה החלשה ביותר שלו. היומון דיווח מפי מקור סורי באזור הגבול הסורי-תורכי, כי תורכיה הקלה על מעברם של מאות לוחמים ערבים וזרים - במיוחד סעודים -  בגבולה עם סוריה, יומיים לפני המתקפה של דאעש על מוצול..[6]

 

המדינות המתנגדות לשלטונו של אל-מאלכי ובראשן סעודיה, דחו את האשמתן בתמיכה בדאעש ובכלי התקשורת שלהם רבו הדיווחים על כניסת כוחות משה"מ וחזבאללה כדי לסייע לממשלת אל-מאלכי להדוף את התקדמות דאעש[7]. כלי תקשורת במפרץ טענו כי אל-מאלכי עצמו, בסיועה של איראן, עומד מאחורי ארגון הטרור, כדי להיבחר שוב לראש  ממשלה מתוקף מלחמתו בטרור. טענה אחרת היתה שדאעש – אותו יצרה איראן – הוא בבחינת הגולם שקם על יוצרו.

 

תורכי אל-פיצל, לשעבר ראש המודיעין הסעודי ושגריר סעודיה בארה"ב, האשים את אל-מאלכי באחריות למתרחש בעיראק. לדבריו,  האירועים בעיראק הם "תוצאה צפויה מזה זמן רב של מדיניות המלבה את העדתיות מצד נורי אל-מאלכי ונפילתו לחיקם של כוחות אזוריים שאינם רוצים בטוב עבור עיראק ועמה", ברמזו לאיראן. עוד אמר, כי "המצב בעיראק משתנה במהירות, בלא לדעת מה יהיה ואפילו יכול להיווצר מצב אירוני שבוא נראה את משמרות המהפכה [האיראנים] נלחמים לצד מל"טים אמריקאים כדי להרוג עיראקים, מה שגורם לתהות לאן מועדות פנינו." אל-פיצל הדגיש כי מדינתו אינה תומכת בארגון הנמצא ברשימת הטרור הסעודית.[8]

 

דוח זה יסקור את ההאשמות ההדדיות בתקשורת בין תומכי אל-מאלכי בעולם הערבי ומתנגדיו:

 

אל-יום הסעודי: דאעש בעיראק משרת את אל-מאלכי ואת טהראן

במאמר המערכת של היומון אל-יום נכתב: " הערבים [ובהם] העיראקים משתאים ונבוכים כיצד מיליציות עם כמות אנשים מוגבלת וציוד [צבאי] מצומצם הצליחו לכבוש את העיר מוצול המלאה בצבאות מודרניים המצוידים בציוד צבאי רב מאוד. אולם אם בוחנים את התנהגותם הפתלתלה של דאעש ושל משטר מאלכי בעיראק, אין בכך כדי להפתיע. הדבר נוגע ליכולת הצבאית של הצבא העיראקי, וקשור לטקטיקות של ראש הממשלה נורי אל-מאלכי, שהורה להסיג את יחידות צבא עיראק ממוצול ולהותירה טרף למיליציות של דאעש. [זאת] אולי כדי לטרוף את הקלפים ולהישאר ראש הממשלה, כמי שמושיע של עיראק ומי ששומר על השפעת איראן לפי הדמות שהוא משווק לגבי, או כדי להכין את חלוקת עיראק בפועל ולאפשר למיליציות הכורדיות להשתלט על כרכוכ ולהתחיל בצעד המעשי הראשון בפילוג עיראק.

 

אתמול קטף אל-מאלכי את הפרי הראשון של נפילת מוצול כאשר חכם ההלכה העיראקי מוקתדא צדר - יריבו המר של אל-מאלכי והמאיים הראשון על מנהיגותו - הכריז על ברית עם ממשלת [אל-מאלכי] ועם כוחות הביטחון כדי להתמודד עם סכנת דאעש. בעבר חתר אל-צדר להדחת אל-מאלכי מראשות השלטון בעיראק והיום הוא נאלץ לכרות אתו ברית...

 

אם מניחים שכל פעולות דאעש בעיראק ובסוריה משרתות את האינטרס של איראן, נראה שטהרן החליטה לחלק את עיראק ולהשתלט על דרומה העשיר בנפט. אי אפשר לדמיין שאל-מלכי, כוחות הביטחון שלו ומפקדי צבאו לא ידעו על התנועות המאסיביות של דאעש אחריו הם עוקבים עשרים וארבע שעות [ביממה] ואם הם באמת נלחמים בארגון כמו שהם אומרים. ברור שלמאלכי יש תכנית חשובה יותר מחירותה של מוצול והיא תתבצע רק בחילופי שירותים הדדיים עם ארגון הטרור הזה. בעבר כבר נתנה דאעש למאלכי הזדמנויות רבות להפוך את ערי עיראק להפקר - לתקוף אותן בשרירותיות, לעצור אלפי אנשים ממיטב הצעירים העיראקים ולהכניסם לבתי כלא סודיים בתואנת המלחמה בדאעש...

מעשי דאעש בסוריה מעוררים חשד וכולם משרתים את אסד ומשטרו, כפי שמעשי דאעש בעיראק משרתים את אל-מאלכי וטהראן"[9]      

 

המיליציות" - עלה התאנה של אל-מאלכי [10]

.

אל-שרק הסעודי: השתלטות דאעש - תכנית איראנית להכפפת הסונים תחת בחסותו

במאמר מערכת ביומון הסעודי הממסדי אל-שרק נכתב: "שמה של 'המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה' (דאעש) ניתן לזרוע של ארגון אל-קאעדה בעיראק, לאחר פרוץ המהפכה הסורית ולאחר שהמורדים החלו להתקדם מבחינה צבאית בכל האזורים, על חשבון כוחות אסד.

 

בעיראק, תפנית זו התרחשה בו זמנית עם מחאות הצעירים בכיכרות הערים [של מחוז] אל-אנבאר, שנשאו סיסמאות נגד ממשלת עיראק בראשות נורי אל-מאלכי, ואשר דרשו לבטל את החוקים העושקים נגד תושביה הסונים של עיראק ולשחרר את העצורים. סיסמאות אלה התפתחו [כמעט] לכדי הפלת ממשלתו. נעשה ברור כי ההתפתחויות המדיניות והצבאיות בסוריה ובעיראק מתואמות, שכן המשטר הסורי נתן לארגון דאעש כמה אזורים וערים בצפון- מזרח סוריה, מחלב ועד לגבול עם עיראק, כדי לשמש מודל לקיצוניות וטרור עבור מדינה הטוענת שהיא אסלאמית.

 

בעיראק, שם נהנה הארגון מחופש תנועה, הוא תוקף ערים ומחוזות ומשתלט עליהם, בעוד שכוחות אל-מאלכי החמושים מכף רגל ועד ראש, עוזבים את עמדותיהם בשקט ומבלי לירות, תוך שהם מותירים את הנשק ואת הציוד הכבד שלהם לארגון זה שנוצר הרושם כאילו הוא צבא פולש... ע"פ ידיעות רבות  וע"פ הודאות  שנגבו  מבכירים בדאעש, איראן היא שעומדת מאחוריו ומכוונת אותו באופן המשרת את האינטרסים שלה, בניסיון להרכיב מחדש את מדינות האזור על בסיס עדתי, ומדרבנת אותו להיות נציג של מדינה סונית המהווה מודל עז פנים של קיצוניות וטרור.

 

שינוי שמה של זרוע ארגון אל-קאעדה בעיראק לא היה דבר של מה בכך, אלא התחלה של יישום המזימה האיראנית לעקור את התושבים [הסונים של] הערים העיראקיות והסוריות ולתחום אותם באזורים שבשליטת דאעש, כחלק מתהליך של טיהור עדתי ראשון מסוגו בהיסטוריה האנושית בהיקף שכזה. זאת משום שאיראן חותרת להכפיף את כל מי שמתנגד לתכנית הפרסית המסתתרת תחת שלטון חכם ההלכה, תחת חסותו של ארגון דאעש, כדי שהוא יקים את ממלכתו באזור שיתפרש מחלב בסוריה ועד ל[מחוז] אל-אנבאר בעיראק."[11]           

 

אל-מסתקבל הלבנוני: הגולם דאעש קם על יוצרו האיראני

בעל הטור עלי נון כתב ביומון אל-מסתקבל של לכוחות ה-14 במרץ המשתייכים למחנה האנטי איראני: "ההתפתחויות המואצות והמפתיעות בעיראק נראות כמו חידות מסובכות ומעורפלות ביותר  אך לא למי שהמציא ועיצב אותן: ציר איראן – אל-מאלכי – אסד, והוא בלבד...

 

כלפי חוץ נראה כאילו הגולם שייצר ציר איראן כדי לחסל את האופוזיציה הסורית קם על יוצרו: פרנקנשטיין העיראקי יצא מתוך החומר הכתוב, הדימיון והאגדה והפך למציאות מוחשית ועקובה מדם... אין יתכן שכוחות אל-מאלכי יובסו בין לילה ובשטח שגודלו שקול כנגד מחצית שטחה של עיראק או קצת פחות? וכיצד קרה ש[דווקא] אל מול אותם כוחות [של אל-מאלכי] שנכנסו במשך השנים האחרונות לסוגים שונים של עימותים שלא הזיזו אותם במקומותיהם? יהיו אשר יהיו התשובות והרזים לגבי מה שקרה, קורה ויקרה, אך הדבר כולו לא ישנה את המסקנה, לפיה בעיראק התלקחה מלחמה עדתית וכי האחריות הראשית להגעתה למצב כזה מוטלת אך ורק על אל-מאלכי, חסידיו ואדוניו בטהראן.[12]

 

בזרועות התמנון: חזבאללה, דאעש, המיליציות השיעיות, אל-מאלכי,

 אל-קאעדה, משמרות המהפכה, אל-אסד, השביחה והצבא הסורי  [13]

.  

בעל טור ביומון סעודי: האירועים בעיראק תוצאה של השפעת איראן על העולם הערבי

בעל הטור הלבנוני, איאד אבו שקרא, כתב ביומון אל-שרק אל-אוסט תחת הכותרת " סוף הערבים?!": אני טוען שאנחנו קוברים היום את הזהות הערבית בין שהדבר נעשה לאחר מותה ובין שקוברים אותה בעודה בחיים. זה מה שקורה בפועל כאשר מוצול אחת מערי  הערביות והאסלאם נופלת לנוכח התקפה מצד ארגון חמוש שאין לו כל קשר לערביות או לאסלאם [וכאשר] מאיימים על דיר אל-זור, אל-רמאדי, אל-פאלוג'ה ואל-חסכה לאחר נפילת אל-רקה רקה הארון אל-רשיד לפני חודש...

זה מה שקורה כאשר ההחלטה הפוליטית המעשית בעיראק, בסוריה ובלבנון עוברת לידיים לא ערביות. כאשר תימן קורסת בין הפטיש האיראני הזוחל לעבר צנעא -  החות'ים - לבין הסדן -  חבורות אל-קאעדה הפרושות באזורי הדרום לצד נוכחות איראנית...

 

ארגון דאע"ש בילה את השנים האחרונות בלחימה ב'צבא הסורי החופשי' ובשאר הפלגים המורדים במשטר הסורי, ואף פעם לא תקף את צבא המשטר. במקביל, המשטר דמשק לא היסס להפציץ את ערי סוריה ואת כפריה בנשק קטלני מסוגים שונים, בכלל זה נשק אסור לשימוש [על פי החוק] הבינ"ל, אולם הוא לא תקף ולו פעם אחת ריכוזים או מרכזי שליטה של דאע"ש..."[14]    

 

 עורך אל-ת'ורה: טביעות אצבע סעודיות בעיראק ובסוריה

עלי קאסם, העורך הראשי של היומון, אל-ת'ורה כתב: " טביעות האצבע הסעודיות ניכרות במימונו ובחימושו של הטרור, באופן מוחשי בכל חזיתות העימות הרחבות, זירות אשר חוו את פעילות הטרור מתחילתו עם הקמת ארגון אל-קאעדה ועד לארגונים החדשים המשובטים שלו...

הטרור הסעודי, שהמערב שתק לגביו בעבר ובהווה, הוא המכנה המשותף לכל גורמי התפשטות [הטרור] באזור ומחוץ לו. הזיכרון האנושי מלא בטביעות האצבע הברורות [של הטרור הסעודי], החל מאירועי ספטמבר [ה-11.9.2001] ולפניהם באפגניסטן ואחריהם בצ'צ'ניה ובקווקז, וכלה באזורים הערביים, מהמזרח הערבי ועד המגרב.

 

באירועים [הנוכחיים] בעיראק ובמתקפת הסלמת הטרור, אין אף מדינה מערבית שלא הייתה מודעת לתפקיד הסעודי בסיוע לטרור, במימונו ובחימושו בחזיתות השונות בהן הוא נמצא, בתוך ומחוץ לעיראק ובכל סוריה. [זאת], באמצעות חלוקת תפקידים רציפה עם קטר ותורכיה, ועם יכולת לבצע שינויים בהתאם לבקשת ארה"ב או לרצונה של ישראל."[15]

 

עורך אל-אח'באר הלבנוני: מדובר בתוכנית לשבירת מתנגדי האימפריאליזם המערבי

אבראהים אל-אמין, יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אחבאר, הידוע בתמיכתו בחזבאללה ובציר ההתנגדות, כתב:"[האירועים בעיראק ובסוריה] נועדו למטרה אחת והיא להרוס את המדינות, הצבאות והמוסדות שלנו, לקרוע את המרקם החברתי [שלנו] ולמנוע מהזרם המתנגד לאימפריאליזם האמריקאי-אירופאי-ציוני להשיג ניצחונות ... תכנית זו נועדה לפגוע בסוריה... אולם כישלונה החרוץ דחף את המדינות והגורמים התומכים בשיגעון זה - החל מארה"ב, ישראל ואירופה, ועד לסעודיה, קטר ותורכיה, יחד עם האחים המוסלמים והזרמים הסלפים – לחפש אחר אופציות אחרות.

 

הם מיישמים את מה שישראל אומרת תמיד בקול רם: 'ציר הרשע הפך לשרשרת המתחילה באיראן, עוברת דרך עיראק, סוריה ולבנון ומגיעה לפלסטין, ויש לפגוע בבסיס הפלסטיני שלה, לשבור את הגוף שלה בלבנון, לחצות אותה באמצע בסוריה, להחלישה בנקודת החיבור בעיראק ולשבור את ראשה באיראן'. הם ניסו את כל האפשרויות ... ולאור הכישלון הגדול [בסוריה] היה עליהם לעבור לתחנות חלופיות.

 

כיום כאשר הגיעו לנקודה של חוסר פתרון בפלסטין, לדרך ללא מוצא במרכז ההתנגדות בלבנון, לכשלון ממושך בתוכנית להפלת סוריה ולאי יכולת להכות את איראן, לא נותר להם תכסיס אחר מאשר להתקיף בדרכים נפשעות ושפלות ביותר, ושם התכסיס הוא: מדינה סונית המפרקת את מה שהם מגדירים הסהר השיעי."[16]

 

גורם חיצוני מסמן את דרך הדמים של דאעש[17] 

 

עבד אל-בארי עטואן: עיראק תחולק ותהיה זירה למלחמה בין איראן וסעודיה

עבד אל-בארי עטואן , עורך היומון המקוון ראי אל-יום, העריך כי עיראק נמצאת על סף פירוק ובפתחה של שתי מלחמות אזרחים בין הסונים והשיעים ובין הערבים הכורדים. עטואן כתב: " חלוקתה של עיראק – עומדת להיות מונצחת באופן סופי. העיראקים יהיו ברי מזל אם חלוקה זו תצטמצם לשלושה: [חלק] סוני, [חלק] שיעי ו[חלק] כורדי, שכן צפוי שהכאוס יתפוס את הכותרת הבולטת של השלב הבא, ויהווה חיקוי לדוגמא הלובית המדממת כיום , [רק] באופן רע עוד יותר. עיראק ניצבת בפתחן של שתי מלחמות אזרחים שיפרצו בקרוב... שתוצאותיהן יהיו ניכרות לא רק ב[עיראק] אלא בכל המשרק.[18]

מלחמת [האזרחים] הראשונה – מלחמה עדתית בין סונים לשיעים שתהווה למעשה מלחמה בשליחותן של איראן וסעודיה, כפי שקורה כעת בסוריה; והמלחמה השנייה - מלחמה אתנית בין הערבים לכורדים, אשר ניצניה החלו להופיע כבר עם תקיפת הברית של דאעש על כירכוכ, כאשר כוחות הבשמרגה הכורדים מגנות עליה  לאחר שניענו לקריאתו לעזרה של אל אל-מאליכי." עטואן אף העריך כי המלחמה הנוכחית בעיראק תדלדל את משאביה של איראן השקועה עד צוואר גם במלחמה בסוריה.[19]

 

איראן היד המוליכה את דאעש[20]

אל-אהראם: מי עומד מאחורי דאעש?

מאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי אל-אהראם תהה מי עומד מאחורי דאעש. במאמר נכתב: "נפילת העיר מוצל, העיר השנייה בגודלה בעיראק, לידי חמושי ארגון דאע"ש, היא בבחינת אסון נורא ביותר, שאינו מאיים רק על אחדות עיראק ועל ריבונותה, אלא גם על ביטחונו ויציבותו של האזור כולו...

המשך התפוררותה ופירוקה של עיראק על ידי ארגון דאע"ש במדינה לא יכול היה לקרות לולא הייתה הממשלה העיראקית חלשה ולא מסוגלת לפעול. משקיפים מטילים את האחריות למה שקרה במוצל על כישלונו או חוסר רצונו של רה"מ נורי אל-מאלכי לשמור על אחדות המדינה וריבונותה תמורת הישארותו בשלטון.

השאלה עתה היא מי עומד מאחורי דאע"ש, מי מממן אותו  [ומספק לו] נשק ולוחמים, אלו כוחות אזוריים תומכים בו ועומדים מאחוריו? אנו קוראים לכוחות האקטיביים האזוריים והבינ"ל להציל את עיראק מסכנת ההתפוררות ולסייע לה לשמור על אחדות אדמותיה."[21]