כללי

מצרים: גינויים לפסק הדין המורה לחסום את אתר YouTube למשך חודש

 

הקדמה

ב-9.2.13 פסק ביהמ"ש המנהלי במצרים בראשות השופט חסונה תופיק, סגן יו"ר מועצת המדינה[1], כי יש לחסום את אתר יוטיוב במצרים למשך 30 יום מיום מתן פסק הדין, לאחר שהאתר הציג את הסרט "תמימות המוסלמים", אשר עורר מחאות נרחבות והפרות סדר קשות ברחבי העולם המוסלמי בספטמבר 2012. כן פסק השופט כי יש לחסום גם את יתר האתרים והקישורים באינטרנט, המציגים קטעים מן הסרט ולחייב את אתר יוטיוב ואתרים נוספים להסיר את הסרט הנ"ל.

 

יצוין כי עד כה פסק הדין לא יושם. המנגנון הלאומי לרגולציה על אמצעי התקשורת הודיע כי הוא טרם קיבל לידיו רשמית את פסק הדין, אך ברגע שיקבלו הוא ינקוט מיד בכל הצעדים לסגירת אתר יוטיוב למשך 30 יום.[2]

 

פסק דין זה עורר גינויים ומחאות מצד גורמים שונים במצרים, שטענו כי זו פגיעה קשה בחופש הביטוי ותקדים שעלול להוביל לפסקי דין דומים נגד עיתונים, ערוצי טלוויזיה ואתרים אחרים. היו אף שטענו כי באמצעות פסק דין זה מנסה שלטון מורסי למנוע מהאזרחים המצרים לחשוף את פשעיו באמצעות סרטונים המועלים ליוטיוב.

 

מסמך יזה יסקור את פסק הדין ואת התגובות לו.

 

כתב התביעה: אתר יוטיוב המשיך להציג הסרט למרות המחאות והאלימות

פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש בספטמבר 2012 עורך הדין המצרי מוחמד חאמד סאלם נגד ראש הממשלה, שר התקשורת וטכנולוגית המידע וראש המנגנון הלאומי לרגולציה על התקשורת. בתביעתו דרש סאלם "לחסום את האתר יוטיוב ולהפסיק את פעילותו בתוך מצרים עד אשר יסיר את הסרט המדובר וכל סרט אחר המתנגד לאסלאם". עוד דרש "לחסום גם את כל האתרים שמציגים קטעי וידיאו של הסרט הנ"ל, שכן הסרט וקטעים ממנו שמופצים בכמה אתרי אינטרנט עלולים להוביל לתוצאות שיהיה קשה למנוע אותן [אשר עלולות] לפגוע ב[רגשות] המצרים והמוסלמים... ואף לגרור אותם לפתנה עדתית ולמעשי אלימות". עוד נטען בכתב התביעה, כי הסרט פוגע בילדים מוסלמים שכן "הוא מעוות את דמותו של הנביא המכובד במוחותיהם ובנפשותיהם למשך הדורות הבאים והוא מהווה פגיעה בעקרונות האסלאמיים ובכבודו של הנביא המכובד".

 

עו"ד סאלם טען כי הסרט הוא "תכנית ציונית מזוהמת ובבחינת הכרזת מלחמה על האסלאם והמוסלמים, זלזול בעקרונות האסלאמיים ו[נועד] ליצור פתנה עדתית בתוך מצרים". לדבריו, הנהלת אתר יוטיוב ידעה על התגובות במצרים וברחבי העולם המוסלמי, בעקבות הצגת קטעים מהסרט, שכללו מחאות אלימות במדינות הערביות והאסלאמיות במחאה על סרט זה... [ולמרות זאת] הנהלת האתר לא הסירה את הקטעים מהסרט... יתרה מכך אתר יוטיוב התעקש להציג את הקטעים מהסרט הזה תחת שמות רבים... זאת תוך התגרות ברורה ברגשות המוסלמים, על מנת לעורר פתנות ומהומות, וכדי להציגו לצפייה של כמה שיותר אנשים..."[3]

 

פסק הדין: הסרט המוצג ביוטיוב פוגע באינטרסים העליונים של המדינה

פסק הדין קבע כי על ראש הממשלה, שר התקשורת וטכנולוגית המידע וראש המנגנון הלאומי לרגולציה על התקשורת לנקוט בכל הצעדים על מנת לחסום את אתר יוטיוב במצרים לתקופה של חודש החל מיום פרסום פסק הדין, משום ששידר בכוונה את הסרט הפוגע באסלאם, זאת למרות החלטות קודמות, להפסיק את שידור הסרט באתר.[4] כאמור פסק הדין קבע כי יש לחסום גם את כל האתרים האחרים והקישורים באינטרנט שמציגים קטעים מהסרט או קטעי וידיאו אחרים הפוגעים באסלאם.

 

בנימוקי פסק הדין נכתב: "אתר יוטיוב ממשיך עד ערב פרסום פסק דין זה להציג את הסרט... מבלי שספקיות האינטרנט במצרים נענו לבקשת המנגנון הלאומי לרגולציה על התקשורת במכתביו מה-9.1.2013...  ליישם את החלטתו... לחסום את הקישור לסרט הפוגע בנביא באתרי גוגל ויוטיוב ולמנוע את הכניסה אליו מתוך מצרים...". עוד נכתב: "הוכח לביהמ"ש כי האתר [יוטיוב] ממשיך להציג את הסרט הזה, הפוגע בנביא, באופן שממוטט את כל עיקרי האמונה הדתיים הבלתי מעורערים, את ערכי המוסר וכללי הנימוס... לא ייתכן [לטעון] שזה [חלק] מחופש הביטוי, שכן מה שמוצג באתרים אלה הוא אחד הביטויים הבולטים ביותר לפגיעה באינטרסים העליונים של המדינה ושל הביטחון הלאומי והחברתי...". עוד נכתב בנימוקי פסק הדין כי ביהמ"ש מגן על חופש הביטוי והתקשורת והוא קורא לשלטון להגן על חופש הביטוי ועל התקשורת, "אולם בה בעת מוטלת על כתפיו [האחריות] להגן על הערכים והמוסר, על האמונות הדתיות ועל הקהילה המצרית מפני התפשטות הדברים הנפסדים, כגון, השמצה ופגיעה בסמלים הדתיים ובדתות  השמימיות...".[5]

חברת גוגל: שוקלים אם לערער על פסק הדין

מקורות בחברת גוגל,  שהיא הבעלים של אתר יוטיוב, אמרו ליומון המצרי אל-יום אל-סאבע, כי החברה טרם קיבלה הודעה רשמית מביהמ"ש או מהממשלה המצרית לגבי סגירת אתר יוטיוב במצרים.[6]  מהא אבו אל-ענין, אחראית התקשורת ומנהלת העניינים הציבוריים של חברת גוגל המזה"ת וצפון אפריקה, אמרה כי גוגל שוקלת כעת האם להגיש ערעור על פסק הדין והוסיפה כי "המדיניות של גוגל היא לכבד את כל פסקי הדין המשפטיים הנוגעים לסגירת [האתר]". כן הבהירה כי "[החברה] לא תנקוט שום צעד רשמי לפני שתקבל הודעה רשמית מהגורמים הנודעים בדבר".[7]

חשש לעתיד חופש הביטוי במצרים

ארגוני ופעילי זכויות אדם במצרים, כמו גם פוליטיקאים ואמנים, מתחו ביקורת על פסק הדין המורה לחסום את אתר יוטיוב למשך 30 יום וטענו כי הוא מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם של מיליוני משתמשי האינטרנט במדינה. אחרים הביעו חשש כי מדובר בתקדים שיאפשר בהמשך לדרוש את סגירתם וחסימתם של עיתונים, ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט אחרים.

 

אנג'י חמדי, פעילת זכויות האדם וחברה בלשכה המדינית של תנועת ה-6 באפריל, הזהירה כי בעקבות פסק הדין הזה הממשלה תסגור גם את אתרי הרשתות החברתיות במצרים. לדבריה, "השלטונות במצרים סבורים שכעת, שנתיים לאחר המהפכה, אתרי הרשתות החברתיות הפכו לנשק ביד העם...  וכי לכל אזרח פשוט יש חופש חסר תקדים להביע את דעתו בכל נושא באמצעות הרשתות החברתיות, דבר שנאסר במשך במשך 30 שנות שלטונו של מובארכ". לדבריה, "חזרה לדרך [של המשטר הקודם] פעם נוספת [מצד שלטון מורסי] היא דבר שאיננו מקובל, שידחוף את הצעירים ל[השתמש] יותר באלימות".[8]

 

דובר מפלגת המצרים החופשיים, אחמד ח'ירי, דרש מהרשות המחוקקת לאשר תיקונים שימנעו הפסקת [שידוריהם] או חסימה של ערוצים דיגיטליים ולווייניים, וטען כי סגירת האתר, בצל אווירת המתח, הדיכוי וההתנכלות לפעילים, היא חלק מדיכוי החירויות, ומעוררת חשש מפני סגירת ערוצי לוויין ואתרים אלקטרוניים או ארגונים של החברה האזרחית, על-ידי כל אזרח שהתוכן המוצג בהם לא ימצא חן בעיניו.[9]

 

מנהל היחידה המשפטית באגודה המצרית להגברת ההשתתפות החברתית, איהאב ראצ'י טען כי פסק הדין משקף  את האסלאמיזציה של מצרים לאחר עליית האחים המוסלמים לשלטון והוא "תואם את עמדתם של השייח'ים של המדינה הדתית שהתחלנו לחיות בה, אשר סבורים שחופש המחשבה והביטוי הוא חוסר נימוס... ושהדמוקרטיה היא כפירה. לכן לא מפתיע ש'מועצת המדינה' שהיתה המבצר האחרון [שהגן] על החירויות הפכה גם היא  לבימה שמפרסמת פסקי דין המתאימים לדעתם של אלה שבשלטון". גם הוא צפה שבתקופה הקרובה מצרים תהיה עדה לפסקי דין דומים שיורו לסגור עיתונים, ערוצי טלוויזיה ואתרים נוספים.[10]

פגיעה במשתמשי האינטרנט במצרים

מבקרי פסק הדין טענו כי זהו עונש קולקטיבי הפוגע בחירויות של כלל האזרחים ומשתמשי האינטרנט. הרשת הערבית למידע על זכויות האדם גינתה את פסק הדין וקראה לבחון אותו מחדש. בהודעתה נאמר כי "החלטת ביהמ"ש המנהלי חרגה ממטרתה [המוצהרת], מכיוון שהאתר יוטיוב מציג מיליוני קטעי וידיאו שכוללים מעשי יצירה אמנותיים, חומרים תיעודיים וקטעי לימוד, וחסימתו תשלול ממשתמשיו במצרים את זכותם להגיע למידע שנמצא בו, ובכך תזיק יותר משתועיל". הרשת טענה כי [פסק הדין] פוגע בחירות האישית של משתמשי רשת האינטרנט, שלהם, כאנשים בוגרים וכשירים יש זכות לבחור במה לצפות ובמה לא לצפות.  עוד גרסה הרשת כי "החלטות אלו חושפות את הצורך הדחוף לעגן כללים ברורים שיגבילו את התערבות השלטונות בזכויות האזרחים וחירויותיהם, במיוחד בכל הקשור לזכות להגיע למידע, ולחירות האישית של צרכניו".[11]

 

הודעה דומה פרסמה גם  "חזית היצירה" - ארגון שהוקם בינואר 2012 על ידי אמנים מצרים במטרה להגן על חופש האמנות כנגד התחזקות הזרם האסלאמי במדינה. בהודעתה נאמר: "חזית היצירה מגנה בחריפות את פסק הדין שהוא בבחינת אסון... בכך איננו [מנסים] להגן על הסרט הפוגע [בנביא] אשר הבענו את התנגדותנו אליו בזמנו כשהוא הופץ... אבל [בפסק דין זה] הסרט משמש תירוץ לדיכוי חופש הביטוי, במיוחד כאשר[פסק הדין] לא מופנה נגד יוצריו או נגד הסרט עצמו, אלא נגד אתר אלקטרוני המהווה מרחב לתיעוד ויזואלי שבו מיליוני מצרים ומיליארדי אנשים מעמי העולם יכולים לפעול בחופשיות." עוד נטען כי פסק הדין מתעלם "מכך שבמקביל באותו אתר [יוטיוב] ישנן מאות פגיעות בדתות ובאנושות עצמה, שביצעו מטיפי דת המופיעים בערוצים הדתיים המפוקפקים...  כולם מודעים לתפקיד שממלא התיעוד הויזואלי ביוטיוב בחשיפת הדיכוי והפשעים המבוצעים נגד המפגינים מאז פרוץ המהפכה ועד ימינו אלה... האם פסק הדין הזה הוא סימן לעתיד חופש הביטוי במצרים? והאם המשטר ישתמש בפסק דין זה על מנת להגן על עצמו [ולמנוע] מהעם לדעת על הפשעים שהוא מבצע נגד האופוזיציה מדי יום?..."[12]

 

מדינות אחרות שניסו לחסום אתרים – נכשלו

כמה פעילי זכויות אדם שתקפו את פסק הדין הצביעו גם על הקושי ביישומו. יו"ר הארגון המצרי לזכויות אדם, חאפט' אבו סעדה, אמר כי מבחינה טכנית יישום פסק הדין הוא בלתי אפשרי לחלוטין, שכן לרוב המשתמשים הקבועים באינטרנט ישנה יכולת לעקוף את החסימה ולהיכנס לכל אתר. לדבריו, "חסימה של אתרי אינטרנט נעשית רק במדינות הכי דיקטטוריות כמו סין, איראן וצפון קוריאה ומצרים עלולה להיות נתונה למתקפה בינ"ל בגלל חסימת [יוטיוב]". עוד אמר כי חסימת אתר יוטיוב תהווה מסר מרתיע גם למשקיעים זרים.[13]

פסק דין פוליטי

היו גם מי שטענו כי שלטון האחים המוסלמים מעורב בקבלת פסק הדין נגד אתר יוטיוב, מתוך ניסיון לרצות את הגורמים הסלפים במדינה וכן להסתיר את הפשעים שהוא מבצע נגד האזרחים, אשר מתועדים בסרטוני וידיאו המועלים לאתר. חבר הלשכה המדינית של המפלגה המצרית הסוציאל-דמוקרטית, מוצטפא אל-וכיל, טען כי שלטון האחים המוסלמים התערב במשפט ואחראי לפסק הדין. לדבריו, "הסלפים טענו כי האחים המוסלמים אינם מגנים על השריעה, ופסק הדין התקבל לאחר התערבות של המדינה, ונועד להציג את האחים המוסלמים כמגיני השריעה... מטרת פסק הדין היא להרגיע את הסלפים".[14]

 

מרגרט עאזר, בכירה לשעבר במפלגת אל-נור טענה כי להחלטה לחסום את אתר יוטיוב יש פנים שליליים רבים שהחשוב בהם הוא [ניסיון] להסתיר את הטעויות של תנועת האחים המוסלמים והמשטר, שכן קטעי וידיאו [רבים שחושפים טעויות אלה] מוצגים באתר הזה. היא רמזה כי להתערבות שלטון מורסי בפסק הדין באומרה כי "ישנו לחץ המופעל על מערכת המשפט על מנת להכווין אותה לדרך מסוימת".[15]   באופן דומה טען גם הארגון המצרי לזכויות אדם כי המטרה של פסק הדין היא שלא [ניתן יהיה] לצפות [באתר יוטיוב] בפשעים הפוליטיים המתבצעים נגד המולדת.[16]