המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
יומון סורי: תמה הפסקת האש התקשורתית בין סוריה ומצרים
26/7/2010

 

יומון סורי: תמה הפסקת האש התקשורתית בין סוריה ומצרים

 

במאמר חסר תקדים בחריפותו, תקף ודאח עבד רבה, עורך היומון הסורי אל-וטן, את המשטר המצרי והעומד בראשו, וטען כי המשטר המצרי חבר למזימה שנועדה לשרטט מחדש את המזה"ת וכי הוא מדכא את העם.

לדבריו, כמה כתבות שפרסם לאחרונה היומון המצרי אל-מצרי אל-יום, במלאת עשור  לשלטונו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, עוררו את זעמו משום שהן פגעו בעם הסורי ובנשיאו. את רוגזו עורר גם הראיון שקיים העיתון המצרי עם עבד אל-חלים ח'דאם, סגן נשיא סוריה לשעבר וכיום מראשי האופוזיציה למשטר הסורי, אשר מתח ביקורת על הנשיא אסד וטען כי אכזב את מי שציפו ממנו לחולל רפורמה במשטר הסורי.[1]

 

מן הכתבות על המשטר הסורי ביומון אל-מצרי אל-יום, שהתבססו על הערכות של עיתונאים סורים וזרים, על מקורות דיפלומטיים, ועל מאמרים מן העיתונות מערבית, עולה שבמהלך שנות שלטונו, זכה אסד בפופולאריות מבית ומחוץ, התמודד בהצלחה עם הלחץ הבינלאומי עליו והוציא את סוריה מהבידוד הבינלאומי בו היתה נתונה והוביל מדיניות של פתיחות כלכלית. עם זאת, נמתחה במאמרים ביקורת על מצב זכויות האדם בסוריה ונטען שאסד כשל במילוי הציפיות שתלו בו בנושא זה. כך ראש המרכז ללימודי ערבית והמזרח התיכון המודרני בסורבון, הסורי בורהאן ר'ליון, שהעריך כי אין סיכוי לשינוי בסוריה וכי מן האופוזיציה הסורית נמנעת חירות מחשבתית, פוליטית וארגונית, והיא סובלת מניסיונות לעקרה משורשיה.[2]     

 

מאמרו של עבד-רבה מהווה ביטוי נוסף להסלמה שחלה לאחרונה בשיח התקשורתי בין שתי המדינות, לאחר  רגיעה יחסית בעקבות הפסגה הערבית בלוב במרץ השנה. קדמו לכך חילופי ההאשמות שהצית ביקורו במצרים של סמיר ג'עג'ע, המנהיג את האופוזיציה הלבנונית לסוריה.[3]

 

להלן תרגום עיקרי המאמר:

 

"... אמש קראתי מדור בעיתון אל-מצרי אל-יום, ששלח לי עמית מקהיר. עיתון זה מתיימר להיות 'עצמאי'. המדור פגע לא רק במעמדו של נשיא סוריה אלא בכל העם הסורי, בהיסטוריה האצילה שלו ובמנהיגיו... מה שפורסם שם הוא מגוחך בשל הדברים המטופשים, השקרים והטעויות שהופיעו במדור, שכולו נועד להרגיז את הסורים.

 

אני רוצה להרגיע את העמיתים במצרים – לא התרגזנו. המשיכו לכתוב כרצונכם. השיירה הסורית עוברת והכלבים נובחים ומוצאים בחלק מהעיתונים המגמתיים, בימה להפצת הרעל שלהם. זאת מבלי להתייחס לזהותם, למקורות כספם וליעד נאמנותם.

 

יש לשים לב כי הכתבות שפורסמו בעיתון המצרי התבססו על דברים... של מי שמכנים עצמם 'מתנגדים למשטר בסוריה'. אין זה מקרה שאותו עיתון פרסם כמה ימים לפני כן 'ראיון' עם עבד אל-חלים ח'דאם, שמסתתר בצרפת מרב פחד - לא מנושאי המשרות בסוריה, אלא מהסורים הפשוטים שרואים בו דוגמה מבישה לאופורטוניזם, לשחיתות, לשיתוף פעולה [עם אויבינו] ולשפלות מוסרית. העיתון שערך את הראיון אינו יודע שח'דאם מבקש כבר זמן רב מכל מכריו לתווך בשמו כדי להשיג לו מחילה, שתאפשר את שובו לסוריה...

 

במצרים אין 'עיתונות עצמאית'. יש עיתונות מגמתית וממומנת, שפועלת למען המשטר המצרי ומטרותיו. היומון 'אל-מצרי אל-יום' שפרסם את המדור על סוריה הוא דוגמה מבישה לעיתונות שמתיימרת להיות 'עצמאית', אך היא ממומנת ע"י מנגנוני [הביטחון] המצרים. המטרה היחידה של הפרסום היתה לשלוח מסר מצרי רשמי לסוריה – שמצרים עדיין קיימת ושתפקידה טרם הסתיים'. מצרים רוצה לשלוח מסר זה לכל העולם לאחר שחשה כי תפקידה התגמד ולמעשה מת, במיוחד לאחר שחברה לישראל במצור על עזה ובהתקפה עליה, לאחר הנסיגה במעמדה בזירות הערבית והעולמית ועיסוקה בסלילת דרך שתאפשר לג'מאל מובארכ לרשת את אביו.

 

לא ניכנס לפרטי החיים הפוליטיים במצרים ולא נתערב בענייני הפנים שלהם. העם המצרי הוא עם אדיר, שזוכה לכבוד אצל כל הסורים. עם זה יכול לטפל בכל בעיות הפנים שלו ובעתידו והוא אינו זקוק לעצה מאיש. זאת למרות הדיכוי שמופעל נגדו, העדר חירויות בסיסיות, המעצרים האקראיים [נטולי הסיבה], בתי הכלא שברחבי מצרים, הפגיעה היומיומית בזכויות האדם, אותה גינו כל הארגונים הבינלאומיים, כולל הבית הלבן, בעל הברית החזק של מצרים, ומדינות אירופה שנאלצו לחרוג משתיקן ולגנות את הפגיעה בעם המצרי...  

 

כתקשורת פרטית, אנו רוצים לומר ל'אחים' בממשלת מצרים שהמסר שלהם הגיע והצחיק אותנו מאוד, במיוחד כשדובר [במדור] על  'הדם והעריצות'. זה הזכיר לנו את דמם של [תושבי] עזה שלא יישכח, הדיכוי מצד המשטר המצרי של 80 מיליון אזרחים מכובדים שנחלצו להגן על אחיהם בשטחים הכבושים ומנגנוני המודיעין המצרים מנעו מהם לעבור [את הגבול] ולסייע לאחיהם הפלסטינים. זה הזכיר לנו גם את עמדת מצרים כלפי הפצצת הכפרים בדר"ל  בקיץ 2006  וכיצד 'האחות' [מצרים] לקחה חלק במזימה בינלאומית להתוות מחדש את [מפת] המזה"ת, מזימה שכוחות ההתנגדות והעמים הסורי והלבנוני ומנהיגיהם הצליחו להכשיל. בכך הם מנעו מישראל ותומכיה להשתלט על כל העולם הערבי, מהים התיכון ועד המפרץ [הערבי]...  

 

כיבדנו את 'הפסקת האש' התקשורתית ששררה [בין סוריה למצרים] לאחר הפסגה הערבית בסרת. אבל אם אין מנוס מחידוש חילופי המהלומות התקשורתיים, אז על הבכירים במצרים לדעת שאנו נמצאים בשיא נכונותנו, יתר על כן אנו כמהים להגיב על הרעל שמפיצה 'העיתונות העצמאית' המצרית. יש לנו די תיקים לפתוח, במיוחד אודות שלטונו של הנשיא חוסני מובארכ ב-29 השנים האחרונות.

 

הנשיא בשאר אל-אסד נהנה מתמיכה של 20 מליון סורים בסוריה ואותה תמיכה מחוץ לסוריה. על כך גאותנו. די בכך שהעיתונות 'העצמאית' העוסקת בענייני הפנים של סוריה תבחן את פגישותיו של הנשיא אסד עם הקהילות הסוריות בחו"ל, כדי להבין שכוחה של סוריה טמון בהתלכדות העם הסורי סביב נשיאו.

 

אנו אומרים למי שמסית את העיתונות המצרית נגד סוריה – מי שגר בבית זכוכית, אל יזרוק אבנים על אחרים.

 

סוריה מבורכת בנשיאה, והעם המצרי מבורך במנהיג ערבי ששמו בשאר אל-אסד שיכול להגן על זכויות כל הערבים, בכל מקום בו הם נמצאים."[4]                       



[1]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 9.7.2010

[2]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 13.7.2010

[3]  ראה דוח ממרי בנושא

[4]  אל-וטן (סוריה), 15.7.2010

תגיות