המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
זוהיר אנדראוס: לעשות דה-לגיטימציה לישראל; חוקיה גזעניים
26/4/2011


זוהיר אנדראוס: לנצל את חוק הנכבה לדה-לגיטימציה של ישראל; החוקים בישראל מזכירים את החוקים הנאציים

 

במאמר בשבועון הערבי-ישראלי "כל אל-ערב" שכותרתו "ניצול חוק הנכבה לדה-לגיטימציה של ישראל" קרא זוהיר אנדראוס, עיתונאי ערבי-ישראלי – הכותב גם באתר  Ynet, ביומון הארץ וביומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי – לציבור הערבי-ישראלי ולמנהיגיו לנצל את "חוק הנכבה" שאושר לאחרונה בכנסת, כדי להביא לדה-לגיטימציה של ישראל בקרב הקהילה הבין-לאומית. החוק שהתקבל מאפשר למנוע תקציבים מגופים השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; המסיתים לגזענות, לאלימות או לטרור; התומכים במאבק מזוין ובטרור נגד ישראל; המציינים את יום העצמאות כיום אבל; או פוגעים בסמל המדינה או בדגלה.

 

במאמרו, טען אנדראוס כי "ספר החוקים הישראלי" מזכיר את החוקים הנאציים וקרא לערביי ישראל להשתתף בקמפיין בין-לאומי שנועד לעשות דה-לגיטימציה לישראל ו"לחשוף את חרפתה", והציע דרכים לעקוף את חוק הנכבה כדי להבטיח את ביסוס הנכבה בתודעת הדורות הבאים. לסיכום הוא כותב, כי ערביי ישראל אינם אורחים או עוברי אורח בישראל, ומי שמסרב להכיר בכך, מוטב שיעלה על המטוס הראשון וישוב לארץ מוצאו.

 

המאמר הופיע גם בעברית ביומון "הארץ", ואולם מגרסה זו הוסרו או "עודנו" כמה מן ההתבטאויות הקיצוניות כלפי ישראל.

להלן תרגום קטעים מן המאמר, והשוואה עם הגרסה העברית שהופיעה ב"הארץ".

ספר החוקים הישראלי מזכיר את החוקים הנאציים

"...על הפלסטינים בישראל לשקול היטב כיצד לטפל בחוק הנכבה, שאותו אישרה הכנסת בקריאה שלישית. [למען האמת], עלינו להודות לחברי הכנסת הגזענים שתמכו בחוק. זהו פרדוקס מפליא ומוזר, שהכנסת אישרה את החוק ביום בו הדמוקרטיה המזויפת של המדינה העברית שלחה את נשיאה לשעבר, משה קצב, לשבע שנות מאסר, בעקבות הרשעתו במעשי אונס ובעבירות מין אחרות. חוק הנכבה, המצטרף לסדרת חוקים גזעניים מבית היוצר של הכנסת הנוכחית, הוא חוק גזעני במובהק. הוא מתיר לשלול את המימון ממוסדות המפקפקים בזהותה של ישראל כמדינה יהודית, וממוסדות ציבוריים שנטען שהם קוראים תיגר בפומבי על היותה מדינה יהודית, או מכל פעילות שלא מכירה בקיומה של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית..

 

למותר לציין כי תגובתם של הפלסטינים במדינת הכיבוש לחוק הזה צריכה להיות עניינית, עיונית ומעשית. עלינו לפרסם חוק הזה מחוץ לגבולות ישראל, כלומר להיפגש עם נציגי המדינות המתקדמות והנאורות כדי להפיץ אותו ואת סדרת החוקים הגזעניים שאושרו בכנסת לאחרונה. עלינו להוכיח במסמכים את [קיומם של] החוקים הגזעניים, שחור על גבי לבן, להסביר בפירוט לנציגי מדינות המערב... שספר החוקים הישראלי הפך ליותר משחור, ושהוא מזכיר שלבים דומים בהיסטוריה המודרנית. הכוונה היא לחוקים הנאציים נגד היהודים והזרים שאותם חוקק הפושע היטלר במהלך מלחמת העולם השנייה, וכוונו נגד יהודים רק בשל היותם יהודים.

 

על ערביי ישראל לקחת חלק בדה-לגיטימציה של ישראל

הפצת חוק הנכבה [והחוקים] הדומים לו [בקהילה] הבין-לאומית תמצא אוזניים קשובות אצל המדינות, שמאסו לגמרי בהתנהגותה פורעת החוק והפיראטית של [ישראל] בכל הקשור ליחס לפלסטינים משני צידיו של מה שמכונה הקו הירוק. זאת, במיוחד [לאחר] שבכירי המדינה העברית החלו להזהיר השכם והערב שמדינתם, שהיא מולדתנו, צפויה לעמוד בפני פעילות של דה-לגיטימציה. ואין שום רע להזכיר כאן ששר המלחמה, אהוד ברק, אמר בשבוע שעבר שישראל תעמוד בפני צונאמי מדיני אם תמשיך להקשות עורף בכל מה שקשור למה שמכונה תהליך השלום עם הפלסטינים, ושבחודשים הבאים יגברו מאוד בידודה של ישראל ופליטתה מקרב הקהילה הבין-לאומית, דבר שידחק את המדינה העברית לפינה ויהפוך אותה למדינה הנשלטת על-ידי משטר מסוגו של משטר האפרטהייד, ששרר בדרום אפריקה בעת שלטון המיעוט הלבן שם.

 

ואם המצב של ישראל הולך מן הפח אל הפחת, אז מחובתנו לנצל את הזדמנות הפז הזאת ולהשתתף באופן פעיל בניסיון לחשוף את חרפתה של ישראל, שהפכה ל'מדינת כל פשיסטֶיהָ'. עלינו... להשתתף בפעילות החשובה של הדה-לגיטימציה לישראל, משום שאנו, העומדים בחזית בארץ אבות[נו], הפכנו לקורבנות של גחמותיהם של חברי הכנסת היהודים הגזענים; הפכנו באמת ובתמים לקורבנות של החוקים האלה, ולבני ערובה של כנופיה המונעת על-ידי שנאה חזקה לכל דובר ערבית שהוא.

 

עלינו להסביר לעולם המתקדם ש'מדינת כל מתנחליה' גזלה וממשיכה לגזול את אדמתנו, והיום היא עוברת לשלב לא פחות מסוכן מכך, שבו מדינת הרוב היהודי מנסה להפקיע את הנכבה שלנו מזיכרוננו הקולקטיבי... ושוקדת לסלף את ההיסטוריה... אנו נקיים מהדם של הגזענים האלה ואיננו יושבים על ספסל הנאשמים, אלא להפך – אנו, ערביי 48, הם המאשימים. עלינו להזכיר למדינות שתמכו באו"ם בהקמת מדינה יהודית בפלסטין, שהן התנו זאת בכך שישראל תתייחס למיעוטים בשוויון, בלי הבחנה בינם לבין היהודים על רקע לאומי. כאן יש להזכיר כי הנשיא הראשון של המדינה העברית, חיים וייצמן, הצהיר בשנות השישים של המאה שעברה שהקהילה הבין-לאומית תתייחס למדינת הכיבוש על-פי יחסה של [מדינת ישראל] למיעוטים החיים בתוכה.

 

דרכים לעקוף את החוק ולבסס את הנכבה בתודעת הדורות הבאים

החלק השני של תגובתנו לחוק הנכבה הגזעני צריך להתמקד ב'פנים', בתוך מה שנקרא הקו הירוק. על ועדת המעקב העליונה של הציבור הפלסטיני בשטחי 48 לקבל סדרת החלטות בתחום הזה... עליה לקבל החלטה מחייבת, להניף ביום הזיכרון לנכבה של עמנו הערבי הפלסטיני דגלים שחורים ודגלי פלסטין על מכוניותינו ומוסדותינו, וזאת מכיוון שלא ניתן להחשיב צעד כזה כהפרה של חוק הנכבה...

 

ההצעה השנייה לקריאת תיגר על ישראל ועל חוקיה הגזעניים קשורה לנושא חשמל. עלינו לנתק את החשמל מערינו, כפרינו ומקומות המפגש שלנו, מהגליל ועד הנגב, עבור במשולש העומד איתן ובערים המעורבות. צעד זה יגרום לנזקים כספיים לא קלים לחברת [החשמל] הגזענית... שאינה שמה לב לפלסטינים של ה'פנים', מסרבת להעסיק ערבים ואינה ממנה אותם אפילו לשירות הלקוחות, דבר המונע מהפלסטינים של ה'פנים' שאינם יודעים עברית היטב לפנות אל החברה לקבלת שירותים שונים. בנוסף, כיבוי האור ביום הזיכרון לנכבה יחסוך לנו כסף רב שניתן [יהיה] לנצלו לפרויקטים לאומיים ללימוד הנכבה ולביסוסה בתודעת הדורות הבאים.

 

דבר זה מוביל אותנו להצעה השלישית: קיום כנסים במקומות המפגש שלנו, שבהם הילדים ישמעו מפי הזקנים על ההרג, הגירוש וההגליה שהתרחשו בנכבה. כינוסים אלו עם אנשים שחיו בעת הנכבה יחריבו מן היסוד את התיאוריה של ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, שאמרה שהזקנים ימותו והצעירים ישכחו.

 

איננו אורחים בישראל; מי שאינו אוהב זאת, שיחזור לארץ מוצאו

ולסיום, עלינו להפנות מסר חד כתער אל העם הישראלי והנהגתו: עליכם להבין... את העובדה הברורה כשמש, שהפלסטינים במדינתכם אינם אורחים ובוודאי לא עוברי אורח. מי מכם שזה לא מוצא חן בעיניו, שיעלה על המטוס הראשון וישוב למקום ממנו בא או הובא אל פלסטין. כמו כן, חובה עלינו להזכיר שהמשורר הראשון של פלסטין, שהסתלק מאיתנו בגופו בלבד, מחמוד דרוויש המנוח, אמר לכם בקצידה [שיר] המפורסמת שלו: 'אתם, העוברים בין המילים החולפות: יש לנו מה שאינו משביע את רצונכם. יש לנו העתיד, ויש לנו מה לעשות בארצנו. יש לנו את העבר כאן, ויש לנו קול החיים הראשון. יש לנו את ההווה, הווה, והעתיד, ויש לנו כאן את העולם הזה ואת העולם הבא. אז צאו מאדמתנו'."[1]

 

אנדראוס מפרסם גרסה מעודנת של המאמר באתר "הארץ"

גרסה עברית של המאמר פורסמה באתר האינטרנט של עיתון "הארץ" ב-30.3.2011, תחת כותרת "חוק הנכבה טוב לערבים"[2]. במאמר זה הכותרת שונה מזו שהופיעה ב"כל אל-ערב" ויש גם כמה שינויים בתוכן:

- בגרסה הערבית כותב המחבר ש"ספר החוקים הישראלי" מזכיר את "החוקים הנאציים נגד היהודים והזרים שאותם חוקק הפושע היטלר במהלך מלחמת העולם השנייה"; בגרסה העברית הוא טוען שהחוקים הללו מזכירים "תקופות חשוכות בהיסטוריה ומעוררים מחשבות קשות בנוגע לחירותו של האדם הערבי."

- בגרסה הערבית פונה אנדראוס לישראלים בדברים הבאים: "הפלסטינים במדינתכם אינם אורחים ובוודאי לא עוברי אורח. מי מכם שזה אינו מוצא חן בעיניו, עליו לעלות על המטוס הראשון ולשוב למקום שממנו בא או הובא אל פלסטין"; ההצעה לעזוב את ישראל אינה נזכרת בגרסה העברית.

- בגרסה הערבית מכנה אנדראוס את ישראל "מדינת כל פשיסטֶיהָ" ו"מדינת כל מתנחליה", ביטויים הנעדרים מהגרסה העברית.

- בגרסה הערבית מציין אנדראוס כי כיבוי האורות ביום הנכבה יגרום ל"נזקים כספיים לא קלים לחברת [החשמל] הגזענית, שאינה שמה לב לפלסטינים של ה'פנים', מסרבת להעסיק ערבים ואינה [מנסה] למנותם אפילו לשירות הלקוחות"; בעברית: "נגרום קצת הפסדים לחברת החשמל הישראלית".

- ולסיום, בגרסה הערבית מביא אנדראוס שורות משירו של מחמוד דרוויש, שמסתיימות במילים "צאו מאדמתנו". בגרסה העברית הוא השמיט ביטוי זה.

תגיות