המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הפיגוע באילת (א): תמיכה של מאמרי מערכת בעיתונות הערבית
19/8/2011

 

הפיגוע באילת (א): מאמרי מערכת בעיתונות הערבית תומכים בפיגוע

 

מאמרי מערכת ומאמרים בעיתונות הערבית הצדיקו ותמכו בפעולת הטרור קרוב לעיר אילת. להלן קטעים מן המאמרים: 

 

אל-גומהוריה: התוקפנות הישראלית זעזעה את היציבות באזור

במאמר המערכת של היומון המצרי אל-גומהוריה, נכתב: "מצרים הדגישה בכל השלבים כי השלום הצודק הוא האופציה האסטרטגית שלה. שאר מדינות ערב ואש"פ הלכו באותה הדרך והכריזו על יוזמת השלום הערבית. ישראל דחתה אותה בעבר והיא עדיין דוחה אותה וכך גם ארה"ב. ישראל – במיוחד תחת ממשלתה הגזענית הקיצונית הנוכחית – קברה את כל יוזמות השלום ודבקה במדיניות של תוקפנות והתנחלות שזעזעה את היציבות לא רק באדמות הפלסטיניות והישראליות, אלא גם בשאר [מדינות] המזרח התיכון.

 

השלום קשור לצדק אשר עומד בסתירה מוחלטת עם הפעולות הישראליות התוקפניות ועם העמדות הסרבניות והקיצוניות לבלימת יוזמות השלום, דבר אשר פותח פתח נרחב לקיצוניות ואלימות נגדית שאת העדויות שלה אנו רואים באזור מבלי שהן מצטמצמות לצד מסוים."[1]

 

אל-ג'זירה הסעודי: "פעולה מוצדקת וחוקית"

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-ג'זירה נכתב: "ככל שיארך הזמן והעשוק ידוכא, יבוא היום שבו הוא יתקומם וישיב לעצמו את זכותו. בין השתיקה להתעוררות יש יקיצות ומשבים שבהם הפצוע מתקומם כדי לפגוע במי שפצע אותו, באופן כזה שהוא יזכור שיש המבקשים את זכותם.

 

כך קורה בדיוק בסכסוך הפלסטיני ישראלי שבו גם אם התרופף המאבק הפלסטיני – היות שהאחים הפלסטינים עסוקים זה עם זה, לאחר הסתננותם של אלה הטוענים [לתמיכה] בסירוב ובהתנגדות, הרוצים לגייס את הפלסטינים לטובת תוכניותיהם הכיתתיות – ההתרופפות הפלסטינית הזאת מתקוממת מעת לעת ומזכירה לישראלים שהזכות הפלסטינית לא תאבד ולא תישכח. גם אם הפלסטינים יהיו עסוקים בסכסוכים שוליים, לא יתכן שישכחו את אדמתם ואת מולדתם ושצבא כובש רובץ על אדמתם, כובש את עריהם ושוכן בבתיהם.

 

אתמול הישראלים היו עדים לאחת מהאינתיפאדות הפלסטיניות כאשר הפלסטינים ביצעו שתי התקפות פדאיות נגד שני אוטובוסים ישראלים, קרוב לעיר אילת, בדרום פלסטין הכבושה. הפדאים הפלסטינים הפתיעו את האוטובוסים ברקטה ותקפו מטרות אחרות בקלצ'ניקוב, מה שהוביל למותם של שישה ישראלים ולפציעתם של שלושה כשאחד מהם במצב קשה.

 

שתי הפעולות הפדאיות הללו הם תזכורת לישראלים שהפלסטינים גם אם הם הצטמצמו לפגיעה בישראלים באמצעות ירי טילים מרצועת עזה, הם לא הוציאו מכלל חשבון פעולה פדאית נכונה. זוהי פעולה מוצדקת וחוקית, למרות כל ההגזמות של המערב וההגדרות העושקות שנתנו לפעולה הפדאית המכובדת הזו. פעולה זו שואפת להשיב זכויות לגיטימיות שהגשמתן נמנעת אפילו על ידי אנשים המגדירים עצמם כמתווכים ואין הם אלא בעלי ברית שקריים.

 

ההתעוררות הפלסטינית הפדאית, גם אם היא סמלית, בכך שהיא פעולה פשוטה נגד שני אוטובוסים, היא אות אזהרה לישראלים ולבעלי בריתם שסבלנותם ושתיקתם של הפלסטינים לא ימשכו עוד זמן רב."[2]

 

אל-שרק הקטרי: אין נזק במאבק מזוין לצד מו"מ

במאמר המערכת של היומון הקטרי אל-שרק נכתב: "בהתפתחות שהחזירה להתנגדות הפלסטינית את הלחץ שלה בשטח על שלטונות הכיבוש והחזירה את העניין הפלסטיני אל ראש סדר העדיפויות הבין-לאומי, פגעו אנשי ההתנגדות בשני אוטובוסים שהסיעו חיילים ובכמה מכוניות בדרך לעיר הנופש אילת במפרץ עקבה, וזאת בפעולה איכותית שגרמה לעשרות הרוגים ופצועים. 'פעולה פדאית משולשת שנעשתה בו זמנית' שזעזעה את ישראל בעוצמת הפתעתה, חומרתה והשפעותיה הצבאיות והמדיניות...

 

המשבר הישראלי המתגבר הגיע לדרך ללא מוצא עקב התחמקותה המתמשכת של ממשלת ישראל מהסדר מדיני עם הפלסטינים ועם הערבים. שלטונות הכיבוש מתעקשים על פתרונות צבאיים וביטחוניים ושימוש בכוח הדיכוי, כדי לגרום לדעיכת עמידתו האיתנה של העם הפלסטיני, והפלסטינים נחושים – לאחר ששברו את מחסום הפחד- ללכת בדרך ההתנגדות החמושה שממנה נאלצו להתרחק לתקופת מה עקב טיפול שגוי בזכויותיהם ההיסטוריות. כעת שני הצדדים אינם מוכנים ואינם יכולים לסגת, אלא אם יקרה נס...

 

אין נזק בכך שדרישותיהן המדיניות של הפלסטינים יוצגו לצד הסלמת ההתנגדות לכיבוש [הסלמה שתהווה] אמצעי לחץ חזק בידי מנהלי המו"מ הפלסטינים, כדי לקחת בכוח את הזכות הפלסטינית מבין שיניו של הכיבוש וגם מהאו"ם."[3]    

 

עורך יומון הרש"פ: נתניהו וליברמן התפללו לפיגוע הזה

עורך היומון אל-חיאת אל-ג'דידה, חאפט' אל-ברגותי, כתב: "מזה חודשים מחממת ממשלת ישראל  את [האווירה] בשל התעקשות הפלסטינים להציג באו"ם את נושא ההכרה במדינה פלסטינית. בכל יום קראנו על אימונים והכנות צבאיות בישראל לקראת אירועי ספטמבר הצפויים... ישראל רוצה שנגיב, נהיה עסוקים ונילחם בה בספטמבר כדי לטרוף את הקלפים ונתרחק ממטרתנו העיקרית שהיא השגת הכרה בין-לאומית...ממשלת נתניהו מאסה בשקט ולכן החלה להדליף ידיעות על פלישה אפשרית לעזה או על הכנות צבאיות נגד אינתיפאדה שלישית, אף שלא הודענו על רצוננו או כוונתנו לצאת לאינתיפאדה שלישית...

 

 נראה שממשלת ישראל רוצה שפשעיה הכלכליים כלפי הישראלים יישכחו באמצעות פשעים שתבצע כלפי הפלסטינים, היות שהשקט הוא אויבה של הממשלה הזאת וצריך להמציא אמתלות כדי ליצור מתח, כדי שהישראלים ישכחו את טרדותיהם ותשומת לבם תהיה נתונה לאיום חיצוני בלבד... נתניהו וליברמן התפללו לפעולה [לפיגוע] שהייתה אתמול [18.8.11], אך הופתעו מהיקפה, ומהתכנון המדוקדק שלה... הפעולה הזאת היא סימן למה שיכול להתרחש בגבול [הישראלי] עם מדינות ערב, היות שהמשטרים שומרי הגבול קורסים זה אחר זה ולא יהיו לישראל שומרים חדשים, אלא אם תציית לשלום ותוותר על מפעל ההתנחלויות הגזעני."[4] 

 

בעל טור באותו יומון, עאדל עבד אל-רחמן, הזהיר מפני פעולות חמורות יותר בעתיד, עקב מדיניותה "הנפשעת" של ישראל במישור המו"מ: "מה שקרה באילת [אינו אלא] סנונית ראשונה של התגובות למדיניות הישראלית המזלזלת בהסדר המדיני ועוינת אותו, ואשר מתואמת עם ארה"ב. מה שצפוי לקרות בעתיד הוא עצום ומסוכן יותר, שכן עמי האזור ובראשם העם הערבי הפלסטיני, לא יקבלו בשום אופן את המדיניות הנפשעת הישראלית, אשר הביאה את העמים למבוי סתום. הדבר מחייב את העולם להטיל על מדינת האפרטהייד הגזענית הישראלית את האחריות העיקרית לפעולה באילת, יהא אשר יהא הגורם אשר ביצע אותה." [5]

 

 



[1] אל-גומהוריה (מצרים), 19.8.2011

[2] אל-ג'זירה (סעודיה), 19.8.2011

[3] אל-שרק (קטר), 19.8.2011.

[4] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 19.8.2011

[5] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 19.8.11