המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבת לבנונית-אמריקאית: על הנשים הערביות להשתלב בהנהגות
13/5/2014

 

עיתונאית לבנונית-אמריקאית מאיצה בנשים הערביות להשתלב בהנהגות של ארצותיהן

 

בעקבות ועידת "הנשים בעולם" – ועידה בינ"ל שנתית שנערכה ב- 5.4.14 בניו יורק זו השנה החמישית, בהשתתפות פעילות ערביות ממדינות האביב הערבי ופעילות בולטות בתחום המדיני, כגון מזכירת המדינה  האמריקאית לשעבר, הילרי קלינטון ומלכת ירדן, ראניה, פרסמה העיתונאית הלבנונית-אמריקאית, ראר'דה דרר'אם, מאמר ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון, שבו היא דנה בתפקיד שמילאו נשים במדינות האביב הערבי וטענה כי הנשים הערביות עודן מודרות מתחומים רבים, בעיקר מהתחום הפוליטי, לעומת נשים אחרות בעולם. לדבריה, הסיבה המרכזית לכך היא שליטת אנשי הדת על מעמד הנשים ועתיד המדינות. לדברי ראר'דה, שיפור מעמדן של הנשים מחייב שינוי תפיסתי בקרב הגברים והנשים כאחד. תרומת הוועידה, לדברי דרר'אם, היא בכך שהיא גרמה לגברים רבים בעולם, הנמצאים בשלטון, תחושה שהם נתונים תחת בקרה.

 

להלן תרגום חלקים מהמאמר:[1]

 

הנשים בעולם הערבי מודרות מהתחום הפוליטי

דרר'אם כתבה במאמרה: "... הדרת האישה מקבלת החלטות מדיניות איננה נושא שולי. מדובר בהחלטה להדירה מניסוח חוקים ומשמירה על חוקות, החלטה שהתקבלה בכוונה תחילה ולא באופן שרירותי. סיבה עיקרית לכך היא שליטת אנשי הדת על מעמד האישה הערבית בחברה המקומית ועל עתיד המדינה... אך טבעי שנשמח על כך שכשלושה רבעים מארגוני החברה האזרחית ב[מדינות] ערב מנוהלים ע"י נשים. זהו, ללא ספק, נושא חשוב ובעל והשפעה ממשית על התפתחות... החברות הערביות."

 

עם זאת, טענה דרר'אם, חשוב שנשים יהיו מעורבות גם בתחום המדיני: "... נחוץ שהנשים באזור הערבי ייכנסו לתחום המדיני כמועמדות לפרלמנט, לנשיאות ולמשפט במומנטום הנדרש. נשות אפגניסטן – שהן חיות בוודאות בחברה שמרנית יותר מהחברות הערביות ובצל ההכתבות של [תנועת] טאליבאן – הפתיעו את העולם בשבוע שעבר, [כאשר] 300 נשים אפגאניות השתתפו בבחירות ההיסטוריות שהעבירו את אפגניסטן ממקום של מדינה כושלת ושדה פעולה של טרור, קיצוניות ודיכוי נשים למקום של מדינה מחלימה המעורבת במערכת הדמוקרטיה...

 

הנשים הערביות [כיום] חיות בסביבה סובלנית יותר המוכנה [לקבל] שינוי במידה רבה יותר. ודאי, שינוי חשוב התרחש בדרכה של האישה בסעודיה שבה נשים נעשו חברות במועצת השורא. נשות תוניסיה מילאו תפקיד יסודי במניעת האחים המוסלמים מהשתלטות על החוקה, והן נחשבות ל'תוספת משלימה' לגברים. נשות מצרים סייעו להפלת שני נשיאים בתוך שנה כשניצבו בחזית המחאה בשטח. איש גם אינו יכול להכחיש את ההתנגדות של נשות סוריה כשהן קוברות את יקירי[הן], ובל נשכח את האישה הפלסטינית, הלובית

והתימנית, שלא ניתן להתעלם מתפקידן במהפכות..."

 

חרף כל זאת, הוסיפה דרר'אם, נשים עדיין מודרות מהחיים הפוליטיים במדינותיהן, והדוגמה הבולטת ביותר לכך היא מצב הנשים באופוזיציה הסורית וכן מצבן של חברות הפרלמנט בלבנון: "...מה שקרה בהיסטוריה החדשה ומה שקורה כיום, הוא החיפזון להדיר את האישה מ[תהליכי] קבלת החלטות מדיניות בזמן המהפכות ולאחריהן. הדוגמה הבולטת לכך כיום היא היותם של גברי האופוזיציה הסורית ממונים על קבלת ההחלטה המדינית ההיסטורית של המדינה, תוך הרחקה מבישה של האישה הסורית ממשרות [בכירות] ומעמדות [מקבלי] ההחלטות. מביש יותר מכך הוא מצבה של האישה הלבנונית. אישה ליבראלית זו, מתחרה עם [הנשים] המערביות בלבוש השחרור, בעודה אסירה של גברי השלטון ושל שאיפותיה הקטנות. הנשים בפרלמנט [הלבנוני]... גילו שכישוריהן עולים על כישורי חברי הפרלמנט הגברים... לבהיה אל- חרירי [אחותו של רה"מ לשעבר, רפיק אל-חרירי, שנרצח ב- 2005], יש כל הכישורים [לכהן] כראשת הממשלה. לנאילה מעוד [חברת פרלמנט ושרה לשעבר, אשתו של רנה מעוד, שכיהן כנשיא לבנון בשנת 1989 ונרצח 17 יום לאחר מינויו] ולסטרידה ג'עג'ע [חברת פרלמנט, אשתו של סמיר ג'עג'ע, מנהיג המיליציה והמפלגה הלבנונית הימנית 'הכוחות הלבנוניים'] יש כל הנדרש כדי לכהן כנשיאות המדינה...". לדברי דרר'אם, הדבר נכון גם לגבי נשים מעדות אחרות בלבנון,  "המורחקות ממשרות פוליטיות גדולות, בהחלטת הפאודלים שבגברים המפרשים את הדת כרצונם..."

 

על הנשים לדחוף עצמן בכוח לפוליטיקה

הכותבת הוסיפה כי הדור הצעיר יותר של הנשים בלבנון אשר החל להתנגד למצב זה, צריך להידחף בכוח לחיים הפוליטיים במדינה: "... האישה בלבנון מוגבלת... [אך], מספר לא מבוטל של צעירות בוגרות החלו להתקומם על ההכתבות של הפאודלים ואנשי הדת, באמצעות החברה האזרחית... והגיע הזמן שהן ידחקו עצמן בכוח לזירה הפוליטית על כל מגזריה..."

     

דרר'אם השוותה את מעמדה של האישה בעולם הערבי למעמדה במדינות אחרות, כולל במדינות העולם השלישי שבהן נשים מעורבות בחיים הפוליטיים בתמיכת הגברים והנשים כאחד: "... [אף] אישה ערבייה לא הגיעה לנשיאות, על אף שנשים הגיעו למשרת שרה במדינות אסלאמיות רבות ובשאר מדינות העולם השלישי. מהודו, אפגניסטן, בנגלדש, ליבריה, צ'ילי והפיליפינים – הנשים הגיעו לעמדות של קבלת החלטות מדיניות בתמיכת הגברים והנשים. כיום, מספר נשים מחזיקות במשרות בעלות השפעה עולמית: קנצלרית גרמניה, אנג'לה מרקל, היא המנהיגה החשובה ביותר באירופה; הצרפתייה, קריסטין לגארד, היא יו"ר קרן המטבע הבינ"ל; הילרי קלינטון איננה רק האישה הראשונה ושרת חוץ לשעבר, אלא היא המועמדת הבולטת ביותר לנשיאות האמריקאית פעם נוספת...

 

נדיר למצוא נשים במשרות שלטוניות ב[מדינות] ערב, ואם הן שם, זה קורה בשל מעמדן כנשים [של בכירים]. לשיח'ה מוזה, רעייתו של אמיר קטר לשעבר ואמו של האמיר הנוכחי, יש בוודאי השפעה פוליטית, רק משום שאין זו משרה נבחרת. נשות המלכים, הנסיכים והנשיאים ממלאות תפקידים חיוביים בכל התחומים המקומיים והאזוריים. המלכה ראניה אל-עבדאללה [מלכת ירדן] עומדת בראש כמה מועצות של ארגונים בינ"ל כגון הכינוס הכלכלי העולמי שהבכירים שבגברים מתחרים כדי להגיע אליו...

 

נשים וצעירות רבות ב[מדינות] ערב הן בעלות יכולת באופן מובהק, אולם הן לא מעיזות לשבור את מחסום הדרתן מהפוליטיקה. הגיע הזמן לשנות סגנון זה ולהכניס רעיונות לא שגרתיים לראשי הנשים והגברים כאחד. למשל, מדוע שלא יעלה על דעתו של סמיר ג'עג'ע להגיש את מועמדותה של חברת הפרלמנט סטרידה ג'עג'ע לנשיאות, במקום להגיש את עצמו למועמדות? מדוע הוא לא חושב על כך כעת? מדוע הנשים לא נכנסות לתחום של הרכבת מפלגות פוליטיות במקום להסתתר מתחת הכתבות של אנשי המפלגות והמנהיגים המדיניים מכל העדות והדתות בלבנון?...

 

[ועידת] 'הנשים בעולם' לא הייתה אסיפה פוליטית של נשים. היא השמיעה את צעקת האומץ והכנות... באופן טבעי, היו בה יצירות והמצאות רבות, שירה וחיבוקים רבים. הדבר שייחד את [ועידת] 'הנשים בעולם' הוא שהיא רשמה התחלה פוליטית חדשה שגרמה באופן מיוחד לגברים רבים בשלטון במקומות שונים בעולם להרגיש שהם תחת בקרה, תביעת דין וחשבון ובפרט בתחרות".     

 

ר'ארדה דרר'אם[2]


 



[1] אל- חיאת (לונדון), 11.4.2014

[2] אל-חיאת (לונדון), 11.4.14