כללי

 

ניסיונות מצריים לפיוס הקופטים

 

לאחרונה ניכרים מאמצים מצד המשטר המצרי לפייס את ציבור הקופטים בחו"ל. זאת על מנת למנוע מהם לגרום מבוכה לנשיא מובארכ בעת ביקורו בוושינגטון שאמור היה להיערך ב-26 במאי 2009, אך נדחה בעקבות מות נכדו של מובארכ. במסגרת מאמצים אלה יצאו  הפטריארך הקופטי, שנודה השלישי, ובנו של מובארכ, גמאל, לארה"ב בניסיון להכשיר את הקרקע לביקור. בנוסף, ניכר כי יותר מבעבר ניתנת במה לקולות של דוברי קהילת הקופטים במצרים ובחו"ל להשמעת תלונותיהם בעיתונות המצרית הממסדית.

 

מגמה זו לפייס את הקופטים מתבקשת גם לנוכח החלטת המשטר המצרי להשמיד את כל החזירים במדינה, שמגדליהם קופטים, מחשש להתפשטות שפעת החזירים. החלטה זו – שהתקבלה למרות שלא נתגלה שום מקרה של שפעת החזירים במצרים – נתפסה על ידי הקופטים כפגיעה מכוונת בהם.

 

ארגוני הקופטים בחו"ל מצידם לא שעו להפצרות נציגי המשטר והכנסייה הקופטית, ונערכו להפגנה המונית מול הבית הלבן בעת הפגישה המתוכננת בין מובארכ לנשיא אובמה. ארגוני הקופטים ראו בביקור מובארכ בארה"ב הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולהגביר את המודעות לקיפוח הקופטים במצרים ואת הלחץ לשיפור מצבם.

 

מובארכ לקופטים בחו"ל: המולדת שייכת לכולם

ניסיון המשטר המצרי להתקרב לקופטים ניכר באגרת הברכה לקופטים בחו"ל שנשא מובארכ לרגל חג הפסחא. באגרת נאמר: "איש לא יוכל לפגוע באחדות המוסלמים והקופטים של מצרים, המהווים רקמה אחת של חברה אצילה ומלוכדת בה נהנים כולם מזכויות האזרחות במלואן ומאמינים כי הדת שייכת לאללה והמולדת שייכת לכולם." מובארכ הוסיף: "כנשיא כל המצרים, אני אומר כי לא נאפשר לסכסך ולחרחר ריב בין שני חלקי האומה. בכוח החוק נבוא חשבון עם כל מי שעושה זאת, ומצרים תמשיך להיות מולדת בטוחה של כל בניה, ללא כל חשש לאפליה."[1]

 

שליחי המשטר לפיוס הקופטים בחו"ל

במסגרת ההיערכות לביקור מובארכ בוושינגטון, יצאו כמה שליחים מצריים לארה"ב. בעיתונות המצרית דווח כי בעקבות כישלונה של משלחת מטעם ממשלת מצרים, שיצאה לפגישות עם קופטים בקנדה על מנת להכשיר את הקרקע לביקור, יצא הפטריארך הקופטי, שנודה השלישי,  לארה"ב בפברואר 2009. מקורות בכנסייה מסרו כי ביקור הפטריארך נועד, בין היתר, לבקש ממנהיגי הקופטים בחו"ל לא להפגין ולא לנהל תעמולה נגד מצרים ונשיאה במהלך פגישתו הראשונה של מובארכ עם הנשיא אובמה.[2]

 

בנוסף, פנתה לשכת הפטריארך לבישופים בחו"ל בבקשה לערוך למובארכ קבלת פנים נאותה בארה"ב ולהימנע מקיום הפגנות ועצרות מחאה במהלך הביקור. כן מתכוונת לשכת הפטריארך, בשיתוף עם הכנסייה הקופטית בארה"ב, לפרסם מודעות בעיתונות האמריקאית המקדמות בברכה את בואו של מובארכ לוושינגטון.[3] הפטריארך שנודה אף שלח את אחד מעוזריו הבכירים לארה"ב לפקח על ההכנות לקבלת הפנים שתערוך הקהילה הקופטית למובארכ. שנודה הורה לבישוף מטעמו להנחות את הבישופים בארה"ב לא להשתתף באף הפגנה או עצרת מחאה שמארגנים הקופטים בחו"ל, שכן עמדת הכנסייה היא שהדיון בבעיות מצרים ופתרונן צריך להיעשות בתוך מצרים עצמה.[4]

 

זאת ועוד, במהלך ביקורו האחרון בארה"ב, נפגש גמאל מובארכ, בנו של הנשיא ומזכיר הוועדה הפוליטית במפל"ד, עם ראשי הקופטים בארה"ב, בניסיון לפתור בעיות הקשורות לקופטים במצרים, ובכך למנוע מחאות קופטיות, בעת ביקורו של אביו בבית הלבן.[5] חבר הוועדה הפוליטית במפל"ד, ד"ר מחמד כמאל, נשאר בוושינגטון בתום הביקור על מנת להמשיך במלאכת גיוס פעילי זכויות אדם, מכוני מחקר אמריקאיים וחברי קונגרס ליצירת לובי מקביל ללובי הנותן חסות לקופטים בחו"ל.[6]

 

עורך "אל-גומהוריה": אפעל לפתרון בעיות הקופטים

מגמת ההתקרבות לקופטים מצד המשטר ניכרה גם במאמרי דעה האוהדים את הקופטים ובניסיון לתת במה לנציגי הקהילה הקופטית להשמיע את טענותיהם בעיתונות הממסדית. עורך היומון הממסדי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט המצרי, מחמד עלי אבראהים, כתב בטורו היומי: "כל חיי הייתי מוקף בחברים נוצרים. ראיתי את שכנתנו באל-עבאסיה, אום ג'ורג', כשהיא מטפלת בילדיה של שכנתנו המוסלמית, סועאד מחמוד, שהייתה משאירה אותם אצלה מדי יום בטרם צאתה לעבודה. ילדיה של סועאד, חסן ואחמד, נהגו לקרוא לאום ג'ורג' 'דודתי', ואילו עצמת, אחותם הקטנה, הייתה קוראת לה 'מאמא' [אמא] משום שאום ג'ורג' היא שלימדה אותה לדבר וללכת, והיא סירבה לעיתים קרובות ללכת לאימה האמיתית. תמונות ילדותי ונעוריי אלה עלו בי כשחשבתי... כי המולדת שייכת לכולם. אין בה קופטים ומוסלמים, אלא יש בה מצרים..."

 

בטורו זה כתב אבראהים כי בכוונתו להקדיש דף מהעיתון לענייני הקופטים ובעיותיהם: "בדף זה [אני] קורא לאחיי הקופטים במצרים כולה להעלות כל בעיה הניצבת בפניהם, ואני מבטיח שאפעל על מנת לפתרה. אלו הן בעיות המולדת ולא בעיות הקופטים. חשוב שתהיה במה רחבה שתשים קץ לרגישות הזו שחלק חשים. אני קורא לכל המשכילים, העיתונאים והפוליטיקאים הקופטים במצרים, להביע את דעתם במלוא הכנות בכל מה שלא מוצא חן בעיניהם, החל מהייצוג בפרלמנט, במשרדי הממשלה ובמפלגות וכלה בדעות דתיות. דעה קופטית חופשית במולדת עדיפה על כך שדעות אלה ילכו החוצה שם יסלפו אותן, יסחרו בהן וינפחו את הבעיות...

 

במהלך שלטון מובארכ קיבלו האחים הקופטים את היחס הטוב ביותר לעומת תקופות קודמות, אך הם מצפים ליותר ומקווים לזכות בימיהם לדו-קיום נאה עם אחיהם המוסלמים. אני חולם על היום שבו מצרי לא יישאל על דתו, אלא על עבודתו. אני חולם על היום בו לא יישאל האזרח מה שמו המלא, אלא מה התמחותו [המקצועית]. אני חולם שהרקמה הלאומית של האומה הזו תשוב להיות מלוכדת כשהייתה ושלא תהיה הבחנה בין סוני, שיעי, אורתודוכסי, קתולי או פרוטסטנטי...

 

אני חוזר ואומר כי [הדף שיוקדש לבעיות הקופטים בעיתוננו] אינו נוצרי, אלא דף מצרי שיוצגו בו בעיות לאומיות של הקופטים לטובת המולדת. ליתר דיוק, יהיה זה דף לאומי כשם שהעיתון שבתוכו הוא נמצא הוא עיתון לאומי. אחת ממטרותינו הבסיסיות היא שדעתם של הקופטים בחו"ל לא תהיה היחידה בזירה התקשורתית [ושלא] נותיר להם מקום נרחב להעלות אג'נדות שידוע מי עומד מאחוריהן..."[7]

 

בעל טור מצרי קורא לדיאלוג עם הקופטים בחו"ל

בעל הטור ביומון המצרי הממסדי "אל-אהראם", גמאל זאידה, כתב: "הדיאלוג עם המדינה המצרית באשר לבעיות הקופטים חיוני, ומועיל יותר מאשר הצווחות [של הקופטים] בקנדה, ארה"ב ומערב אירופה על [הפרת] זכויות הקופטים [במצרים]... בטוחני כי שינויים גורליים בחיי העמים באים מבפנים.

 

ישנן בעיות בסיסיות הנוגעות לזכויות האזרחות, לשוויון הזדמנויות במשרות ציבוריות ולאי אפליה במקומות העבודה, שניתן להגיע לתוצאות בעניינן עם המדינה ובאמצעות אישור חוק חדש באשר למעמד האישי של הלא-מוסלמים... זכויות אלה נוגעות לרוב המצרים...

 

פניית הקופטים בחו"ל לדיאלוג עם המדינה אינה בושה, כמו גם שיבת הבנים למולדת האם. המולדת רחבה [מספיק] לכולם ללא קשר לדת, צבע או מוצא."[8]

 

ארגוני הקופטים בחו"ל: נארגן הפגנה עולמית

נציגי הקופטים בחו"ל מצידם בחרו לנצל את הבמה שניתנה להם ולהעלות את טענותיהם בעיתונות הממסדית המצרית. במקביל, איימו ארגוני הקופטים בחו"ל בצעדי מחאה במהלך ביקורו של מובארכ בוושינגטון, באם לא ייענו דרישותיהם שהועברו לשגריר מצרים בארה"ב, סאמח שוכרי, ביניהן: הסרת המכשולים בפני בנייה ושיפוץ כנסיות במצרים ויחס הולם מצד מנגנוני הביטחון לקופטים במדינה.[9]

 

ארגון "הקופטים החופשיים" קרא לארגן הפגנה עולמית במהלך ביקור מובארכ בוושינגטון. הארגון קרא לכל ארגוני הקופטים בעולם לקבל את פניו של מובארכ בהפגנה מול הבית הלבן ולא להישמע לנציגי הכנסיה שינסו למנוע מהקופטים לצאת להפגין בכל הערים בהן יש ריכוז של קופטים. הארגון הבטיח לספק לעיתונאים הוכחות לעינויים שעברו קופטים במצרים ולהפיץ בהפגנות עלונים ותקליטורים ובהם מידע על רדיפת הקופטים, הרס כנסיות וכד'.[10] בנוסף, התכוון הארגון להציג סרט דוקומנטארי הנקרא "הקופטים תחת מצור" העוסק ברדיפת הקופטים במצרים. בהודעת הארגון נאמר: "ניתן לתמונה לדבר בעד עצמה על ממדי הסבל והקיפוח של הקופטים במצרים."[11]

 

ארגוני הקופטים בארה"ב וקנדה טרם שעו לקריאותיו של שנודה. בהודעה משותפת מטעמם נמסר כי במהלך הפגישה בין מובארכ לנשיא אובמה, תיערך הפגנה מול הבית הלבן שתארך שש שעות.[12] זאת ועוד, הארגונים הקופטיים בחו"ל תכננו לשלוח מסר של גינוי לבית הלבן, לעצרת האו"מ ולמועצת הביטחון, בבקשה לדון את מצרים על הפרת זכויותיו של המיעוט הקופטי במצרים.[13]

 

כותב קופטי: נחשוף את חרפת המשטר

הכותב הקופטי מדחת עויצ'ה התייחס אף הוא בביטול לניסיונות המשטר המצרי לפייס את הקופטים: "המשטר רוצה שהקופטים ישתקו, ייכנעו ויצייתו לו מבלי להיענות לאף אחת מבקשותיהם... ככל שהמשטר מנסה לשחק משחקים על מנת להונות את הקופטים, כך גוברת נחישותם של הקופטים לערוך הפגנה בדרכי שלום [בעת ביקור מובארכ בוושינגטון].

 

מכאן אנו קוראים לכל הקופטים בארה"ב וקנדה להתכונן לצאת ולקבל את פניו של מובארכ. על כולם לפשוט את בגדי הפחד והכניעה ולא להישמע לאלו הרועדים [מפחד] ולמוגי הלב המנסים להפחיד את הקופטים ולהזכיר להם את ההשלכות שיצפו להם כשיבקרו במצרים... כל עוד [דם] זורם בעורקינו, לא נשתוק על קיפוח הקופטים, נכתוב ונגלה את חרפת המשטר. איננו חוששים מהמשטר ומעוזריו כי מאחורינו עם אדיר שעל כוחו אנו נשענים...

 

אנו חלק יסודי מהעם המצרי, [חלק] מזכויותינו נגזלו ואנו נלך לדרוש אותן. [מצד אחד], המשטר מתלונן ארוכות, שלא בצדק, כי אנו מציגים את בעיותינו בפני ממשלות זרות; [מצד שני אומרים] שזה פשע אם נגיש את תלונותינו לנשיא מצרים. אם לדרוש בחו"ל לממש את זכויות הקופטים זה פשע, ואם דרישה כזאת  מנשיא מצרים [גם היא] פשע, מה עלינו לעשות?..."[14]