המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שיח' אל-אזהר תומך הן בג'יהאד והן בהתפטרות סדאם
6/4/2003

שיח' אל-אזהר: תומך הן בג'יהאד והן בהתפטרותו של סדאם וסבור שהמלחמה בעיראק איננה "צלבנית"

 

עמדתו של שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, בסוגיית ה"ג'יהאד" נגד ארה"ב ויתר כוחות הקואליציה הלוחמים בעיראק לוטה בערפל. מדי כמה ימים, מכריז שיח' אל-אזהר על עמדה שלעתים נראית כסותרת את העמדה עליה הצהיר קודם לכן. ואולם, מהצהרותיו בשבועות האחרונים ניתן להסיק כי שיח' אל-אזהר תומך בהכרזת הג'יהאד נגד כוחות הקואליציה ובפיגועי התאבדות ובמקביל הוא תומך בקריאה להתפטרותו של סדאם חוסיין. כמו כן, שיח' מתנגד אל-אזהר לכינויה של המלחמה בעיראק כמלחמה "צלבנית". להלן שורה של התבטאויות המעידות על התפתחות עמדתו של שיח' אל-אזהר בשבועות האחרונים:

 

שלב א:  שיח' אל-אזהר מפטר איש דת בכיר שהכריז על ג'יהאד נגד ארה"ב

בראשית מארס 2003, פיטר שיח' אל-אזהר את יו"ר ועדת הפסיקה ההלכתית ב"אל-אזהר", שיח' עלי  אבו אל-חסן, לאחר שזה פסק כי "חלה חובה להילחם בכוחות האמריקאים אם יכנסו לעיראק" וש"דמם של החיילים האמריקאים והבריטים מותר במקרה בזה".[1] השיח' אבו אל-חסן גם פסק כי חל איסור על מוסלמים לשאת אזרחות אמריקאית. בכמה הזדמנויות הכריז שיח' אל-אזהר כי הסיבה לפיטורים היא שהשיח' אבו אל-חסן הגיע לגיל הפרישה; ואולם השיח' אבו אל-חסן עצמו טען כי "ניתנה לי הבטחה להאריך את שירותי בשנה נוספת, אבל לאחר שהשגריריות האמריקאית והבריטית מחו על שתי פסיקות ההלכה שלי בוטל הרעיון להאריך את שירותי."[2]

 

שלב ב: שיח' אל-אזהר מאשר פסק הלכה בזכות הג'יהאד נגד ארה"ב

כמה ימים לאחר שפיטר את השיח' אבו אל-חסן, אישר שיח' אל-אזהר, טנטאוי, פסק הלכה שפרסם מרכז המחקרים של אוניברסיטת אל-אזהר, שקבע בין היתר כי "בהתאם להגיון ולהלכה האסלאמית, אם פושט האויב על אדמת המוסלמים, הופך הג'יהאד למצווה אישית החלה על כל מוסלמי ומוסלמית, משום שאומתנו המוסלמית תהיה נתונה לפלישה צלבנית חדשה שמטרתה האדמה, הכבוד, האמונה, והמולדת."[3]

 

המזכיר הכללי של מרכז המחקרים, ופא אבו עג'ור, אמר ש"שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, קרא את גילוי הדעת ואישר אותו".[4]

 

שלב ג: שיח' אל-אזהר מתנגד לביטוי "מלחמה צלבנית"

למרות שאישר את גילוי הדעת של מרכז המחקרים של אל-אזהר, הודיע השיח' טנטאוי, לפתע פתאום, על התנגדותו לביטוי "מלחמה צלבנית" שנכלל בו. במהלך פגישה עם ראש המועצה העליונה של הכנסיות האנגליקניות בסקוטלנד, אמר השיח' טנטאוי כי "כל הדתות המונותאיסטיות קוראות לשלום, ליציבות, ולרפורמה ומתנגדות למלחמות" והוסיף כי הוא "מתנגד למילה 'פלישה צלבנית' משום שיש לה משמעויות גזעניות והיא מנוגדת לאסלאם ולנצרות."[5]

 

מרכז המחקרים של אל-אזהר פרסם במקביל "גילוי דעת מבהיר" בו קבע כי "האסלאם לא היה ולא יהיה במלחמה עם הנצרות משום שהדתות המונותאיסטיות כולן קוראות להפצת השלום והביטחון בקרב האנושות כולה. הכוונה בביטוי 'פלישה צלבנית' בגילוי הדעת הקודם לא היתה להכריז על מלחמה בין האסלאם לנצרות, והיו מי שהבינו זאת שלא כהלכה. המלחמות הצלבניות התרחשו לפני מאות בשנים וכל אדם הגיוני מבין שהסיבות להן לא היו דתיות אלא אחרות." על גילוי הדעת חתם המזכיר הכללי של מרכז המחקרים האסלאמיים, ופא אבו אל-עג'ור. [6]

 

שלב ד: אין משמעות הג'יהאד מלחמה אסלאמית-נוצרית

שיח' אל-אזהר, טנטאוי אמר לשבועון "אל-לואא אל-אסלאמי", היוצא לאור על ידי מפלגת השלטון המצרית, כי "השגרירות האמריקאית התקשרה כדי לברר מה הכוונה ב'ג'יהאד' וב'פלישה צלבנית' כפי שנכתב בגילוי הדעת". לדבריו, "הכוונה אינה זו העולה במוחם של אחדים, משום שאנו כמוסלמים, קוראים לשלום ולמניעתן של מלחמות, והפטריארך שינודה [ראש הכנסיה הקופטית המצרית] והאפיפיור יוחנן פאולוס מסכימים עמנו בעניין זה, וכך גם גרמניה, צרפת, רוסיה, ומדינות רבות בעולם הנוצרי. כולנו תומכים בשלום ומתנגדים למלחמה נגד העם העיראקי או העם הפלסטיני."

 

לדברי השיח' טנטאוי, אין זה נכון שהוא נמנע מלחתום על גילוי הדעת של מרכז המחקרים האסלאמיים באל-אזהר שקרא לג'יהאד, אלא ש"נהוג שכל גילוי דעת היוצא בשם המרכז הזה, נחתם על ידי המזכיר הכללי, ואין צורך שיחתם על ידי שיח' אל-אזהר. חתימתו של המזכיר הכללי של מרכז המחקרים, שהוציא את גילוי הדעת, ממלאת אחר המטרה באופן מלא... המשמעות הנזכרת בגילוי הדעת אינה מבטאת את עמדתו של שיח' אל-אזהר בלבד אלא את עמדת מרכז המחקרים כולו, ובכלל זה המזכיר הכללי ושיח' אל-אזהר".[7]

 

שלב ה: שר ההסברה המצרי מכחיש כי שיח' אל-אזהר הכריז על ג'יהאד

ככל הנראה בעקבות לחץ מדיני שהופעל על ממשלת מצרים, הצהיר שר ההסברה המצרי, צפות אל-שריף, כי "שיח' אל-אזהר לא פרסם פסק הלכה בנוגע לג'יהאד וכל מה שנאמר בנושא, לא הוצג [לדיון] במרכז המחקרים של אל-אזהר. שיח' אל-אזהר פרסם גילוי דעת לפיו לא ניתן לכנות את המלחמה נגד עיראק כמלחמה צלבנית, משום שכינוי זה הוא מערבי במקורו ומעולם לא יצא מעם העולם המוסלמי."[8]

 

שלב ו: שיח' אל-אזהר תוקף איש דת שיעי התומך בארה"ב

ערוץ הטלוויזיה הקטרי "אל-ג'זירה", שידר ראיון עם איש הדת השיעי, השיח' מצטפא אל-קזויני, הגולה בארה"ב. השיח' אל-קזויני אמר כי הוא משתייך לאופוזיציה העיראקית וקרא לצבא העיראקי להיכנע כדי להגן על חיי האזרחים.

 

בתגובה, אמר שיח' אל-אזהר, טנטאוי, לשבועון "אל-לואא אל-אסלאמי": "האסלאם, על האסכולות והעדות השונות שלו, מצווה על כל מוסלמי להגן על המולדת, האנשים, הרכוש, והכבוד עד טיפת דמו האחרונה. כל מי שמקשיב לקריאות התבוסתניות האלה שמפיצים אנשים בדומה לאותו אדם היוצא מדתו [הכוונה לשיח' אל-קזויני], חוטא חטא אדיר ואללה יבוא עמו חשבון על כך שזנח [את אחיו המוסלמים]. הדבר חל על כל מוסלמי בכל מקום שנמנע מלהגן על אחיו המוסלמים בעיראק ובורח מפני האויבים. הכניעה להם אסורה באסלאם איסור מוחלט.

 

הנביא אמר: הימנעו משבעת החטאים: שיתוף [אל אחר] עם אללה, כישוף, הריגת נפש שאללה אסר על הריגתה שלא באופן צודק, לקיחת ריבית, לקיחת כספיהם של יתומים, נטישת [שדה המערכה] בשעת פלישה, ומרידה בהורים. מי שמזלזל באדמתו, בכבודו, וברכושו ומי שאינו מגן על מולדתו בכל כוחו, אינו ראוי לחיים. הדברים שאמר אותו אדם מוושינגטון, מנוגדים לאסלאם ולמוסר. כיצד יתכן שהעיראקים ישליכו את נשקם וימסרו את ארצם לאויב אכזר הרוצה לגזול את אדמותיהם ואת משאביהם?! אלו הם דברים שאינם ראויים אפילו להפרכה."[9]

 

המופתי המצרי, השיח' אחמד אל-טייב, הצטרף לשיח' אל-אזהר והצהיר אף הוא ש"קריאתו של מי שקורא לעצמו השיח' מצטפא אל-קזויני סותרת לחלוטין את ההלכה ואת פסיקות הג'יהאד אותן לומדים המוסלמים בספרי ההלכה שלהם. היא סותרת את הלכות הג'יהאד במורשת השיעית עצמה, לפיהן, הג'יהאד הוא מצווה אופציונלית עד לרגע בו נכנס האויב לאדמתו של עם ורוצה לגזול אותה; במקרה כזה, הופך הג'יהאד למצווה החלה על כל מוסלמי באופן אישי, כפי שקורה כעת בעיראק. מי שאומר דברים מעין אלה [שאמר השיח' אל-קזויני] אינו נחשב לחכם דת מוסלמי, סוני או שיעי."[10]

 

שלב ז: שיח' אל-אזהר שב לקרוא לג'יהאד ותומך בהתפטרות סדאם חוסיין

במהלך סוף השבוע, החריף השיח' טנטאוי את עמדתו והוא שב לקרוא לג'יהאד נגד כוחות בעלות הברית ובמקביל לכך הוא קרא להתפטרותו של סדאם חוסיין. סוכנות רויטרס דיווחה מקהיר כי בדרשת יום השישי שנשא השיח' טנטאוי באל-אזהר הוא אמר ש"התוקפנות האמריקאית נגד עיראק אינה מקובלת מבחינת ההלכה האסלאמית והחוק ועל העם העיראקי להגן על עצמו, על אדמתו, ועל מולדתו, בכל אמצעי ההגנה העומדים לרשותו, משום שמדובר בג'יהאד המותר בהלכה האסלאמית. הג'יהאד הוא חובה על כל מוסלמי, כאשר ארצות המוסלמית נתונות לתוקפנות. שער הג'יהאד פתוח עד ליום הדין ומי שמכחיש זאת הינו כופר או אדם החוזר בו מדתו. זוהי חובה החלה על האומה כעת, כדי להשיב לתוקפנותן של האומות כלפינו."[11] ואולם, דבריו של השיח' טנטאוי נקטעו על ידי כמה מהמתפללים שצעקו: "לא תמנעו מאתנו מלצאת לג'יהאד".[12]

 

במסיבת עיתונאים שכינס בשבת, קרא שיח' אל-אזהר לעם העיראקי "להמשיך את הג'יהאד שלו בהגנה על הדת, האמונה, הכבוד, והרכוש משום שהג'יהאד הוא הלכה באסלאם שמטרתה להתנגד לתוקפנים. זכותם של העיראקים לבצע כל פעולה בהגנה על מולדתם, בין אם מדובר בפעולות מסירות נפש [קרי, התאבדות] או [שימוש] בכל אמצעי אחר". שיח' אל-אזהר עודד את המתנדבים מהמדינות הערביות והאסלאמיות לנסוע לעיראק "כדי לתמוך בג'יהאד של אחיהם העשוקים שם, משום שההתנגדות לעושק היא חובה אסלאמית, בין אם העושק הינו מוסלמי ובין אם לאו". לדבריו, "שער הג'יהאד פתוח עד ליום הדין ואני אומר למתנדב: לך לשלום ואני מאחל לך כל טוב. אני אומר דברי אמת, אך איני יכול לצוות על איש". עוד הוסיף טנטאוי: "היו שניסו לנצל את תיאור המלחמה כצלבנית כדי להשפיע על העמדה החיובית של צרפת, גרמניה, ורוסיה שניסו למנוע את המלחמה, ולכן נוצר צורך לקבוע שהמלחמה הנושאת סיסמאות דתיות אינה מקובלת ושהמלחמות הצלבניות היו בעבר הרחוק והיו להן סיבות שאין להן קשר לנצרות הקוראת לשלום בין בני האדם."

 

ואולם במקביל, הודיע שיח' אל-אזהר כי הוא תומך בתביעתו של מנהיג מאע"מ, השיח' זאיד, שנשיא עיראק, סדאם חוסיין, "יתפטר כדי להציל את העם העיראקי מן התוקפנות ושהליגה הערבית תנהל את ענייניה של עיראק". לדבריו, "דבקותו של סדאם בשלטון היא אחת הסיבות למה שקורה כעת ולתוקפנות ממנה סובל עמו, כמו גם לאיום הכיבוש המרחף על עתידו". לדבריו, זו "אחת הסיבות להתפלגותה של האומה ואובדן כוחה במהלך מלחמת שמונה השנים נגד איראן ולאחר מכן פלישתו לכווית."

 

ואולם, שיח' אל-אזהר שב והדגיש כי "כל מי שמסייע לזולתו כדי לגרום עושק לצד כלשהו – בוגד בדתו... אם מדינה ערבית מסתייעת בכוחות זרים נגד מדינה ערבית אחרת שלא לצורך, הדבר מהווה בגידה בדת. כמו כן, הסתייעות של העשוק באנשים שאינם בני דתו, בשעה שבני דתו מסוגלים לסייע לו, מהווה גם כן בגידה במולדת."[13]  שיח' אל-אזהר קבע כי "פעולות מות הקדושים [קרי, התאבדות] המבוצעות נגד הכוחות הפולשים מותרות מבחינה הלכתית."[14]



[1] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 7.3.2003.

[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.3.2003.

[3]  10.3.2003. אתר האחים המוסלמים במצרים: http://www.ikhwan-info.net/news.asp?id=539

[5] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 17.3.2003.

[6]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 20.3.2003.

[7] צוטט באל-קדס אל-ערבי (לונדון), 20.3.2003. כמו כן, הצהיר המופתי המצרי, אחמד אל-טייב לאותו שבועון כי "הקביעה כי יש לצאת לג'יהאד במידה שתהיה תוקפנות נגד עיראק מבטאת פסיקה הלכתית; ואולם, מי שמוטלת עליו האחריות לבצע או שלא לבצע את גילוי הדעת ההלכתי, הוא 'ולי אל-אמר' [הכוונה לשליט] או המומחים בתחומים הצבאיים להם הוא האציל [את הסמכויות]. הנביא ביצע את מצוות הג'יהאד בתוקף היותו ראש המדינה ולא בתור שליח [האל]. המוג'אהדין היו מצייתים לו ביציאה ללחימה, וצבא המוסלמים לא היה יוצא לעולם מרצונו העצמי. ישנם מקרים בהם התנגד הנביא  לכך שכמה מוג'אהדין יצאו ללחימה והעדיף שהם יקיימו את הג'יהאד שלהם בכך שיטפלו במשפחותיהם." המופתי אל-טייב הסביר שהשימוש במונח "פשיטה צלבנית" בגילוי הדעת של מרכז המחקרים של אל-אזהר לא היה אלא חזרה על הביטוי בו השתמש הנשיא האמריקאי, בוש, בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר וכי בראש ההתנגדות למלחמה עומדות מדינות נוצריות, כמו צרפת, רוסיה וגרמניה.

[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.3.2003.

[9]  צוטט ב אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 4.4.2003.

[10]  צוטט ב אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 4.4.2003.

[11]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.4.2003.

[12]  צוטט באל-קדס אל-ערבי (לונדון), 6.4.2003.

[13] אל-חיאת (לונדון), 6.4.2003.